גבר בשנות ה-40 לחייו עבר אירוע לבבי לאחר שתקע בשופר כמה פעמים לפני יום כיפור. הגבר, שחש ברע וסבל מכאבים בחזה, הגיע לחדר המיון בבית החולים בילינסון ביום שישי לפנות בוקר, שם עבר צנתור דחוף על ידי ד"ר פבלו קודנר, מנהל השירות לצנתורים מבניים במרכז הרפואי. בסופו של דבר, הוחלט על טיפול תרופתי שמרני. הגבר מאושפז ומצבו מוגדר טוב. הוא צפוי להשתחרר בקרוב לביתו.
"ביום כיפור האחרון הוקפצתי לבית החולים לטפל במקרה שכבר במהלך השיחה בטלפון היה נשמע חריג באופי שלו", מספר ד"ר קודנר. "מדובר בבחור בשנות ה-40 שנמצא בשכבת גיל שאנחנו פוגשים בחדר הצנתורים לעיתים רחוקות. לאחר חקירת המקרה הופעתנו לגלות שהוא אינו סובל מגורמי הסיכון הקלאסיים של התקפי לב שאנו רגילים לראות: ללא סוכרת, עישון, יתר לחץ-דם, כולסטרול גבוה או סיפור משפחתי של התקפי לב".
בהגיעו לבית החולים עבר סדרת בדיקות שקבעה באופן חד-משמעי שהוא סובל מאירוע לבבי. "מי שפגש את המטופל היה כונן המחלקה במחלקת האשפוז, ד"ר אורי רהט. הוא סיפר לי בטלפון כי המטופל הגיע עם כאבים בבית החזה ועם שינויים חריגים בבדיקת האק"ג והפרעה בהתכווצות הלב בבדיקת האקו לב שנעשתה לו. עליתי לאוטו וטסתי לבית החולים מכיוון שאחד ממדדי האיכות של מערכת הבריאות הוא זמן התגובה מרגע הקריאה עד לרגע הצנתור של המטופל, שאמור לא לעלות על 60 דקות".
ד"ר פבלו קודנרצילום: דוברות בילינסוןד"ר קודנר הגיע לבית החולים ומיד ניגש לבצע צנתור בהול במטופל. "במהלך הצנתור שמנו לב שהעורקים של המטופל תקינים בסך הכול למעט ענף מרוחק עם ממצא נדיר. המראה היה חד-משמעי. המטופל סבל מדיסקציה – היפרדות של השכבות של העורק באותו ענף מרוחק. אנחנו מכירים את זה כסוג מאוד נדיר של התקפי לב שמתרחש בעיקר אצל נשים בהיריון, וזאת מכיוון שהעורקים נהיים יותר שבריריים כתוצאה מההורמונים המופרשים במהלך ההיריון. למרות זאת, כאן היה מדובר בגבר צעיר, דבר שאינו היה אופייני".
ד"ר פבלו קודנר: "המטופל סיפר לנו שהוא התאמן לקראת תקיעה בשופר במהלך יום כיפור. מדובר במאמץ חריג של מערכת הנשימה ושרירי בית החזה, ובאמת הוא העיד כי סביב האימונים הוא החל להרגיש כאבים. כנראה שזו הייתה ההתחלה של האירוע של הנגע הראשוני בעורק שכעבור ימים התפתח לממצא שחסם את הזרימה שלו והביא אותו באופן בהול לחדר המיון"
בשל ייחודיותו של המקרה, התלבט צוות הרופאים כיצד לפעול. "הספרות הרפואית חלוקה, אין המלצות חד-משמעיות וכל מקרה לגופו", מסביר ד"ר קודנר. "צריך להפעיל שיקול דעת אם לעשות התערבות או לא והשיקולים האלה נובעים מהמיקום, חומרת הממצא ומצב המטופל.
"בגלל האופי יוצא הדופן של המקרה ביצעתי סבב התייעצויות, כולל עם פרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים ומצנתר מאוד מנוסה. לבסוף החלטנו על טיפול שמרני-תרופתי. מדובר בעורק קטן וצדדי. תפקוד הלב בסך הכול היה שמור ואנו מעריכים שלא יהיו לו השלכות ארוכות טווח, כך שבהערכה של סיכון מול תועלת זאת הייתה ההחלטה הנכונה. ברצוני לציין את עבודת הצוות של כל הרופאים המעורבים במהלך החג, וכן צוות פרא-רפואי של טכנאים ואחיות שעובדים לילות כימים".
מאמץ חריג של מערכת הנשימה ושרירי בית החזה
הגבר טופל באמצעות מדללי דם ותרופות להורדת שומנים בדם במהלך סוף השבוע עד שמצבו התייצב והוא צפוי להשתחרר בקרוב. אלא שנותרה שאלה מהותית אחת – מדוע נגרם האירוע הלבבי, במיוחד כאשר אותו אדם אינו נכלל בקבוצת סיכון כלשהי?
"כל האירוע הזה עורר בנו סקרנות מכיוון שמעולם לא ראינו כזה דבר", מספר ד"ר קודנר. "ביום שלמחרת פרופ' קטיה אורבין, מנהלת מערך טיפול נמרץ לב בבילינסון והשרון, הגיעה למחלקה ותחקרה את המטופל. הוא סיפר לנו שבשבוע האחרון הוא התאמן לקראת תקיעה בשופר במהלך יום כיפור. מדובר במאמץ חריג של מערכת הנשימה ושרירי בית החזה, ובאמת הוא העיד כי סביב האימונים האלה הוא החל להרגיש כאבים. כנראה שזו הייתה ההתחלה של האירוע של הנגע הראשוני בעורק שכעבור ימים התפתח לממצא שחסם את הזרימה שלו והביא אותו באופן בהול לחדר המיון ולחדר הצנתורים".
פרופ' קטיה אורביןצילום: דוברות בילינסוןאיך תקיעה בשופר הובילה להתקף לב?
"זאת שאלת מיליון הדולר. אפשר רק לנחש, אך אי אפשר להתעלם מהתזמון של הדברים. ייתכן שהחריגה הזאת מפעילה סטרס גם על העורקים. העורקים מצופים בשכבה של עור מיוחד שנקרא אנדותל והאנדותל הוא איבר פגיע. הוא יכול להיפגע כתוצאה מטראומה לבית החזה כמו אגרוף או תאונה. אנחנו מניחים שהמאמץ שכרוך בתקיעה של השופר גרם לפצע באנדותל שבתורו גרם לדיסקציה: הוא הגביר את הלחץ בעורקי הלב וייתכן שהסטרס הזה היה גבוה מדי עד שגרם לפציעה".
כיצד ניתן לזהות את הסימנים?
"התקף לב הוא תסמונת שיש לה ביטוי קליני. הקלאסי מביניהם הוא כאבים בבית החזה, אך לא רק. יש מטופלים שמרגישים קושי בנשימה, הזעה מוגברת, הקאות. יש כאלה שהכאב מופיע בלסת או בבטן או באזור הגב. במקרים חריגים יש גם התעלפות כתוצאה מדום לב וזאת מכיוון כי התקף לב יכול לבוא לידי ביטוי גם בהפרעת קצב שפוגעת בפעילות המכנית של הלב. בעקבות התלונות האלה המטופל פונה לשירותי הרפואה והבדיקה הראשונית והחשובה ביותר היא בדיקת אק"ג שמתעדת את הפעילות החשמלית של הלב ואף מאפשרת לאתר את העורק הפגוע. כל מי שסובל מהתסמינים הללו, עליו לגשת מיד להיבדק".
