מנהל החירום האזורי של ארגון הבריאות העולמי, ד"ר ריצ'רד ברנן, אומר שהארגון לא היה מעורב במשא ומתן בין ישראל לקטאר על העברת התרופות לחטופים הישראלים בעזה, אך מוכן לספק כל סיוע ככל שיידרש. הוא שב וקרא לשחרור החטופים, והביע דאגה מהמצב ההומניטרי ברצועת עזה.
בריאיון ל-ynet Live, נשאל כיצד הוא חש כרופא עם העובדה שבמשך 100 ימים מוחזקים ישראלים בשבי ללא התרופות שהם זקוקים להן: "עמדת ארגון הבריאות העולמי בנושא הזה מאוד ברורה. כמובן שאנחנו רואים לראות את השבויים משוחררים ללא תנאים. אם הם ממשיכים להיות מוחזקים, הם צריכים לקבל גישה לכל מה שהם צריכים, כולל טיפול רפואי. אנחנו קוראים לכל מי שמחזיק שבויים כלשהם לספק להם את כל הטיפול הראוי שהם צריכים, כולל טיפול רפואי". צפו בריאיון עם ד"ר ברנן מארגון הבריאות העולמי:
ד"ר ריצ'רד ברנן | מנהל חירום אזורי של אזור מזרח התיכון בארגון הבריאות הלאומי
(צילום: שמוליק דודפור)
איך אנחנו מוודאים שהחטופים יקבלו את הטיפול הרפואי שהם צריכים?
"יש משא ומתן במישור המדיני, כמובן שארגון הבריאות העולמי תמך בזה. אנחנו רוצים שהשבויים ישוחררו, ואם לא ישוחררו, הם צריכים לקבל את הטיפול הרפואי שהם זקוקים לו. היינו ברורים לגבי זה מהתחלה. ארגון הבריאות העולמי לא מעורב במשא ומתן הזה, זה ברמה המדינית. כמובן שנהיה מוכנים לספק כל סיוע, כל ציוד רפואי, כדי לתמוך בכל הסכם שייעשה, במובן של סיוע לצורכי השבויים".
ד"ר ברנן, בחודש שעבר נפטר חייל שנפצע קשה בעזה מזיהום פטרייתי חמור. האם מצאת אינדיקציה לזיהומים או פטריות שייחודיים לעזה?
"לא ראינו מקרים של זיהום פטרייתי כזה. אחת הבעיות הגדולות כרגע היא לא רק התפקוד המידרדר של בתי החולים, זה גם התפקוד של מערכת הבריאות, כולל מעקב אחר מחלות. אנחנו מנסים להחזיר את זה למסלול. מה שראינו בעזה זו עלייה גדולה מאוד במחלות זיהומיות אחרות, כולל שלשול וזיהומים בדרכי הנשימה. יש לנו עכשיו התפרצות של צהבת, גרדת וכן הלאה.
ד"ר ריצ'רד ברנן: "זה שילוב רעיל - תת-תזונה, התפרצות מחלות, חודשי החורף. אנחנו עלולים לראות הרבה יותר מחלות ומוות שקשור לתנאים הללו במשך השבועות והחודשים הבאים, אלא אם כן נשנה את המצב בשבועות הקרובים"
"אנחנו רואים מספרים הולכים וגוברים לא רק של מחלות אלא גם של מוות שקשור לזה. במובן של גישה למזון, כל אוכלוסיית עזה נמצאת רגע במשבר, אנחנו כבר רואים מספרים עולים של תת-תזונה. אז זה שילוב רעיל - תת-תזונה, התפרצות מחלות, חודשי החורף. אנחנו עלולים לראות הרבה יותר מחלות ומוות שקשור לתנאים הללו במשך השבועות והחודשים הבאים, אלא אם כן נשנה את המצב בשבועות הקרובים".
ד"ר ברנן הסתמך על נתוני משרד הבריאות של חמאס, שטוען כי יותר מ-23 אלף בני אדם נהרגו בעזה ויותר מ-16 אלף נפצעו, אף שאין לגורמים מערביים אישור למספרים אלו. עוד אמר כי מערכת הבריאות בעזה נפגעה קשות, "מבין 36 בתי החולים ברחבי עזה, אף אחד מהם לא מתפקד במלואו כרגע. 15 מתפקדים חלקית, שישה מתוך 24 בתי החולים בצפון הרצועה מתפקדים חלקית, והאחרים לא. צורכי הבריאות נוסקים בעוד היכולת של מערכת הבריאות לטפל בצרכים הללו יורדת במהירות. לפני הסכסוך, היו לנו כ-3,500 מיטות בתי חולים פנויות לתושבי עזה, כרגע יש כ-1,400 שמתפקדות".
אתה מבין שחלק מבתי החולים האלה מהווים מקלט לטרוריסטים, הם מכילים טרוריסטים, הם מחזיקים שם שבויים, הם לא רק בתי חולים.
"עמדת ארגון הבריאות העולמי על זה מאוד ברורה. אנחנו מגנים לחלוטין כל מיליטריזציה של מתקן בריאותי, כל שימוש במתקן רפואי כמקום להחזקת שבויים. עם זאת, יש הגנות ברורות למתקני בריאות תחת המשפט הבינלאומי. אפילו אם יש מיליטריזציה של מתקנים רפואיים, כפי שראינו בנסיבות רבות ברחבי העולם, זה לא אומר שהם אוטומטית הופכים למטרה צבאית ברורה. יש עקרונות שמנחים כוח נגדי לגבי הדרך שבה צריך להתנהל עם מתקן רפואי אם יש ראיות לשימוש לרעה ומיליטריזציה והעקרונות האלה נראים ברורים: מידתיות, הבחנה וזהירות. אין ראיות לגבי כל בית חולים. יותר מ-24 בתי חולים נהרסו בעימות, ויש יותר משני מיליון עזתים שזקוקים נואשות לטיפול רפואי. אנחנו חייבים למצוא דרך למלא את הצרכים האלה ואנחנו לא מצליחים".
אז מה הציפיות שלכם מישראל?
"אני חושב שהאו"ם מאוד ברור לגבי זה. כמובן שאנחנו מבקשים הפסקת אש יציבה. אנחנו מבקשים את זה גם מחמאס, זו לא בקשה שמופנית רק לכוחות הישראליים. הפסקת אש, ואם זה לא אפשרי, אנחנו מבקשים גישה הומניטרית מוגנת וחופשית. הצרכים הם עצומים, הסיוע ההומניטרי בעצמו לא יספק את הצרכים, אנחנו צריכים חידוש של פעילות הסקטור המסחרי. אנחנו רוצים התחייבות לתהליך שלום ופתרון ארוך טווח, זה משבר נורא".
