פחות ממחצית הזקוקים לטיפול נפשי, יכולים לממן את הטיפול באופן פרטי. כך עולה ממחקר ישראלי שנערך כחודש לאחר פרוץ המלחמה. הנתונים מטרידים במיוחד, לאור העלייה המתמדת בזקוקים לסיוע נפשי, בעיקר מאז אירועי 7 באוקטובר.
"כמחצית מהמשתתפים דיווחו שאין להם אמצעים כלכליים לטיפול נפשי", מספרות החוקרות. "בנוסף, כרבע מהמשתתפים מקרב האוכלוסייה היהודית וכמחצית מהמשתתפים מהאוכלוסייה הערבית דיווחו כי לא מקבלים סיוע בגלל מחסור במטפלים באזור מגוריהם".
נזכיר כי מאז שנערך המחקר אושר תקציב גדול של מיליארד ו-400 מיליון שקל למשרד הבריאות, שמיועד ברובו לתוכנית מקיפה לבריאות הנפש. אזרח בוגר שיזדקק למענה טיפולי נפשי ייאלץ להיפרד מ-35 שקלים לכל מפגש. מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הבהיר כי "ההשתתפויות יהיו 35 שקלים למפגש. כל הילדים עד גיל 18 יהיו פטורים מתשלום, כך גם הנכים ואוכלוסיית מקבלי הבטחת הכנסה". האוצר דרש במקור שהתשלום יהיה גורף ויעמוד על 70 שקלים לכל מפגש.
המחקר שערכו ד"ר יעל ענב וד"ר יעל מאיר מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, יחד עם ד"ר עידו לוריא מהמרכז לבריאות הנפש שלוותה וד"ר נגה שיפמן מהמרכז הרפואי מעייני הישועה, ביקש למפות את ארועי המלחמה שאליהם ישראלים נחשפו, את מצבם הנפשי ואת הנגישות שלהם לשירותי בריאות הנפש.
מניתוחים ראשוניים של 517 משתתפים המהווים מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל נמצא כי 15% מהאוכלוסייה היהודית סובלת מתסמיני הפרעה פוסט טראומטית מעל הסף הקליני ו-12% מהאוכלוסייה הערבית סובל מאותה התופעה. עוד נמצא כי 25% מהיהודים ו-20% מהערבים סבלו מרמת חרדה מינימלית. 35% מהיהודים ו-40% מהערבים חוו רמת חרדה נמוכה, שהיא הרמה הנפוצה בקרב שני המגזרים. 20% בקרב האוכלוסייה היהודית ו-25% בקרב האוכלוסייה הערבית סבלו מרמה בינונית של חרדה, ואילו 20% ו-15% מהאוכלוסייה היהודית והערבית בהתאמה סבלו מרמת חרדה גבוהה.
החוקרות: "על אף שצפוי כי חלק מתסמיני החרדה יחלפו לאורך זמן, רבים יזדקקו למענה נפשי, ונדרשת היערכות מקיפה של מערכת הבריאות, החינוך והרווחה למתן מענים מתאימים"
"מאות אלפי ישראלים זקוקים לסיוע נפשי"
המחקר מצביע על הפער בין אנשים שהיו רוצים לקבל עזרה נפשית לבין אלה שמקבלים בפועל – חלק בגלל סטיגמות אולם בעיקר בגלל קושי כלכלי או מחסור בשירותים נגישים באזור המגורים. "עוד לפני המלחמה היה מחסור עצום בשירותי בריאות נפש, מערכת שגם בזמנים רגילים נמצאת באי ספיקה, וכעת העומס עליה עצום, הצרכים נרחבים בכל המגזרים ובפרט בקרב קבוצות מיעוט. לאחר המלחמה הפערים האלה גדלו", אמרו החוקרות.
ד"ר יעל ענבצילום: אלעד שייניןכשנשאלו המשתתפים באופן פתוח מה מקור המצוקה שלהם, מבין הסיבות לחרדה ולמצוקה הנפשית ציינו המשתתפים: הדאגה לחטופים, תחושת אי ודאות, אובדן הכנסות ודאגות כלכליות, דאגה לחיילים ולשלומם והידיעות השוטפות על הרוגים.
ד"ר יעל מאירצילום: Tamea Burd"ממצאי המחקר מצביעים על ההשפעות הנפשיות הקשות והנרחבות של אירועי המלחמה. העלייה במצוקה הפסיכולוגית קשורה בפרט לנושא החטופים וההרוגים, תחושת אי הוודאות הכללית כמו גם הפגיעה הכלכלית", אומרות החוקרות. "על אף שצפוי כי חלק מתסמיני החרדה יחלפו לאורך זמן, רבים יזדקקו למענה נפשי, ונדרשת היערכות מקיפה של מערכת הבריאות, החינוך והרווחה למתן מענים מתאימים".
לדבריהן, מערכת הבריאות זקוקה כעת להשקעה מאסיבית על מנת לספק את המענה הנפשי הנדרש לציבור הרחב. "בפרט יש לדאוג למענים לאוכלוסיות רגישות יותר שצפויות להיפגע יותר כמו אנשים שחוו את אירועי הטרור מקו ראשון או שני, או אנשים שחוו אובדן של קרובים, ילדים ונוער, מתמודדים עם קשיים נפשיים או בעלי עבר טראומתי, או אנשים המתמודדים עם קשיים כלכליים שהמלחמה תחריף את קשייהם.
"העלייה במספר אחוזים הסובלים מפוסט טראומה משמעותה מאות אלפי ישראלים שזקוקים כעת לסיוע. המספר הגדול של אלה שדיווחו שלא קיבלו סיוע בגלל היעדר אמצעים כלכליים או חוסר נגישות מעידה על הצורך בהשקעה ממשלתית מאסיבית על מנת להרחיב את אפשרויות הטיפול לכל מי שזקוק לעזרה נפשית בעקבות המצב".
