ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות ד"ר הגר מזרחי חשפה היום (ג') בדיון בכנסת שמחבלי חמאס "נתנו לחטופים כדורי הרגעה מסוג קלונקס כדי שיהיו מאושרים" טרם שחרורם. עוד אמרה בהתייחסה לטיפול בחטופים ששבו: "תועדו גם פשעי מלחמה שעיקרם היעדר טיפול רפואי נאות. בהחלט היו עדויות לדבר הזה. היו מקרים של הזנה שקשורים אליה ואני מבקשת לא להרחיב. לא רק מפאת החיסיון אלא גם מפאת המשמעות שיש לזה על האנשים שנמצאים שם עכשיו".
בדיון שסקר את פעילות משרד הבריאות בטיפול בשבים והשבות בוועדת הבריאות של הכנסת, דיברו קרובי משפחה של חטופות ששוחררו וגם קרוביהם של מי שעדיין נמצאים בשבי. "שלוש שעות מכאן מתחוללת שואה. נשים שהתעללו בהן לא מקבלות טיפול", אומר יזהר ליפשיץ, בנה של יוכבד ליפשיץ ששוחררה זה מכבר.
דיון על החזרת החטופים בוועדת הבריאות
(צילום: ערוץ הכנסת)
הוא התריע מפני הידרדרות במצב החטופים בשבי, וקרא למקבלי ההחלטות להתעשת: "זה מגה אירוע, לא לשכוח אף אחד. תתחילו להתייחס אליו כמגה אירוע. גם בתקציבים, תתחילו להעביר את עשרות המיליארדים לכיוון, כי זה הסכומים".
ירדן גונן, אחותה של רומי גונן שנחטפה מהמסיבה ברעים, אמרה: "קיבלנו עדויות שאחותי חיה אבל פצועה ומוזנחת. אני חושבת על זה שכל יום שהיא שם, היא חיה בידיעה שחברת הנפש שלה נרצחת לה מול העיניים. מישהו איבד את חבר הנפש שלו מול הפנים? איך אנחנו משאירים אותם שם? אין לי מילים להדגיש כמה אנחנו לא יכולים להכיל את זה יותר".
פרופ' רונית אנדוולט מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות: "ילדים שהיו עם המשפחות שלהם מצבם התזונתי היה טוב יותר. מי שהיה לבד היה במצב פחות טוב".
שיר סיגל, בתה של אביבה שחזרה מהשבי: "אני פה בשבוע החמישי מגיעה לכנסת, שלוש שעות נסיעה מהבית שלי כדי לוודא שזה על סדר היום. לא הייתי מגיעה לכאן אם הייתי סומכת עליהם ואני לא סומכת עליכם, כי אבא שלי עוד בעזה. אני רוצה לדרוש מכל מי שישוב כאן, שכל יום שאתם קמים בבוקר תעשו כל מה שאתם יכולים כדי להחזיר אותם הביתה. אמא שלי ישבה עם עדויות שאני לא מסוגלת לשמוע אותן. אני לא מסוגלת לשמוע אותה מדברת על זה שאזקו אותם, התעללו בהם, לא נתנו להם תרופות או סיוע רפואי.
"לא נותנים להם אוכל, לא נותנים להם מים. אני לא יכולה לשמוע את אמא שלי מספרת מה קורה שם ואני צריכה שתהיו הפה שלי, הראש שלי, כי אני לא מסוגלת יותר לתפקד. לא הגיוני שאמא שלי חוזרת לארץ והדבר היחידי שמעניין אותה זה שאבא שלי עוד שם. היא אמרה לי אתמול בלילה 'איך אני יכולה לתפקד כשאני יודעת מה קורה שם ובעלי עוד שם'?".
אסתר בוכשטב, שבנה נמצא בעזה: "אנחנו כמשפחה חווים טלטלה מאוד גדולה והרגשה של חוסר אונים. אנחנו מבינים עם החזרה של החטופים הוא בכי רע. הדברים שנשמעים בתקשורת זה לא הדברים שאנחנו יודעים מהחטופים. לאט לאט החשיפה מתגלה והמצב שמתגלה הוא מאוד קשה. אני רוצה להצטרף לזעקה פה שהדבר הכי חשוב זה להחזיר את החטופים עכשיו ובכל תנאי. אי אפשר להשאיר אותם. הכול מהכול, צריך להחזיר את כולם ביחד.
"אנחנו שומעים מהחטופים והחטופות שאין טיפול בריאותי מתאים, הטיפול הוא מקרי. אם יש שקית של אקמול אז לוקחים את זה גם ללחץ דם כי אין משהו מתאים. נחטפו כל מיני אנשים מהבתים שלהם ומהסביבה, זה לא לפי פרוטוקול. אני מבינה שבתוך תהליך המתווה הזה שהיה, לחטופים הייתה הרגשה שאוטוטו משחררים גם אותם וכשנפסקה ההחזרה המצב שלהם הולך אחורה".
מירב מור רביב, שמשפחתה שבה מהשבי: "אני כן שמעתי עדויות מפורטות לפרטי פרטים. אנשים חזרו למציאות שלא הכירו. דודה שלי אמרה 'איזה כיף לחזור לבית'. היא לא ידעה שאין לה בית. הבן שלה נרצח ושבעלה חטוף".
