מה קורה שם, בתוך הקופסה השחורה שהיא הראש שלנו? למדנו להתייחס אל המוח שלנו כאל חידה גדולה, מסתורית לא פחות מכל מה שנמצא שם בחוץ, בחלל החיצון, אבל ב-20 השנים האחרונות משהו מתחיל להשתנות; גל חדש ומרתק של מחקרים וניסויים מביא אלינו את המדע הנועז ופורץ הדרך של "המוח הגמיש" – איבר צומח, משתנה ומתפתח, שתמיד יודע ללמוד דברים חדשים, להתאים עצמו לסביבה ולאמץ דרכי פעולה המתאימות למאה ה-21. בספרו "מסע אל המוח" (בהוצאת כנרת) מגיש הרופא וחוקר המוח ד"ר יוסי חלמיש את כל מה שהוא המילה האחרונה בתחום הכל כך מסקרן הזה – החל בצד התיאורטי והמחקרי, וכלה בהמלצות מעשיות לדרכי פעולה יומיומיות התורמות לפיתוח הכלי החשוב ביותר שבעזרתו אנו מתמודדים עם מלאכת החיים – השכל הישר שלנו.
"אנו משתמשים בפוטנציאל קטן מהיכולות המוחיות, אבל מבחינת הגיאוגרפיה המוחית אנו משתמשים בכל חלקי המוח", מסביר ד"ר חלמיש. "בספרו הנפלא 'המוח הגמיש' מתאר זאת ד"ר נורמן דויטש כך: 'ניתן להשוות את המוח שלנו לשמורת טבע, ואת החיות בשמורה כתפקודים מוחיים. אז החיות מסתובבות בכל השמורה, אך ניתן להכניס עוד חיות רבות לשמורה. במילים אחרות, ניתן ליישם עוד תפקודי מוח רבים בתשתית הקיימת'. הדבר המרתק הוא שאנחנו עדיין לא מודעים למלוא הפוטנציאל".
4 צפייה בגלריה
"אנו משתמשים בפוטנציאל קטן מהיכולות המוחיות, אבל מבחינת הגיאוגרפיה המוחית אנו משתמשים בכל חלקי המוח"
(צילום: Shutterstock)
רוצים להצטיין בלימודים? אל תהיו מיזנתרופים. ד"ר חלמיש ממליץ לכם להתארגן בקבוצות. "סיעור מוחות נחשב מוצלח ללמידת ידע", הוא מסביר. "מאחר שלמידה עמוקה של ידע דורשת יציאה מהתבניות שסופקו לנו בעת הצגת החומר ללימוד (הרצאות, טקסטים וכו'), אז אחרי שהבנו את חומר הלימוד, זה הזמן לחבר אותו לאירועי חיים, ודרך מצוינת לעשות זאת תהיה בחברותא, שבה נרבה בחיבורים שיאפשרו המשך עיבוד של המידע ויתרמו ללמידה".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
כדי למקסם את היכולות המנטליות שלנו, אנו חייבים לדעת לשלוט ברגשותינו ולפעול מהראש במקום מהבטן. "מטרה חשובה של האימון הרגשי היא לקדם יכולת שבה התגובה הרגשית האוטומטית לאיום מצד גירויים הנקלטים על ידי המוח מהסביבה החיצונית (כמו רכב שעקף במהלך פקק תנועה) או מהסביבה הפנימית (מחשבה על אסון העומד להתרחש) תהיה מדויקת, ותאפשר התנהלות מיטבית. הדרך לעשות זאת עשויה להתחיל בוויסות רגשי - תחילה האדם יגיב רגשית באופן לא מדויק, אך אחר כך הרגש יווסת. בהמשך תוכל להיווצר שליטה רגשית, שתתבטא בכך שהאדם יגיב באופן אוטומטי בעוצמה הרגשית הרצויה".
אילו פעילויות גופניות טובות לאימון המוח הגמיש?
"בעיקרון כל פעילות גופנית היא מבורכת, ומשפיעה על המוח באופן טוב וחיובי. הליכה בת חצי שעה ביום חמש פעמים בשבוע משפרת את הזיכרון; פעילות אירובית מאפשרת לדם רווי בחמצן ובחומרי הזנה להגיע אל המוח ולהזין את התאים, ובמקביל לפנות בצורה יעילה יותר חומרי פסולת שהצטברו בו; יישום מוטוריקה עדינה ותרגילי שיווי משקל, תוך כדי חשיפה לתנועות חדשות, יאפשרו אקטיביות של הרשת העצבית המוטורית, הרחבת הקשרים בין תאי העצב ברחבי המוח ושיפור כללי ביכולות המוחיות".
כמו כל רופא המכבד את עצמו, גם ד"ר חלמיש ממליץ על שמונה שעות שינה בלילה, אבל האם זה בכלל אפשרי בחיים המודרניים המהירים, או במילים אחרות, איך מתגברים על המחסור? "מחקרים מהשנים האחרונות מדגישים את חשיבות השינה לתפקוד המוחי", הוא אומר. "השינה צריכה להיות במהלך הלילה ואורכה כשמונה שעות. התרבות המערבית, המאופיינת בקצב חיים מהיר שרק מאיץ עם השנים, מאתגרת אותנו, בני התרבות המערבית, בהרבה מובנים - ואתגר השינה הוא אחד מהם.
"כשאנחנו קוראים בעיתונות ששכיחות הגידולים הממאירים גדלה בשנים האחרונות, ששכיחות מחלות כלי הדם גדלה ושכיחות המחלות שבהן המערכת החיסונית תוקפת את עצמה גדלה, רבים מאיתנו חושבים על זה לרגע, אבל מיד אחר כך בלית ברירה ממשיכים במרוץ החיים. אז חשוב להבין שיש מחיר לקיצור התרבותי בשעות השינה. המוח לא עבר עדיין עדכון גרסה לתרבות המערבית הנוכחית, ואנחנו משלמים את המחיר של חוסר שעות השינה.
"יחד עם זאת, צריך לזכור שעד גבול מסוים המוח שלנו יכול לעבור הסתגלות. אז האדם הישן זה עשרות שנים שש או שבע שעות בלילה וקם בבוקר מתוך יקיצה טבעית, והוא רענן, יכול לדעתי להיות רגוע, ולדעת שהמוח שלו עבר הסתגלות טובה למספר מצומצם יותר של שעות שינה".
יש תזונה שטובה למוח, או שמה שטוב לגוף טוב גם למוח?
"היחידה התפקודית בגוף שלנו היא התא הביולוגי, ומיליארדי העותקים שלה עם שינויים קלים (המייצרים את ההתמיינות לתאי שריר, תאי עצב, תאי חיבור ותאי אפיתל) מרכיבים את כל גופנו, כולל המוח. לכן ככלל התזונה הנכונה לתאי הלב והכבד נכונה גם לתאי המוח. ההמלצה המדעית כיום היא לאכול פחות, לבצע הפסקות ארוכות בין הארוחות ולהרבות באכילת מזון שעבר כמה שפחות תהליכי עיבוד".
מעבר לכול, "מסע אל המוח" הוא פשוט ספר יעיל שיש בו אינסוף טריקים, פטנטים ותרגילים חכמים. למשל, כדי להתגבר על חרדה ד"ר חלמיש מציע להיזכר בחוויות מאיימות מהעבר, אבל כאלו שהסתיימו בסוף טוב, או לדמיין כפתור שמווסת את האימה ומנמיך אותה אט-אט עד לרמה נסבלת. כדי לשלוט ברגשות סוערים הוא מציע לתרגל אותם, כלומר להיזכר באירועים מסוימים ובמה שחשנו במהלכם, ואז לזמן שוב את הרגש הרצוי בעוצמה הנכונה. עוד הוא מציע להשתמש בכוח המרפא של המגע באמצעות טיפולים ייעודיים; וגם לעבוד על היציבה ועל זקיפות הקומה, שמיד מביאה איתה גישה חיובית ואופטימית, בעזרת טכניקות כמו פלדנקרייז. תמיד עובד: לזכור שפחות חשוב מה שקורה לנו ויותר חשוב איך אנחנו מגיבים למה שקורה לנו, והכי-הכי – פייק איט טיל יו מייק איט, לזייף את זה עד שבסוף עושים את זה, או במילים אחרות, לעבוד על עצמנו כל הזמן, כל הדרך להצלחה.
אחד הגילויים המעניינים בספר הוא מה שנקרא "מנהל המוח" או החלק האחראי על קבלת החלטות ואינטליגנציה חברתית, למשל. "שיפור המנהל המוחי, כמו שיפור של כל תפקוד מוחי אחר, כרוך באימון אקטיבי", מסביר ד"ר חלמיש. "אם למשל נרצה לשפר את יכולת קבלת ההחלטות שלנו, עלינו להבין ראשית את התפקוד המוחי החשוב הזה לעומק, ובהמשך לייצר לנו מצבים שבהם נהיה חייבים לקבל החלטות. חשוב שבדיוק כמו בחדר כושר, נקים סרגל מאמצים במדרג מורכבות ההחלטות שעלינו לקבל, וכך ניצור חיזוק של הרשת העצבית במוח הקשורה לתפקוד החשוב הזה. מאחר שמדובר בתפקוד מוחי מורכב ובאימון הדורש מספר רב של חזרות, אני ממליץ להיעזר באיש מקצוע המבין ברפואת המוח הגמיש לבחירת 'מתקן אימון' המתאים למתאמן, עם 'המשקולות' המדויקות".
"מסע אל המוח" מכיל בין השאר גם הסבר מרתק למגפת הפרעות הקשב. לפי התיאוריה של ד"ר חלמיש, המוח הצעיר נקרע בתוך מערכת חינוך מיושנת הדורשת ריכוז-על, שמתקיימת בעידן הדורש דווקא פיזור של הקשב בין גירויים רבים. "אנחנו נמצאים כיום בתקופה מאתגרת בכל הקשור להתייחסות של מוסדות בחברה המערבית כלפי האנשים עם הפרעות קשב וריכוז", הוא אומר. "הקושי נובע מכך שהחברה המערבית פונה אל האוכלוסייה עם הפרעות הקשב והריכוז בשני קולות מנוגדים: הקול הראשון הוא פליאה והערכה ליכולות המולטי-טאסקינג שלהם, ככאלה הם יכולים להיות יעילים ולתרום לחברה שנמצאת במרוץ; אך באותה הנשימה מערכת החינוך עדיין דורשת את הריכוז בשיעורים, בהרצאות ובבחינות.
"אין לי ספק שצריכה להתבצע רפורמה רחבה ועמוקה במערכת החינוך. השינויים צריכים לדעתי להיות בשלושה ממדים: הראשון הוא לגייס את התלמיד ללמידה באמצעות משמעות ולא באמצעות הישגיות (הרב שי פירון ניסה כמיטב יכולתו ליישם זאת בשעה שהיה שר החינוך); בממד השני, להרחיב את הלמידה ללימוד מיומנויות רגשיות, חברתיות, ניהוליות, תנועתיות, פיתוח העיבוד החושי וקידום בריאות פיזית, ובממד השלישי, להציג את חומר הלימוד באופן שיערב כמה שיותר ערוצי קלט מוחיים (ראייה, שמיעה, ריח, מגע, רגש ותנועה).
4 צפייה בגלריה
''צריך להציג את חומר הלימוד בבתי הספר באופן שיערב כמה שיותר ערוצי קלט מוחיים''
(צילום: רועי עידן)
"המעניין הוא שמערכת החינוך מודעת לכך ששלושת הממדים שציינתי חשובים לפיתוח היכולות של התלמיד, אבל כיום יישום הרפורמה שמור רק לתלמידים הלומדים במסגרות של חינוך מיוחד. אני מברך על כך כמובן, אך לדעתי זאת צריכה להיות שיטת החינוך גם בבתי הספר הממלכתיים".
נראה שפסיכולוגיית המשמעות היא הזרם העולה כיום בתחום העלאת המוטיבציה, החיסון המנטלי ושיפור היכולות של המוח. האם אתה שותף להתלהבות הכללית?
"פרופ' ויקטור פרנקל, מחבר הספר 'האדם מחפש משמעות', הבין מתוך התופת של אושוויץ שההתגייסות המוחית מתוך משמעות לעניין תאפשר יישום של הפוטנציאל המוחי באופן קבוע, עם תחושת סיפוק ובשילוב יצירתיות, ללא קשר למצב הרגשי שבו אנו נמצאים (או לעוצמות הסבל). חשוב רק לנתב את הכוח האדיר הזה של התגייסות מוחית למטרות ראויות (בקרב המנהיגות האיראנית, למשל, מנותבת המשמעות להשמדת מדינת ישראל), ושהמשמעות תהיה מאוזנת (זה בסדר גמור למצוא משמעות במקום העבודה, אך כשהענקת המשמעות למקום העבודה מופרזת, אנו מדברים כבר על אובססיה)".
כעת עוסק ד"ר חלמיש בקידום רפואת המוח הגמיש. "יש לי את הזכות להיות בין המקימים של ר.מ.ה - בית הספר לרפואת המוח הגמיש", הוא מדווח. "מטרת הלימודים היא לאפשר לכל העוסקים במקצועות הטיפול והאימון, ולכל אלו המתכוונים ללמוד את המקצועות הללו, להכיר את המוח, שהוא האחראי על השינויים המתחוללים בנפש ובגוף, אך בשל חוסר הידע לגבי תפקודו הוא תמיד היה בגדר נוכח-נפקד גם בהכשרות וגם בפרקטיקה.
"ההיכרות עם המוח תאפשר למטפלים וגם לאנשי עסקים ולקהל הרחב (אנו פותחים מסלול לימודים ייחודי לציבור הכללי) לגייס אנשים לפעולה, להבין את הפעילות המוחית במצבי חולי ובריאות ולהבין את הפעילות המוחית המתבטאת בתהליך הלמידה. כשאני מנסה להשוות את חשיבות הידע שנקנה לציבור המטפלים, עולים בדעתי בעלי מקצוע שככל שיכירו באופן רחב ועמוק את סביבת העבודה שלהם כך הם יהיו טובים יותר: האופה שיכיר את התכונות הכימיות של המזון, הנגר שיכיר את התכונות הפיזיקליות של העץ והדבקים, הרופא שיכיר את התכונות הפיזיולוגיות של הגוף והתרופות. באותו אופן, הבנת הפעילות המוחית תאפשר לעוסקים בטיפול, באימון, לאנשי עסקים ולקהל הרחב להשתמש בכלים העומדים לרשותם (שאנו נקנה להם) באופן מדויק יותר, יעיל יותר ומוצלח יותר".
