הבעיה הזו היא אמנם קוסמטית בלבד ואינה מסכנת חיים, אבל היא בהחלט עשויה להטריד מחלימים רבים מקורונה: בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על תופעות עוריות שונות בעקבות הדבקה בנגיף - ואחת מהן היא נשירת שיער.
קראו עוד:
הדיווחים בנושא התחילו מספר חודשים לאחר התפרצות המגפה, לפני כשנתיים, ומאז מדווחים יותר ויותר נדבקים על שיער שנשאר בכיור או על המסרק, וכן על אזורי הקרחה. "נשירת שיער לאחר מחלה ויראלית היא תופעה מוכרת", אומר רופא העור ד"ר גיל טאובר. "בעקבות הקורונה מתרבים הדיווחים על התופעה, וחלקם גם מצולמים ומועלים לרשת. לעיתים רואים ממש קרחות".
1 צפייה בגלריה
"נשירת שיער לאחר מחלה ויראלית היא תופעה מוכרת", אומר רופא עור
"נשירת שיער לאחר מחלה ויראלית היא תופעה מוכרת", אומר רופא עור
"נשירת שיער לאחר מחלה ויראלית היא תופעה מוכרת", אומר רופא עור
(צילום: shutterstock)

"גם אם יש נשירה, היא זמנית"

מדוע זה קורה? כדי לקבל תשובות, ראוי להכיר את התהליך של צמיחת השערה, המתרחש במחזור של שלושה שלבים. השלב הראשון הוא אנאגן, שלב צמיחת השערה. כ-90% מזקיקי השערות בקרקפת מצויים בשלב זה. בשלב הקטאגן, השני, החלק התחתון של זקיק השערה נסוג, וצמיחת השערה נעצרת. השלב האחרון הוא טלוגן, ובו השערה עוברת תהליך של קרטיניזציה - כלומר, היא עטויה בשכבת קרטין ומוכנה לנשירה. באופן תקין, עד כעשירית מזקיקי השערות בקרקפת נמצאים בשלב זה, ומדי יום נושרות 50 עד 150 שערות.
באופן תקין, המחזור של צמיחת השערות אינו מסונכרן בין זקיקי השערה השונים: בכל זמן נתון, כל שערה נמצאת בשלב אחר. שלב הנשירה, טלוגן, יכול להתרחש באופן טבעי, אבל גם בעקבות טריגר כלשהו: מחלה, סטרס נפשי, לידה או ירידה משמעותית במשקל. ברוב המקרים, אותו טריגר יגרום ליותר שערות להימצא במצב של טלוגן - כלומר, נשירה - ולרוב המצב יימשך כחודשיים-שלושה, כשלאחר מכן מחזור צמיחת השיער הרגיל מתחדש.
אינפו שיער
מספר מחקרים תצפיתיים הראו קשר בין תחלואה בקורונה להתפתחות של שלב הנשירה. מחקר שנערך בטורקיה ופורסם בנובמבר 2021 כלל כ-200 מטופלים שנמצאו חיוביים לקורונה בבדיקת PCR בשלושת החודשים שקדמו לבדיקתם, ונמצא כי 28% מהם סבלו מנשירת שיער שנגרמה כתוצאה מהקורונה. שלב הנשירה נמשך אצלם 53 ימים בממוצע - פרק זמן דומה לתקופת הנשירה שנצפתה בעקבות מחלות זיהומיות אחרות. ככל שמחלת הקורונה הייתה קשה יותר, כך גבר הסיכון לנשירה.
מחקר שנערך בטורקיה כלל כ-200 מטופלים שנמצאו חיוביים לקורונה, ונמצא כי 28% מהם סבלו מנשירת שיער שנגרמה כתוצאה מהקורונה. שלב הנשירה נמשך אצלם 53 ימים בממוצע - פרק זמן דומה לתקופת הנשירה שנצפתה בעקבות מחלות זיהומיות אחרות
מחקרים נוספים הראו קשר בין קורונה להתקרחות גברית (אלופציה אנדרוגנית): אחד המחקרים שנערך בספרד הראה התקרחות כזו בקרב כ-80% מהגברים שאושפזו עקב תחלואה בקורונה, לעומת שיעור התופעה הנורמלי, שנע בין 31 ל-53 אחוזים.
"עדיין לא ידוע במדויק למה נגיף הקורונה מגביר את שלב הטלוגן", אומר ד"ר טאובר. "ייתכן שמעורבים בכך תהליכים דלקתיים שמגיבים להדבקה בנגיף. מה שמרגיע הוא שעל פי הידוע עד כה, גם אם מתרחשת נשירה, היא בדרך-כלל זמנית".
מה בכל זאת אפשר לעשות במקרה של נשירה אינטנסיבית שנמשכת יותר משלושה חודשים? ד"ר טאובר: "יש גורמים רבים לנשירה. היא לא בהכרח נגרמת מהקורונה עצמה, אם כי ייתכן שהנגיף מזרז את התפרצותה. כך או כך, צריך לאבחן נכון את סוג הנשירה או ההקרחה, ולטפל בהתאם. יש כיום שתי דרכים רפואיות עיקריות לטיפול: באמצעות כדורים המעכבים את הטסטוסטרון בקרקפת, אולם מדובר בתרופה שאסורה לנשים בשל חשש למומים בעובר. אפשרות נוספת היא טיפול באמצעות משחת מינוקסידיל שנמצאה כבעלת יעילות מסוימת בעצירת נשירה. במקרים קשים אפשר להציע השתלת שיער".