כשליה גולן ילדה לפני כשבועיים את בתה, ענהאל-תכלת, לא היו בעולם אנשים מאושרים יותר ממנה ומבעלה נתנאל. מסע של שבע וחצי שנים של טיפולי פוריות, אכזבות, כאבים ואז- ניצחון אחד מושלם, הגיע לקו הסיום. "היינו נחושים ברצון להיות הורים", מספרת ליה בהתרגשות, "ידענו שנצליח למרות כל הקשיים".
גולן (44) נולדה עם שיתוק מוחין, ובעלה נתנאל (44) נולד עם ספינה ביפידה, פגם בעמוד השדרה, מה שגרם לדרך להורות להיות לא מובנת מאליה. "לא התכוונו לוותר על האופציה הזו, וזה לא היה קל. שוב ושוב היו תוצאות שליליות, וכל פעם מחדש הייתה אכזבה. אבל ראינו בזה משימת חיים והמשכנו עם תמיכה רבה מסביב, גם של ההורים וגם של הצוות בשיבא.
"היו גם רעשי רקע, אבל לא באמת שמענו את הקולות האלה. לא התייחסנו. היינו נחושים ברצון להיות הורים. לי יש מטפלת 24/7, מה שעזר לי להתנייד ולתפעל הכול. בבית החולים הכול נגיש וגם נמצא תחת קורת גג אחת, כך שלא הייתי צריכה להתרוצץ ממקום למקום", היא מספרת.
קראו עוד:
מי שהיה אחראי לתהליך הוא פרופ' ראול אורביטו, מנהל המכון לפוריות ולהפריה חוץ-גופית (IVF) בשיבא. "ליה ונתנאל הגיעו אלינו לפני שבע שנים וחצי", הוא מספר. "כל מטופלת שמגיעה אלינו חשובה ויקרה לנו, אבל הסיפור של ליה נכנס לי ללב באופן מיוחד, וטיפלתי בה באופן אישי. ידענו שהמצב שלה מאפשר קליטת היריון, אבל זה לקח זמן. אני האמנתי לאורך כל הדרך שזה יקרה. גם ליה הייתה חדורת אמונה. היא עברה יותר מעשר שאיבות, שזה נדיר, מה גם שהגיל שיחק לרעתה. אסור לשכוח את זה.
"נשים בדרך כלל לא מגיעות למספר כזה של שאיבות. כולן נלחמות, אבל ליה היא באמת לוחמת אמיתית, והכול בתמיכתו המלאה של נתנאל, שהיה לצידה כל הזמן. כשהגיעו התוצאות המשמחות של ההפריה האחרונה, היה לי חשוב לבשר להם על כך באופן אישי".
לא התכוונו לוותר
ליה גולן נולדה, כאמור, עם שיתוק מוחין. במהלך הלידה לא הגיע חמצן למוחה, מה שגרם לפגיעה לרגליה והיא נעזרה בכיסא גלגלים מאז ומתמיד. עם זאת, הוריה התעקשו לגדל אותה כמו כל ילדה אחרת. "עשיתי הכול כמו כולם", היא אומרת. "בשלב מסוים עברתי מחינוך מיוחד לחינוך רגיל. אחר כך למדתי, השקעתי, עשיתי תואר ראשון בספרות עם ישראל ובפילוסופיה, התקבלתי לעבודה בספרייה של אוניברסיטת בר אילן, וכל זה בשנים שבהן לא הייתה מודעות גבוהה לנכים ולבעלי צרכים מיוחדים".
נתנאל גולן, העוסק כיום בהפצה של מוצרי אלקטרוניקה ולוגיסטיקה, נולד חצי שנה אחריה. "הייתי מאושפז כמה חודשים בבית החולים רמב"ם", הוא מספר על התקופה הראשונה בחייו. "כשהוריי הביולוגיים הרגישו שהם לא יכולים לעמוד באתגר הזה, הם ויתרו עליי".
הוא עבר לבית החולים השיקומי אלין בירושלים, שם שמה לב אליו בת שירות לאומי רגישה במיוחד. היא הבחינה שבסופי שבוע הוא לא חוזר להוריו, וביקשה מהוריה לארח אותו. כשהקימה בית משלה, לקחה אותו תחת חסותה וגידלה אותו עם שלושת ילדיה. למרות המגבלה הפיזית הוא למד בחינוך רגיל והתנדב לצבא.
ליה גולן: "רציתי לחוות הכול, כך שהתעקשתי להימנע מהרדמה כללית. הרגע שהתינוקת נולדה היה מדהים, התגשמות של חלום. נקווה שנגדל אותה בקלות. נעשה הכול כדי שיהיה לה הכי טוב בעולם"
השניים הכירו בגיל 30 דרך עמותת ענבר, שעוסקת בהיכרויות בין אנשים עם צרכים מיוחדים ומוגבלות. "יצאנו לשלושה דייטים, ואז הוא חתך בטלפון", נזכרת ליה. "אחר כך נפגשנו בקורס הכנה לזוגיות לאנשים עם מוגבלות. לאורך כל השנים הציעו לי אותו, ולו אותי, ומעניין שזה הגיע מאנשים שונים לחלוטין. אמרתי לעצמי שלא יכול להיות שזה במקרה. בגיל 35 התקשרתי אליו וביקשתי שניפגש שוב. כל אחד מאיתנו עבר בינתיים הרבה דייטים והרבה מהלכים בהתפתחות האישית שלו".
הפעם זה עבד. "זה היה לפני תשע שנים", מציין נתנאל. "התאהבנו, התחתנו, והיה ברור לנו שאנחנו רוצים ילדים. ידענו שנצטרך לעבור טיפולי הפריה".
"רציתי לחוות את הלידה"
פרופ' אוריבטו ליווה את הזוג עד ללידה. "היה ברור שזה יהיה בניתוח קיסרי, בהרדמה חלקית", מספרת האם הטרייה. "מכיוון שאני לא יכולה לשבת רגיל ולקמר את הגב להרדמה, השכיבו אותי על הצד בתנוחה עוברית. אני רציתי לחוות הכול, כך שהתעקשתי להימנע מהרדמה כללית. הרגע שהתינוקת נולדה היה מדהים, התגשמות של חלום. נקווה שנגדל אותה בקלות. נעשה הכול כדי שיהיה לה הכי טוב בעולם".
ד"ר מיכל פישל-ברטל, סגנית מנהלת מחלקת היריון בסיכון בשיבא, התרגשה מאוד כשהסיפור הגיע לסוף טוב. "זכיתי לטפל בזוג המקסים הזה", היא אומרת. "ההיריון הזה דרש מעקב הדוק וביקורים תכופים במרפאה, ולאורך כל הדרך התרשמתי מהנחישות של ליה ונתנאל. הם הביאו לעולם נסיכה בזכות כוח רצון ואופטימיות בלתי נדלית. את הניתוח הקיסרי ביצעה ד"ר סיגל חפץ, רופאת נשים בכירה, עם צוות גדול. המאמץ העיקרי היה של צוות ההרדמה, שהצליח לבצע הרדמה ספינלית, אזורית, למרות הקושי, על מנת שליה תהיה ערה ונוכחת בלידה. אני מאחלת לליה ולנתנאל שיגדלו את בתם בנחת. ענהאל-תכלת זכתה בהורים מדהימים".
