"הגענו לשיא". פרופ' גרוטו
(צילום: שחר גולדשטיין)
"יכול מאוד להיות שמנה שלישית תעשה את העבודה ותחזיק אותנו לזמן רב", אומר המשנה לשעבר למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, בראיון לאולפן ynet. "כששוב, זה עניין של הווריאנטים. יש פה כל מיני שאלות שקשה לחזות, ואני מאמין שבסופו של יום נגיע לאיזשהו חיסון דומה לחיסון שפעת, שיהיה מורכב נגד כמה זנים, נגיד אלפא-בטא-דלתא, וחלק מהמרכיבים ישתנו אחת לתקופה, אני לא יודע אם זה יהיה אחת לחצי שנה, אני מקווה שזה יהיה לתקופות ארוכות הרבה יותר".
קראו עוד:
יש מומחים שמעריכים שמספר המאומתים שירד יחסית נובע מכך שהרבה עברו לבדיקות מהירות והנתונים האלה לא עוברים למשרד הבריאות. אתה לא חושש שיש כאן קיני תחלואה סמויים שבסופו של דבר יתבטאו בחולים קשה?
"אני חושב שעכשיו המחלה מפושטת, אין כאן קיני תחלואה, יש פה ממש התפשטות של התחלואה. אנחנו נמצאים פחות או יותר בשיא התחלואה – יותר גרוע מזה כבר לא יהיה. לכן הצעדים לא כל כך משנים, בגלל שהווירוס הזה הרבה יותר מידבק. אגב, אני לא בטוח, שאם הדלתא היה בגל הראשון, היינו מצליחים לעצור אותו באמצעות הסגר. הכלים שהשתמשנו בהם בעבר כבר פחות רלוונטיים".
מאיפה אנחנו יכולים לדעת שזה השיא של המחלה? אולי עדיין לא הגענו לגרוע מכול?
"יכול להיות. גם בחולים במצב קשה ממשיכה עדיין העלייה, אבל אנחנו רואים בכל זאת את הבלימה גם במספר חולים הקשים. זה אחד הנתונים שאותי מעודד, הוא לא מעודד מאוד כי בסוף יש בכל זאת 120-100 חולים חדשים במצב קשה בבתי החולים, אבל זה מין דבר יציב כזה שממשיכים איתו. המטרה שלנו היא לחיות ולעבור את התקופה הזאת בלי לגרום לעלייה גדולה מדי של החולים הקשים".
אבל האם נכון לפתוח בשיא התחלואה את בתי הספר?
"יש דעות לכאן ולכאן. אני אגיד את עמדתי: אני חושב שיש כן מקום לפתוח את בתי הספר. אני לא חושב שזה יגביר את התחלואה. כרגע יש מספיק תחלואה ולילדים יש הרבה מקומות להידבק מחוץ לבתי הספר. ובית הספר בכל זאת זה מקום יותר מסודר, עם בדיקות. דבר שני, יש לנו תקופת התנסות בגלל החגים ויכול להיות שזו הזדמנות לראות מה עובד ומה לא, והאם השיטה של הבדיקות המהירות בכלל יכולה לעבוד, מה קורה כשיש התפרצויות בכיתה עם הרבה נדבקים - יש כל מיני דברים שנוכל ללמוד תוך כדי התקופה של ספטמבר ולצאת יותר מוכנים לאוקטובר. אני מתייחס לספטמבר כאל חודש הכנה לשנת הלימודים האמיתית, שתתחיל באוקטובר".
3 צפייה בגלריה
"כרגע יש מספיק תחלואה ולילדים יש הרבה מקומות להידבק מחוץ לבתי הספר"
(צילום: אלעד גרשגורן)
איך הבדיקות המהירות אמורות לעזור? שנת הלימודים שוב נפתחת בכיתות במלאות, בלי אוורור, איך זה אמור לעבוד? הרי אתה הובלת את צמצום הכיתות בפעם הקודמת.
"אני מסכים איתך בהחלט שהבדיקות המהירות זה לא כלי טוב לבדוק את כל התלמידים כל הזמן, אלא צריך להשתמש בהם באופן נקודתי. למשל כשיש ילד חולה ואנחנו לא רוצים לסגור את הכיתה, אז אפשר לעשות בדיקות מהירות כדי לוודא מי לא נדבק ומי כן ולהמשיך את הלימודים בשגרה. ללכת ולבדוק את מערכת החינוך כל שבוע בבדיקות מהירות - זה לא נראה לי משהו ריאלי ואני לא חושב שזה יתרום".
יש הרבה מאוד מחלימים אבל לא של הזן האחרון, מחלימים של פעם, שעשו חיסון אחד כבר לפני יותר מחצי שנה והם קצת אבודים, הם לא צריכים להתחסן?
"זו שאלה מעניינת שאין עליה עדיין תשובה חד משמעית כי אנחנו קבוצה קטנה יחסית ואנחנו לא בדיוק יודעים מה קורה. כרגע המדיניות של משרד הבריאות היא שמי שקיבל בעצם שילוב של מחלה פלוס חיסון, זאת אומרת הוא גם חוסן וגם חלה, לא משנה לפני או אחרי החיסון, אז כרגע לא ממליצים לתת לו עוד מנה. אבל משרד הבריאות עוקב אחרי הדברים, ויכול להיות שההנחיות ישתנו".
3 צפייה בגלריה
"כשווריאנט חדש מתפרץ באיזושהי נקודה בעולם, יש סיכון מאוד גבוה שהוא כבר מפושט בהרבה מאוד מדינות". נוסעים בנתב"ג
(צילום: חו"ל מהודר)
בוא נדבר רגע על נתב"ג. אתמול ישב פה שר התיירות רזבוזוב ואמר שהם ידרשו שמי שקיבל חיסון שלישי יהיה פטור מבידוד. האם לדעתך זה חכם, שמי שעשה את החיסון השלישי יוכל לטוס בחופשיות לחו"ל?
"אני חושב שהפתרון שמשרד הבריאות הביא הוא טוב - שני חיסונים אחרי חמישה חודשים או שלוש מנות אם עברו יותר מחמישה חודשים – זה בהחלט סביר ונשמע מתאים לידע שיש לנו על החיסון, בהנחה שחמישה חודשים זה זמן הדעיכה, פחות או יותר".
אתה לא חושש מייבוא של עוד וריאנטים? או שבעצם אין מה לעשות והם יגיעו לפה בכל מקרה, וכל מה שאנחנו מנסים לעשות עם נתב"ג זה בעצם כוסות רוח למת.
"זה לא רק אנחנו. אפילו נגיף הדלתא, בגלל שהוא הרבה יותר מידבק, מצליח לחדור עכשיו יותר במדינות שסגרו את השמיים שלהן בצורה כמעט הרמטית או שעשו סגרים קשים. כי יש לנו כבר עסק עם וריאנט אחר. אני יכול לומר כמעט באופן ודאי שכשווריאנט חדש מתפרץ באיזושהי נקודה בעולם, יש סיכון מאוד גבוה שהוא כבר מפושט בהרבה מאוד מדינות, אולי גם בישראל. אז העניין של לעצור את זה דרך השמיים זה תמיד יהיה לסגור את הברז מאוחר מדי.
"מה שאנחנו צריכים כלקח לעתיד, להתפרצות הבאה או לווריאנט הבא, זה לזהות את הווריאנטים האלה בדרכים יותר חדשניות. יש כל מיני שיטות לעשות את זה, באמצעות בדיקות ביוב או באמצעות שיטות אחרות של ניתוח נתונים. וזה האתגר הגדול. אין היום פתרון בעולם לזיהוי מוקדם. במצב שאנחנו נמצאים היום, אף מדינה לא מצליחה לעצור את זה מספיק, אולי חוץ מאותן מדינות שבאמת הטילו צעדים מאוד מאוד קשים, צפון קוריאה למשל, אני חושב שאין אצלם תחלואה כי הם פשוט סגרו את עצמם, כן? זו הדוגמה הקיצונית, לא היינו רוצים לעבור לשם".
מה לגבי אירועי הדבקה המונית? אני מניחה שגם אתה ראית את התמונות מההופעה של עומר אדם, 12 אלף אנשים. אז נכון, נשלחו כמה אנשים בלי מסכה הביתה. וראינו גם אתמול תמונה מהופעה של אדיר מילר בחלל סגור. זה לא מופרך לקיים בשיא תחלואה, ב-10,000 מאומתים ליום, אירוע של 12 אלף אנשים?
"בעניין הזה אני מאמין מאוד בתו הירוק. אם אנחנו נכניס למקומות כאלה אנשים שהם עם תו ירוק, אז הסיכוי שתקרה שם הדבקה המונית הוא קטן מאוד. אצל הצעירים הדעיכה של החיסון הרבה יותר איטית ואנשים מבוגרים כמובן חייבים להקפיד על מנה שלישית. גם הצעירים שיקבלו מנה שנייה יצילו אותנו ויאפשרו להמשיך הופעות של עומר אדם או לחלופין משחקי כדורגל של מכבי חיפה".
יכול להיות שכל עניין הסגרים והמגבלות הוא כבר פאסה, ובעצם צריך להגיד את האמת לאנשים, שכל מה שנשאר לנו זה חיסונים ותו ירוק?
"אפשר להגיד שאנחנו די קרובים להגיד את זה, כי הווריאנט הרבה יותר מידבק והאמצעים שהיו קודם יעילים, הם פחות יעילים. גם הסגר, גם הגבלות התקהלות. ועוד נקודה שלא הזכרת זה הנושא של המסכות, אני חושב שגם למסכות יש תפקיד חשוב. אז בסוף חיסונים, מסכות - זה היום הכלי העיקרי שלנו להתמודד, וזה כבר לא סגרים והגבלות".
