קבצן יושב בכניסה לתחנת רכבת בניו יורק. חורף בחוץ. הוא עייף ורעב, ועוברי האורח הרבים נדיבים היום עוד פחות מהרגיל. בקופסת הקרטון שהניח על הרצפה זרוקים שני דולרים ו-28 סנט, ומכיוון שבניו יורק עסקינן הסכום הזה מספיק פחות או יותר לכלום. פתאום, כמעט משומקום, ניגשת אישה צעירה לעברו, פניה נפוחות ונראה שהיא העבירה את השעות האחרונות בבכי. היא שמה בקופסה שטר של 50 דולר, ובלי לומר מילה מתרחקת מהמקום במהירות. הקבצן המום. הוא מביט בשטר ואז מרים את עיניו ובוהה באישה המתרחקת. הוא רוצה להודות לה אבל אין ממש למי. דבר אחד בטוח: הקבצן שמח עכשיו. הו, כמה שהוא שמח. מצב הרוח שלו השתנה ברגע.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
האישה, למקרה שתהיתם, נפלה על הצד הטוב בהגרלה של החיים. היא אוחזת במשרה שווה בהיי-טק, דירה מקסימה במיקום מרכזי בעיר, בריאות איתנה ומשפחה חמה ואוהבת. למה היא בוכה? ובכן, בן הזוג שלה הודיע לה לפני שעה קלה על סיום הקשר ביניהם. איך מצב הרוח שלה כרגע? רע. רע ממש.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
צרות של עשירים? כן, יכול להיות, אבל חשוב לזכור שגם צרות של עשירים הן צרות. ואף שבמבט כולל על החיים של שניהם ברור לכולם מי נמצא במצב טוב יותר, אין שום דבר מוזר באישה שמגיבה לפרידה בבכי. פרידות זה כואב, והרי התגובות הרגשיות שלנו לאירועים מותאמות לחיים שלנו ולא לחיים של אחרים. לפיכך, גם אנשים עם חיים נפלאים לכאורה מוצאים את עצמם עצובים או ממורמרים. גם אנשים עם חיים קשים מוצאים את עצמם במצב רוח מרומם, כי בחיים המאוד קשים שלהם התרחש משהו טוב. זה יכול להיות גשם שחיכינו לו, פגישה מקרית משמחת או שטר של 50 דולר שנפל עלינו משומקום.
לבני אדם יש מצבי רוח. לכל בני האדם יש מצבי רוח.
אנשים בכל הגילים ובכל התרבויות חיים את חייהם במצבי רוח משתנים, שמבטאים את מגוון הרגשות הטמונים בהם ומהווים תגובה למחשבות, לתחושות או לחוויות. מקור השינוי במצב הרוח יכול להיות חיצוני ("הודיעו לי שהתקבלתי כרגע לעבודה") או פנימי ("קמתי על צד שמאל היום"), ובשני המקרים השינוי יהיה נורמטיבי לגמרי.
זה נכון שיש אנשים אופטימיים יותר, שנוטים להסתכל על חצי הכוס המלאה כמעט בכל סיטואציה, ויש גם את ההיפך, אולם בכל זאת, ניתן לומר בוודאות מוחלטת שאף אחד לא שמח או עצוב 24 שעות ביממה - וגם אף אחד לא מצפה לכך. ברור לכולם שלאנשים יש ימים טובים וימים רעים, ושמצב הרוח נע ממרומם וחיובי לירוד ורע, ושפעמים רבות הוא ניטרלי (מה שנהוג לכנות בשפה המקצועית מצב רוח אאוטימי).
אם מצבי רוח הם תופעה נורמלית ושגרתית, אז למה אתם קוראים על זה כתבה? ובכן, כי מסתובבים בינינו אנשים שאצלם זה קצת פחות נורמלי. כאלה שמצבי הרוח שלהם מתחלפים מהר מדי ולעיתים קרובות, וגורמים סבל להם עצמם ולכל מי שמסביבם.
"אנשים עם מצבי רוח שמשתנים בתדירות גבוהה סובלים בעצם מחוסר יציבות רגשית, שמכונה גם תנודתיות או לביליות רגשית. היעדר היציבות הזו מתבטא בנטייה לחוות מצב רוח חיובי או שלילי באופן קיצוני, ולהתקשות בחזרה למצב המאוזן. לעיתים הסובלים מתנודתיות רגשית חיים את חייהם כמו על רכבת הרים, שנעה בחדות בין מצבי רוח ורגשות שונים ומגוונים", מסביר הפסיכותרפיסט איתן טמיר, ראש מכון טמיר לפסיכותרפיה.
טמיר מסביר כי במקרים כאלה מוגדר מצב הרוח כלא יציב, וייתכן שקיימים קשיים בוויסות הרגשי וכן קושי ביצירת האיזון בין מצב רוח טוב לבין מצב רוח רע. "מצב רוח לא יציב מתאר מזג של אדם שנוטה להיות הפכפך או לשנות התנהגות בקיצוניות, ללא סיבה נראית לעין. כלומר, זעם או עצב מוגזמים ללא סיבה ממשית לכך, תנודות במצב הרוח, שמחה או התרגשות שהופכות לרוגז בן-רגע", מסביר טמיר, אך גם הוא מבהיר: "רובנו נתקלנו במהלך חיינו לפחות פעם אחת באדם המתרגז ללא סיבה שעליה אנו יכולים לחשוב, אך אין זה בהכרח מעיד על מצב רוח לא יציב. צריך לקחת בחשבון שאנחנו לא יודעים מה חווה האדם לפני שפגשנו בו, מה הביא אותו לתנודה כל כך קיצונית למראית חוץ במצב רוחו. יכול להיות שהאדם הזה כבר היה במצב רוח שלילי אבל הצליח לשלוט בו, עד שמשהו שבר את שליטתו.
"בכלליות, חשוב לא לקפוץ למסקנות מהירות כשאנחנו מזהים תקופות שבהן קרובינו פחות יציבים. במקום זאת מוטב להתמקד בחיפוש מקור הלחץ הנפשי התורם לתחושת הנפיצות, להעניק תמיכה ולסייע בהתמודדות עד שזו תחלוף. במצבים נורמטיביים, מרבית השינויים הפנימיים במצב הרוח מתרחשים לאור סיבה אובייקטיבית או סובייקטיבית. בין אם אתם מבוגרים, מתבגרים או הורים לילדים, כולנו מבינים ברמה האישית מהם שינויים במצב הרוח. מצבי רוח משתנים אצל מרביתנו כמה פעמים ביום, כתלות במאורעות ובחוויות שמייצר האדם ושמתרחשים בסביבתו. לפעמים קשה למצוא סיבה מדויקת שתסביר את השינויים התכופים".
גם ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה העומד בראש מרכז ד"ר טל, מבהיר שלא תמיד אפשר להבין מהצד מה גורם לשינוי במצב הרוח של האדם מולנו אבל חשוב לזכור שזה לא אומר בהכרח שאין לכך סיבה. מצב הרוח עשוי להשתנות גם בשל דברים קטנים, הנראים מהצד כחסרי משמעות.
"כולנו נתקלים במהלך חיינו באנשים שנכנסו לפתע להתקף זעם, בלי סיבה נראית לעין או התחילו לבכות בגלל שמשהו קטן ושולי לא הסתדר להם. מהצד ההתנהגות הזו נראית מוזרה, אבל שינוי במצב הרוח שלהם הוא ביטוי ללחץ נפשי, מתח, חרדה, דאגות, חוסר ביטחון עצמי, אשמה מתמשכת או ניסיון לרצות אחרים. לא סתם מצב הרוח השתנה".
"תנודתיות במצב הרוח נמצאת על הרצף שבין מחלת הנפש מאניה-דפרסיה ועד לאנשים ללא בעיות נפשיות שמנוהלים על ידי מצבי רוחם", מוסיפה רונית כהן זמורה, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ופסיכותרפיסטית ממוקדת שינוי. "האנשים התנודתיים הם בדרך כלל אנשים תלותיים שמצב הרוח שלהם תלוי באחר, והם צובעים את העולם בשחור ולבן".
לדברי כהן זמורה, האדם התנודתי משנה את מצב רוחו כשמשהו פנימי מציף ומטריד אותו - אירועים קטנים ושוליים המתרחשים ביומיום, ויכולים לשנות את מצב הרוח מקצה לקצה ולערער את היציבות. זה יכול להיות זיכרון עצוב שעולה לפתע ומוביל למצב רוח קודר, או מחמאה קטנה שמובילה לשמחה חסרת פרופורציות. האנשים האלה לא מודעים לשינוי המהיר במצב רוחם, בעוד שלאדם הניצב מולם ישנה הרגשה של טיפוס שנע כמו מטוטלת - פעם עומד לפניו אדם נעים הליכות ופעם אדם גס ומתפרץ, ואין לו מושג מה גרם לשינוי הקיצוני.
מתי נדע שמצבי הרוח כבר אינם בגדר "נורמליים"? לדבריה של כהן זמורה, ניתן לאפיין את השונות בין האנשים התנודתיים לפי ארבעה פרמטרים:
1 שכיחות: מידת תכיפותם של השינויים במצבי הרוח. יש אנשים הנוטים לתנודתיות, כך שכל גירוי חיצוני ישפיע על מצב רוחם. לעומתם, ישנם האנשים שנוטים לכבוש את יצרם ופחות לנוע בקיצוניות על פי האירועים שאותם הם חווים.
2. זמן: מצד אחד, ישנם טיפוסים תנודתיים שהשינויים במצבי הרוח שלהם נמשכים זמן רב, ומשפיעים על תפקודם התקין לאורך זמן, אך מצד שני ישנם אלה שמצב רוחם נמשך זמן קצר בלבד, ואינו פוגע בתפקודם השוטף.
3. עוצמה: עוצמת התנודתיות יכולה להיות מינורית (אדם ששרוי במצב רוח רע ותו לא) או סוערת (עד כדי סכנה או איום לאדם החווה אותה או לסובבים אותו).
4. היקף: האם התנודתיות משפיעה על כל תחומי החיים או רק על חלקים ממנה. יש כאלו שהתנודתיות צובעת את כל חייהם. במקום העבודה הם אנשים המשדרים שלווה ורוגע, אך עם הגיעם הביתה הם חסרי סבלנות, תגובתיים ומתפרצים.
ארבעת המרכיבים האלו עולים בכל סיטואציה שבה האדם נתון למצב רוח. ההבדלים במפגש בין מרכיבים אלו הם שקובעים אם הסיטואציה ניתנת להכלה או שהיא הופכת לבלתי נסבלת.
"אנשים רבים נוטים להאשים את הטיפוס התנודתי ולכעוס עליו, מבלי להתחשב בעובדה שיכול מאוד להיות שיש להתנהגות הזו סיבה. המטרה היא ליצור גבולות בשיחה עם אותו אדם ולעשות זאת ברוח טובה, ולא מתוך הפניית אצבע מאשימה כלפיו", אומר ד"ר טל.
מהן הסיבות לשינויים תכופים במצבי הרוח?
"תורשה (מבנה המוח או שינויים הורמונליים למשל) או תוצר של חוויות שנחוו בגיל צעיר ועיצבו את האדם התנודתי להיות כזה. ייתכן שלא היה מי שיעשה עבורו ויסות רגשי, שמטרתו לאפשר למספר תחושות מנוגדות (כעס אל מול שמחה למשל) להתקיים במקביל".
גם כהן זמורה מסבירה שמצבי הרוח המשתנים לא קורים "סתם".
"לכאורה נראה כי מצבי הרוח באים והולכים מעצמם, אולם שינויים החלים בהם אינם נוצרים יש מאין. מקורם בכעס מצטבר, בתחושה שאדם עושה דברים בניגוד לרצונו, או כשהוא חש אוזלת יד בסיטואציה מסוימת וכשאין לו כל שליטה במצב. ראוי לציין כי ילדים בגיל ההתבגרות נוטים למצבי רוח תנודתיים, זה מאוד אופייני לגיל ההתבגרות ומהווה ביטוי לנורמליות, ולרצונם להבין את עצמם ולגבש זהות אישית משלהם. לכן תנודתיות בגיל זה הינה נורמלית", אומרת כהן זמורה.
אנשים המתאפיינים במצב רוח ובמזג לא יציבים מתמודדים במקרים רבים עם לחץ נפשי אינטנסיבי, עומס, כעס חסר שליטה, ביקורת עצמית, מצבי חיים מורכבים ועוד. כל אלו גורמים להם להיות נפיצים, ובכך להתרגז ולכעוס בקלות רבה יותר מהמקובל על פי הנורמה. התנהגות זו מביעה את הלחץ הרגשי שבו הם נמצאים, ושעימו הם מתקשים להתמודד.
"סיבות נוספות שעלולות להביא לתנודתיות במצבי הרוח יכולות להיות בפן הפסיכולוגי, בין אם ביחסים בין האם והילד מינקות (שם נזרע התסכול), בין אם מאירוע טראומטי ובין אם כתוצאה מהתנהגויות שנלמדו ונרכשו בבית. ישנן גם סיבות נלמדות בשל עיבוד לא יעיל של מאורעות החיים, עד למצב שבו לא ניתן להכיל אותם יותר, וכן סיבות ביו-סוציאליות, מכיוון שהשינויים במצבי הרוח נובעים מאורח חיים עמוס ומלחיץ, שאינו מאפשר רגיעה ושלווה", מוסיפה כהן זמורה.
איך מטפלים בתנודתיות?
"אם הסיבה ביולוגית, טיפול תרופתי עשוי להועיל. אם הסיבה פסיכולוגית, ניתן להיעזר בשיחות עם איש מקצוע ובטיפול קוגניטיבי (כמו CBT), המתבסס על למידה והפנמה של דרכי התמודדות חלופיות ויעילות. דבר נוסף שעשוי להקל הוא מדיטציה".
תנודות תכופות במצבי הרוח עלולות לפגוע בכל מיני אספקטים בחיי אדם. לא נעים לעבוד עם אדם תנודתי, לא תמיד קל להיות חבר שלו אבל הכי קשה זה לחיות לצידו, כלומר לנהל מערכת יחסים זוגית רומנטית ויציבה. כאשר ההתנהגות מווסתת יחסית, לבן או בת הזוג קל יותר לחוש אמפתיה ולתמוך בתנודתי. ואולם, כאשר האדם מתפרץ בהתנהגות לא מידתית, לצד השני קשה לסייע והוא עסוק בעיקר בלהגן על עצמו ועל קיומו.
"בן זוג תנודתי מסב חרדה לניצב מולו מכיוון שהתנהגותו הפכפכה. בן הזוג לא יודע איזה אדם הוא עלול לפגוש מולו בעת משבר - את האיש הרגוע או הרגזן, את המתפרץ או את האדיש, ולכן הוא מצוי במתח תמידי, בדריכות ובחוסר שקט. הוא עשוי לבצע שינויים בהתנהגותו בניסיון למנוע התפרצות דרמטית נוספת, אולם אין קשר בין התנהגותו לבין ההתפרצות הבאה של בן הזוג".
מכיוון שלא תמיד מצבי הרוח מובילים לאלימות, ומכיוון שמצבי רוח הם בסך הכול מנת חלקם של כל בני האדם, ייתכן ששני בני הזוג יכחישו את קיומה של הבעיה. העניין הוא שללא טיפול מתאים, הסיכוי שלהם להגיע אי פעם לשלווה ולהרמוניה ביחסים הוא אפסי. צירופו של ילד לתמונה, כצפוי, לא רק שלא יפתור את הבעיה אלא אף יחמיר אותה. במקום שאדם אחד יסבול מהחיים לצד מצבי רוח שמשתנים, שני אנשים יסבלו.
"ילד שגדל עם הורה תנודתי, שאף פעם לא ניתן לדעת מה תהיה תגובתו, חווה בלבול וחרדה שמשבשים את יכולתו ליצור יחסים תקינים בעתיד. בעצם, אין לו את האפשרות להבין מהי התנהגות נורמטיבית. חוסר הוודאות מלמד אותו מגיל צעיר לא לבטוח באף אחד, וגם לא לסמוך על עצמו. הוא יתקשה להיקשר רגשית, ויבנה סביבו חומה כדי להגן על נפשו.
"הגיע אליי זוג לטיפול. האישה סבלה מתנודתיות בהתנהגות. מדובר בבת זוג טובה ואמא דואגת, שלעיתים התפרצה בהתקף זעם כלפי הבעל והילדים, ולאחר מכן התביישה בהתנהגותה וחשה רגשי אשמה, מה שהביא את הזוג לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי. הטיפול שנדרש היה מערכתי, וכלל מספר מעגלים: הבעל טופל בשיחות תמיכה על הפגעים והחרדות שעוררו בו ההתנהגויות של אשתו, ורכש מגוון כלים ודרכי תגובה. הטיפול בבת הזוג התמקד תחילה בעיבוד חוויות הילדות הקשות שחוותה בבית לא יציב, שבו לא זכתה לרוך וחמלה. בהמשך למדה להכיל יותר מצבים ולהגיב במנעד רחב יותר של תגובות. במקביל ערכה שינוי באורח החיים כך שנהיה רגוע יותר. בני הזוג למדו להכיל זה את זו, ולדעת איך להתנהג כאשר מופיעה התנהגות תנודתית. בנוסף, שניהם נאלצו להתמודד עם הקשיים שהתעוררו בקרב ילדיהם עקב התנהגותה של האם. הילדים סבלו מבעיות הרטבה ומהתקפי זעם. זה היה טיפול ארוך ומורכב, שהוביל בסופו של דבר למשפחה מתפקדת שחיה חיים בריאים ונעימים יותר".
