הקשר בין מערכת העיכול למוח מוכר למדע שנים רבות. אולם בשנים האחרונות יותר ויותר מדענים בארץ ובעולם החלו להבין שחיידקי המעיים שלנו, שמושפעים ממה שאנחנו צורכים, משפיעים על ההתנהגות שלנו. בין השאר הראו מחקרים בשנים האחרונות כי לחיידקים בגופנו השפעה אפשרית על שלל התנהגויות חברתיות והפרעות נפשיות, מדיכאון ועד אוטיזם.
המעבדה בראשותי, הממוקמת בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל, חוקרת בשנים האחרונות את הקשר בין חיידקי מערכת העיכול להתפתחות המוח והתנהגות. הפעם שמנו דגש על שינויים חיידקיים בגיל ינקות, 48 השעות הראשונות לחייו של התינוק באמצעות מתן אנטיביוטיקה. המחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Brain, Behavior and Immunity מצא שקיים קשר בין שינויים בהרכב חיידקי המעי לבין עלייה באגרסיביות בעכברים. המחקר מבוסס על ממצאים קודמים שלנו שהצביעו על קשר בין חשיפה לאנטיביוטיקה לעלייה באגרסיביות במודל זבוב הפירות, אך כאן הורחב והועמק באמצעות מודל עכברים.
פרופ' עמרי קורןצילום: אוניברסיטת בר אילןהממצאים, שלראשונה מבוססים גם על עכברים "שהואנשו", שופכים אור על תפקידו החשוב והקריטי של ציר המעי-מוח בעיצוב התנהגויות חברתיות. המחקר, שבוצע בהובלת הסטודנטית עטרה אוזן-יולזרי בעכברים וב"עכברים מואנשים" (עכברים שהושתלה בהם צואה מתינוקות בני חודש שנחשפו לאנטיביוטיקה בימים הראשונים לחייהם), גילה ששינויים בהרכב חיידקי המעי בעקבות טיפול באנטיביוטיקה מביאים לעלייה בהתנהגות אגרסיבית בעכברים.
במודל זה נבחנו שינויים התנהגותיים, ביוכימיים וגנטיים שנגרמו כתוצאה משינוי בהרכב אוכלוסיית החיידקים במעי בעקבות הטיפול האנטיביוטי. כדי להעריך את רמות האגרסיביות, בוצע מבחן התנהגות מתוקף שבו מכניסים עכבר "פולש" לכלוב של עכבר "תושב". התוצאות הראו קשר ברור ומובהק בין שינוי בהרכב אוכלוסיית החיידקים במעי, שנגרמה בעקבות הטיפול באנטיביוטיקה, לבין עלייה בהתנהגות אגרסיביות.
כדי לבחון את השפעת האנטיביוטיקה על מנגנונים הקשורים להתנהגות אגרסיבית החוקרים ביצעו ניתוח מטבולומי של שתן. נמצא שיש שינויים משמעותיים בסרוטונין, נוירוטרנסמיטור חשוב ובעל השפעה רבה על התנהגויות חברתיות ורגשיות, בהן התנהגות אגרסיבית.
איך "מאנישים" עכברים?
אחד המאפיינים הייחודיים במחקר זה הוא השימוש בעכברים "מואנשים", כלומר עכברים הגדלים ללא חיידקים שעברו השתלת צואה ממערכת העיכול האנושית, במקרה שלנו מתינוקות בני חודש שקיבלו אנטיביוטיקה בימים הראשונים לחייהם או תינוקות שלא נחשפו לטיפול. ניסוי זה מעלה את הרלוונטיות של הממצאים שקיבלנו להבנה כיצד חשיפה לאנטיביוטיקה בשלב מוקדם של החיים משפיעה על התנהגות אגרסיבית בבני אדם.
"ממצאים אלה משתלבים עם מחקרים אפידמיולוגיים שהראו קשר בין חשיפה מוקדמת לאנטיביוטיקה לבין בעיות התנהגותיות, כמו בעיות קשב וריכוז והפרעות התנהגות"
בדומה לתוצאות הקודמות, גם בניסוי זה ראינו עלייה מובהקת ברמות האגרסיביות בעכברים אלה, בהשוואה לעכברים שעברו השתלת צואה מקבוצת הביקורת, תינוקות בני אותו הגיל שלא נחשפו לאנטיביוטיקה. ממצאים אלה משתלבים עם מחקרים אפידמיולוגיים שהראו קשר בין חשיפה מוקדמת לאנטיביוטיקה לבין בעיות התנהגותיות, כמו בעיות קשב וריכוז והפרעות התנהגות.
המחקר מספק תובנות חדשות וחשובות על התפקיד המרכזי של אוכלוסיית חיידקי המעי בוויסות התנהגות אגרסיבית, ומדגיש את הצורך במחקרים נוספים שיבחנו לעומק את המנגנונים המעורבים ואת ההשלכות האפשריות ליישומים קליניים. הממצאים מצביעים על כך שציר המעי-מוח ממלא תפקיד קריטי בהתפתחות התנהגות אגרסיבית, במיוחד כאשר המיקרוביום עובר שינויים במהלך תקופות התפתחות קריטיות, כגון הינקות.
פרופ' עמרי קורן, מומחה למיקרוביום מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל
עוד בנושא זה:
