בשיתוף מכון אברהמסון
"לפני כשלושה שבועות חליתי בקורונה. היו לי קצת כאבים ברגלים ובידיים, לא סבלתי ולא הרגשתי את המחלה בריאות. במלונית שבה שהיתי היו חולים מעשנים. לעומתי הם השתעלו בלי סוף והיה נראה שהם ממש סובלים. החוויה הזו הוכיחה לי שהגמילה מעישון שעברתי היתה הצעד הכי טוב בחיים שלי", מספר מאיר בוחניק (54), עובד בעבודות עפר, נשוי אב לשלוש בנות וסב לנכד, שנגמל מהדחף לעשן לפני כחמש וחצי שנים.
"כמעשן אי אפשר היה לתפוס אותי בלי סיגריה. הייתי מדליק סיגריה בסיגריה ולא זקוק למצית. התחלתי לעשן עם החברה בתיכון. בצבא ההרגל החמיר והפך להתמכרות קשה. במשך שנים פתחתי את הבקרים עם אספרסו אחד ו-7 סיגריות. כשאכלתי הייתי מניח לרגע את הסיגריה במאפרה, ושואף בין ביס לביס. כשאחת הייתה נכבית הייתי מדליק את הבאה, תוך כדי ארוחה. אני וכל הסובבים אותי סבלנו מהעישון שלי במשך 32 שנים".
קראו עוד:
"הפסקתי בזכות הבנות שלי שנתנו לי במתנה גמילה מעישון באברהמסון. לפני כן ניסיתי להיגמל כמה פעמים בקופת חולים, עם מדבקות, מסטיקים וכלום לא עבד. באברהמסון נגמלתי כאילו לא עישנתי סיגריה אחת בחיי. אחרי שנגמלתי חוש הריח שלי חזר ופתאום כל מזון טעים לי. התחלתי לנשום ממש ולהריח ריחות שלא הרחתי שנים. היום אני מתעב סיגריות ולא מסכים שייכנסו אלי הביתה עם סיגריה, או יעשנו בקרבתי".
"כל יום הייתי מוציא 100 ₪ על סיגריות שהסתכמו ב-36,500 ₪ בשנה. היום הסכום האדיר הזה מופנה לבילויים משפחתיים: לפני הסגר הראשון היינו במקסיקו ולפני כן נסענו לטיולים במזרח הרחוק".
"בזכותי עשרות אנשים נגמלו מסיגריות. ניסיתי לשכנע את אחותי להפסיק לעשן. לצערי היא חלתה בסרטן הריאות ונפטרה לפני שבוע. אין שום דבר טוב בסיגריות".
"בזכות הגמילה התפנו לי בממוצע שלוש שעות ביום, והתחלתי לשפר בגרויות"
"תמיד שכנעתי את עצמי שאני לא מכור ושאני יכול להפסיק מתי שארצה. אבל אז ניסיתי להפסיק למשך יום, יומיים, שבוע ואפילו חודש וגיליתי שהדחף לעשן חזק ממני ולא יכולתי להתאפק", מספר אלעד חפצדי, 23, רווק, טכנאי גזים וכימיקלים, ממושב שפיר, שהתחיל לעשן בגיל 13. "הייתי טיפש. רציתי להיות חלק מהחברה וחשבתי שזה מגניב. בצבא עישנתי קופסא ביום, בכל מקום אמרו לי שאני מסריח, ריח העישון נדבק לי לידיים ולבגדים, וסבלתי משיעול ומליחה של אדם מבוגר. כשהתחילה הקורונה חששתי להידבק במחלה. ראיתי סרטון מזעזע שרץ ברשת עם אשה מאיטליה שחלתה בקורונה. היא נראתה רע מאוד, מחוברת למכשירי הנשמה, קצרת נשימה ומשתעלת, וסיפרה שבגלל העישון ההתמודדות שלה עם הקורונה קשה מאוד".
"לגמילה מעישון באברהמסון הלכתי עם אבא שלי. אמא שלי לחצה על שנינו להיגמל. היא אף פעם לא הסכימה שנעשן ונעמיד את עצמנו בסיכון וגם חברה שלי רצתה שאפסיק. אחרי הטיפול, מישהו עישן לידי והרגשתי שאני עומד להקיא. עברה שעה בלבד מאז הסיגריה האחרונה שלי, ופתאום אני נגעל. אמיתי לגמרי! בהתחלה, מתוך הרגל, חיפשתי את הסיגריות בכיס כששתיתי קפה או כשנפגשתי עם החברה, ואז נזכרתי שאני לא מעשן בכלל. לא היה לי דחף מטורף לעשן ומהר מאוד הבנתי שאפשר לחיות בלי הסיגריות והתעסוקה בפה לא חסרה לי".
"היום אני 10 חודשים אחרי הטיפול. חוש הטעם והריח חזר. לשוקולד יש טעם אמיתי של שוקולד ולא הזיוף שהיה עד עכשיו בפה. כשהתחילה הקורונה וסגרו את המעליות בעבודה שלי, היה לי קשה לעלות במדרגות. אחרי הגמילה קל יותר. בזכות הגמילה התפנו לי בממוצע שלוש שעות ביום, התחלתי לשפר בגרויות ולעשות ספורט".
"הקורונה סיפקה מוטיבציה נוספת להפסיק לעשן"
"זו הפעם השנייה שאני נגמל באברהמסון מעישון. בפעם הראשונה הפסקתי לעשן למשך שמונה שנים. לא תיארתי לעצמי שסיגריה אחת תחזיר אותי לעשן. ביום שחזרתי לעשן היה לי יום מאוד קשה ולחוץ בעבודה, ולקחתי סיגריה מעובד שיצא לעשן. בהמשך גנבתי עוד סיגריה ומשם הייתי אבוד וחזרתי לעשן שתי קופסאות סיגריות ביום", מספר אבא אביו של אלעד, גבי חפצדי, 54, נשוי ואב לחמישה ילדים, מנהל מערכי הסעדה למפעלים ומוסדות, ממושב שפיר".
"מאז הצבא עישנתי שלוש קופסאות ביום. כל פעולה הייתה מלווה, אוטומטית, בסיגריה ולא היה כיף יותר. אי אפשר היה להיכנס אליי למשרד. אם עשן היה מוצק אנשים היו נכנסים בקיר. מבחינה בריאותית כל מאמץ היה קשה יותר, סבלתי מקשיי נשימה, עברתי צנתור ויש לי לחץ דם גבוה וכולסטרול. כשראיתי שגם הפעם אני הולך לאותו כיוון הבנתי שזה הזמן להפסיק. אשתי לחצה עליי מאוד להפסיק לעשן והקורונה סיפקה מוטיבציה נוספת".
"היה ברור לאלעד ולי שניגמל ביחד מעישון באברהמסון. הסיגריות לא חסרות לי ומאוד מפריע לי כשמעשנים לידי. בלי הסיגריות אני נושם, יש לי אוויר, יש שיפור בטעמים ובריחות. אני לא מסריח, אנשים לא נרתעים ממני יותר והכי חשוב, אשתי מרוצה".
"אחרי הגמילה התקשרתי לכמה חברים לא מעשנים והתנצלתי בפניהם"
"היום אני יכול לשתות קפה בלי סיגריה, לדבר בטלפון בלי סיגריה, לשבת עם אנשים ולא לצאת כל חמש דקות לעשן ואפילו לא מתחשק לי לשתות אלכוהול יותר. אני נראה יותר טוב. צבע העור שלי כשעישנתי היה אפור-ירוק, והיום הוא נקי. מאז הגמילה אני נושם, יש טעם לאוכל ואני מתעורר במצב רוח טוב בבוקר. אני מופתע בכל פעם מחדש ולא מאמין שזה קורה, וחווה רגעים קסומים", מספר לאוניד בירברייר, 33, רווק, מפעיל מנוף מאשדוד, שעישן במשך 18 שנים שלוש! חפיסות סיגריה ביום.
"לפני הגמילה הייתי קם בבוקר עם שיעול, כאבים בחזה ומרגיש בן 90. היו לי כאבי ברכיים ונימול במאמץ ביד שמאל. לפני חצי שנה הרגשתי שאני חייב לשים קץ לעישון לפני שהעישון ישים קץ לחיי".
"במהלך השנים ניסיתי להפסיק בכל מיני דרכים, סדנאות של הקופה, טיפול לייזר, דיקור סיני. שום דבר לא עזר. סיימתי סיגריה ובאותו רגע הדלקתי עוד אחת, מסיגריה לסיגריה. בבוקר עישנתי לפני הכל. בזבזתי המון כסף על הסיגריות ועל כל מה שמסביב להן: על הקפה ועל השוקולד לדרך".
"העישון לא עשה לי טוב. התחלתי להיחנק בלילה. לפעמים הייתי מדליק סיגריה, לוקח שתי שכטות ולא מצליח לעשן יותר. הרגשתי שהריאות מלאות מדי ואחרי כל מאמץ פיזי הרגשתי מוגבל. פחדתי ללכת לבדיקות, ושיגידו לי שיש לי בעיות בריאותיות. כדי להרגיע את עצמי הייתי מבטיח לעצמי שאפסיק לעשן ואחר כך שוכח מזה".
"לפני הגמילה אמרתי לעצמי שאם אברהמסון לא יעזרו לי, אמשיך לעשן עד שאמות. אחרי הגמילה באברהמסון נסעתי לשטוף את האוטו. אנשים שם עישנו ופתאום לא רק שלא הרגשתי שום תשוקה לעשן, אלא שנגעלתי מזה. גם בהמשך לא היו לי שום תופעות גמילה. חיכיתי שיבוא הרצון לעשן, אבל נראה שאברהמסון לקחו אותו ממני. בנוסף, קיבלתי מהם גם תמיכה מצוינת".
"אחרי הגמילה התחלתי להסתכל על החיים אחרת. כשעישנתי והייתי במצבים קשים הייתי דוחה את הטיפול בבעיה והולך לעשן. היום כשאני לא מעשן אני מסתכל על הבעיות פותר אותן, ומוריד מעצמי לחצים. בגלל שאני לא מבזבז כסף על סיגריות, חודשיים אחרי הטיפול קניתי אופנוע בכסף שחסכתי. היום אני מתבייש מאנשים לא מעשנים שעישנתי לידם, ומבין כמה פגעתי בהם. אחרי הגמילה התקשרתי לכמה חברים והתנצלתי. לכל מי שמעשן אני מספר את הסיפור הזה. אני אפילו מציע לחברים לשלם להם עבור הטיפול, כך שרק אם הם מצליחים להיגמל הם מחזירים לי את הכסף".
בשיתוף מכון אברהמסון
פורסם לראשונה: 09:29, 31.01.21
