הכתבות הקודמות בסדרה זו התייחסו להיבטים שונים של הצרבת ולהנחיות עדכניות לטיפול בתופעה: אילו תרופות ניתן לקחת, מהם הסיכונים הטמונים בהן, ואיזה שינויים בתזונה כדאי לעשות. הכתבות התייחסו גם לסיבות להתפתחות הצרבת, וצוין בהן, בין השאר, שהקו הראשון המומלץ לטיפול, לאחר שנשלל זיהום בהליקובקטר פילורי, חיידק עמיד לאנטיביוטיקה במקרים רבים, הוא שינויים באורח החיים - לא רק בתזונה - וזאת במטרה לשפר את המאזן של חיידקי המעי. הכתבה הזו תתמקד בשינויים הללו.
לכתבות הקודמות:
הקפדה על דיאטה דלה בפחמימות שאינן נספגות היטב
במאמר איטלקי מ-2020 נקבע כי המאכלים שגורמים לסובלים מצרבת סימפטומים תכופים במיוחד הם בעלי ריכוז גבוה של גלוטן (מוצרי דגנים או חיטה, מזון מהיר או מעובד), פירות ודגנים. בכולם יש פחמימות שאינן נספגות היטב. מזונות אלה יכולים לעבור התססה על ידי חיידקים במעי, ובעקבותיה נוצרת כמות מוגברת של גז במעי, ומצטברים בו נוזלים. התוצאה: נפיחות בבטן, כאבים ולחץ מוגבר שיכול להוביל לעליית תוכן מהקיבה לוושט. מחברי המאמר ציינו שהמצב הזה יכול להתרחש בעקבות שינוי בהרכב חיידקי המעי (מיקרוביום), ו/או כתוצאה משינוי במאזן החיידקים בתריסריון.
דיאטה דלה במוצרים אלו מקובלת לטיפול בתסמונת המעי הרגיש ומביאה להטבה אצל רבים מהמטופלים. מחקר מ-2021 הראה שהדיאטה הזו הייתה יעילה יותר מהדיאטה הרגילה המומלצת לסובלים מצרבת, ושכוללת הפחתת קפה, אלכוהול, שומן, סיבים וחומרי טעם וצבע.
שימוש בפרוביוטיקה
שני מחקרים בינלאומיים, מ-2019 ומ-2021, הראו ששימוש בפרוביוטיקה שכוללת חיידקים מסוג בצילוס, מביא הטבה בסימפטומים אצל חולי צרבת. מחקר מ-2013 מבריטניה בדק השפעה של שמן זית מועשר בפרוביוטיקה מסוג לקטובצילוס וסכרומיצס לעומת השפעה של שמן זית מועשר בנוגדי חמצון, והשווה את התוצאות למתן שמן זית לבדו. התברר שגם התכשיר של שמן הזית עם הפרוביוטיקה וגם זה עם נוגדי החמצון הובילו להקלה בהשוואה לנטילת שמן זית בלבד, אך התכשיר שהכיל פרוביוטיקה היה יעיל באופן משמעותי מזה שהכיל נוגדי חמצון.
אכילת מזונות פרוביוטיים
מחקר שנערך במזרח הרחוק ב-2014 בדק שימוש ביוגורט שהכיל לקטובצילוס אצל אנשים עם צרבת שהיו שליליים להליקובקטר פילורי. בקבוצה שקיבלה את היוגורט היה שיפור בסימפטומים של הצרבת ב-35.3% לעומת שיפור של 17.3% בלבד בקבוצת הפלצבו.
הימנעות ממזונות תעשייתיים
במחקר מ-2018 שנערך בצרפת ושכלל כ-30 אלף נבדקים, נמצא שאכילת מזונות מעובדים ותעשייתיים קשורה בשכיחות מוגברת של צרבת, וכי אכילת מזונות תעשייתיים פוגעת במאזן של חיידקי המעי, ולכן מומלץ לאכול מזונות אמיתיים, בצורתם הטבעית.
טיפול באנטיביוטיקה
לאנטיביוטיקה ריפקסימין (לורמיקס) יש תכונות מיוחדות: היא אינה נספגת ויכולה להשפיע לטובה על מאזן החיידקים במעי. במחקר שפורסם ב-2017 ובוצע בסין, נבדקו 86 מטופלים עם צרבת שקיבלו ריפקסימין או פלצבו: כעבור שמונה שבועות ניכרה הטבה של 78% בקבוצת הטיפול לעומת הטבה של 52% בלבד בקבוצת הביקורת.
השפעה על חיידקי המעי דרך הציר חיידקי המעי-מעי-מוח
מאמר חדש מהשנה, שפורסם בארצות-הברית, מתאר את היחסים המורכבים בין חיידקי המעי, המעי והמוח. מצד אחד, המוח משפיע על המעי. המאמר מתאר מחקר משוודיה מ-2015 שהדגים שאנשים שסבלו מחרדה היו בעלי סיכון מוגבר פי שמונה לפתח צרבת. המאמר מציין גם שהשכיחות של דיכאון וחרדה גבוהה יותר אצל אנשים עם צרבת יחסית לאוכלוסייה הבריאה.
מתברר גם שמצבי לחץ יכולים להפר את האיזון של חיידקי המעי על ידי הגברת החדירות של המעי שמובילה לשינויים בהרכב החיידקים. המאמר מתאר מחקר שהדגים שמספר טכניקות פסיכולוגיות, בהן טיפול התנהגותי קוגניטיבי, הפחיתו את הסימפטומים של הצרבת. כותבי המאמר מציינים שהגישות הפסיכולוגיות הללו יכולות להקל על הסימפטומים בכך שהן מסיטות את ההרכב של חיידקי המעי (המיקרוביום) לכיוון חיובי יותר. כדי לחזק את הטענה שגישות פסיכולוגיות יכולות להשפיע על חיידקי המעי, הם מתארים מספר מחקרים: למשל, מחקר מ-2020 שהראה שמיינדפולנס אצל מבוגרים עם הפרעות קוגניטיביות קלות הוביל לשיפור במאזן החיידקים שנמדדו בצואה.
חיידקי המעי מפרישים חומרים שונים, שחלקם פועלים באופן מקומי במעי וחלקם מגיעים למוח דרך זרם הדם או עצב הוואגוס. חוסר איזון של חיידקי המעי יכול להשפיע על הבריאות הנפשית ולהוביל להתפתחות דיכאון וחרדה
מצד שני, המעי משפיע על המוח. חיידקי המעי מפרישים חומרים שונים, שחלקם פועלים באופן מקומי במעי וחלקם מגיעים למוח דרך זרם הדם או עצב הוואגוס. כותבי המאמר מציינים שחוסר איזון של חיידקי המעי יכול להשפיע על הבריאות הנפשית ולהוביל להתפתחות דיכאון וחרדה.
ניתן לטפל בבעיות בציר חיידקי מעי-מעי-מוח משני כיוונים. הראשון הוא טיפול באספקט המוחי. הנחיות החברה הבריטית לגסטרואנטרולוגיה מציינות ארבע שיטות פסיכולוגיות שהוכחו כיעילות לטיפול בצרבת: פסיכותרפיה בגישה פסיכודינמית, טיפול התנהגותי קוגניטיבי, שיטות לניהול הלחץ והיפנותרפיה.
הכיוון השני הוא טיפול באספקט של המעי. במספר מחקרים מהשנים האחרונות הוכח שלפרוביוטיקה הייתה השפעה חיובית על היכולות השכליות, ובשל כך היא כונתה "פסיכוביוטיקה". יתרה מזאת, מחקר שבוצע ב-2019 הראה שפרוביוטיקה יכולה לשנות את פעילות המוח שנצפית בבדיקות הדמיה. מחקר אחר הוכיח שפרוביוטיקה שהכילה לקטובצילוס וביפידובקטריום וניתנה לחולים בדיכאון, שיפרה את מצבם. עוד מחקר, שבוצע על מבוגרים שהיו בלחץ מוגבר, הראה שטיפול בפרוביוטיקה מסוג לקטובצילוס הוביל לירידה ברמות הלחץ, והדבר לווה בירידה ברמות של ציטוקינים דלקתיים.
ההשפעה המיטיבה של הפרוביוטיקה על חרדה ודיכאון יכולה להיות מוסברת בכך שהיא מונעת שגשוג של חיידקים מזיקים, מפחיתה רמות של ציטוקינים דלקתיים ומשפרת את התקשורת בין המעי למוח דרך סיבי העצב, מה שמוביל לשינויים בתפקוד המוח. מחברי המאמר סבורים שפרוביוטיקה יכולה לשמש לא רק להקלה על סימפטומים של צרבת אלא גם לטיפול בהפרעות מוחיות של החולים.
פעילות גופנית
בהמלצות חדשות של החברה הבריטית לגסטרואנטרולוגיה מצוין שכל הסובלים מצרבת צריכים לבצע פעילות גופנית אירובית באופן מסודר. ההמלצה מבוססת על מחקר שבדק 112 מטופלים שסבלו מצרבת וחולקו לשתי קבוצות: הראשונה ביצעה פעילות אירובית של 30 דקות חמש פעמים בשבוע למשך שישה שבועות, והשנייה קיבלה טיפול רגיל. בתום המחקר נצפתה הטבה משמעותית בסימפטומים אצל אלו שביצעו את הפעילות האירובית.
מחקר מ-2018 השווה את השינויים בחיידקי המעי בין אנשים רזים לשמנים לפני ואחרי שישה שבועות של פעילות אירובית, והתברר שהפעילות הובילה לשינויים בחיידקי המעי גם אצל הרזים וגם אצל השמנים. מספר זנים של חיידקים עלו בעקבות הפעילות הגופנית וירדו לאחר הפסקתה. הזנים שעלו מפרישים בוטיראט – חומר שמזין את תאי המעי ומוריד את הסיכון לסרטן המעי הגס ולתסמונת המעי הרגיז.
ד״ר דלית דרימן מדינה היא מומחית ברפואת המשפחה, רפואה אינטגרטיבית ופונקציונלית
