(צילום: אבי חי)
"זליגה בתחלואה מהמגזר הערבי למגזר הכללי. אין אכיפה ראויה ולא מבוצעות מספיק בדיקות": כך אומר הבוקר (א') מרכיב מודל חיזוי הקורונה של מכון ויצמן למדע, פרופ' ערן סגל. זאת על רקע 986 המאומתים החדשים לנגיף הקורונה שאובחנו אתמול.
"אנחנו בהחלט רואים עלייה משמעותית מאוד ואיזשהו שינוי מגמה ממצב בו עיקר ההתפרצות הייתה בחברה הערבית למצב בו התחלואה זולגת למגזר הכללי. יש פער גדול והתחלואה לנפש גבוהה פי 4 במגזר הערבי לעומת בכללי, אבל אנחנו רואים עלייה במספר ערים במגזר הכללי", אומר פרופ' סגל באולפן ynet.
למרות העלייה הכללית בתחלואה בחברה הישראלית, מחריג פרופ' סגל את מערכת החינוך ומסביר כי חזרתם של מאות אלפי תלמידי חטיבות הביניים היום הוא אירוע בטוח יחסית. "במרבית הישובים במגזר הכללי אנחנו נמצאים ברמות תחלואה נמוכות, וכשמנתחים את הנתונים של השבועות האחרונים מאז שנפתחו מערכות החינוך, אנחנו רואים עלייה בתחלואה בקרב הילדים אבל העלייה היא באותה רמה של העלייה שאנחנו רואים בשאר קבוצות הגיל. לכן, כרגע מערכת החינוך משקפת את התחלואה שיש באוכלוסייה המבוגרת והיא לא מגבירה אותה. עם זאת, ככל שהתחלואה תעלה בישראל, נראה זאת גם במערכת החינוך. בשלב הזה ניתן לפתוח בבטחה בישובים שבהם התחלואה נמוכה".
"במרבית הישובים במגזר הכללי אנחנו נמצאים ברמות תחלואה נמוכות, וכשמנתחים את הנתונים של השבועות האחרונים מאז שנפתחו מערכות החינוך, אנחנו רואים עלייה בתחלואה בקרב הילדים אבל העלייה הזו היא באותה רמה שאנחנו רואים בשאר קבוצות הגיל. לכן, כרגע מערכת החינוך לא מגבירה אותה"
"אין ספק שהיום אנחנו נמצאים בגידול בתחלואה", אומר פרופ' סגל. "מקדם ההדבקה הוא מעל 1, אנחנו רואים את זה במאושפזים, אנחנו רואים את זה במספר החולים הקשה שעלה מ-270 ל-310. אנחנו צריכים עכשיו לראות אילו פעולות יורידו את מקדם ההדבקה. אם נישאר עם מקדם הדבקה כזה אנחנו הולכים לגידול בתחלואה, וללא עצירה של זה נגיע למספרים מאוד גבוהים שבגינם יצטרכו להטיל בסופו של דבר סגר.
"כל הקלה נוספת שאנחנו עושים בשלב הזה בטח מבלי לשים משקולות כנגדה רק ייקחו אותנו להמשך העלייה. חשוב להפריד - מערכת החינוך היא דבר מקומי ואפשר לפתוח אותה בבטחה, אבל דברים כמו מסחר, שמערבבים אנשים מיישובים שונים יכולים ללבות את התחלואה בייחוד על רקע זה שאנחנו עם מקדם הדבקה מעל אחד".
לדבריו של פרופ' סגל הצעדים החשובים לעצירת התחלואה הם אכיפה של ההנחיות והגדלת הבדיקות. "אנחנו אומרים כבר הרבה זמן את הדברים האלה, אין פה קסמים. עדיין מתקיימים אירועים, עדיין מתקיימות התקהלויות בניגוד להנחיות. דבר שני שאני לא מבין למה ישראל לא מבצעת הגדלה מאסיבית של בדיקות ליום. זה לא בביצוע. בכל העולם זה חוסך יותר כסף כי זה מאפשר לפתוח יותר את הכלכלה, יש הצלחות מאוד גדולות של מבצעי בדיקות המוניות וזה פשוט לא קורה בישראל כרגע. צריך להגיע ל-500 אלף בדיקות ביום.
"צריך לתת תמריצים לאוכלוסייה כדי שתלך להתחסן. בסופו של דבר זה מה שיכול לעזור לנו. אם לוקחים עיר אדומה ועושים בה מבצע בדיקות, תוך מיקוד הבדיקות במקומות שבהם אנחנו יודעים שהיו התפרצויות. זה דבר שמאוד יכול לעזור ואני לא מבין למה זה לא מתבצע בהיקפים גדולים. זה הדבר המרכזי שיכול לעזור לנו כרגע. זה כלי שאם אתה נכנס איתו ליישוב, אתה בתוך יומיים מבודד את כל האנשים שמאומתים ומשחרר את כל האנשים שאינם מאומתים. בשלב הזה ישראל הייתה צריכה להיות עם הרבה יותר בדיקות ולבצע הרבה יותר אכיפה".
"בפברואר נוכל לראות את השפעת החיסונים"
לפי הכרזת שר הבריאות, יולי אדלשטיין, החיסונים הראשונים לקורונה יהיו בישראל עוד לפני סוף דצמבר. אך מדיניות מתן החיסונים שנשארת לא ברורה מטרידה גורמים במערכת הבריאות. על כך אומר פרופ' סגל כי "מדובר בנושא מורכב שיש לו כמה היבטים. אבל כדי להוריד את התחלואה במהרה יש לחסן קודם כל אוכלוסיות בסיכון, שזה כולל אוכלוסיה מבוגרת ואוכלוסיה עם מחלות רקע, וגם אנשים שבאים הרבה במגע עם אנשים אחרים. שתי הקבוצות האלה הן הקבוצות שיש סיכוי שייצרו אירועי הדבקה ותחלואה קשה.
"קצת יותר קל להגדיר את קבוצות הסיכון, אבל יותר קשה לאתר את הקבוצות שבאות במגע עם הרבה אנשים. כך למשל, בגלל שאנחנו רוצים להמשיך את פעילות מערכת החינוך, צריך לחסן את המורים ואת צוותי החינוך, כך גם לגבי אנשים שעובדים בקבלת קהל וכמובן הצוותים הרפואיים".
על השפעת החיסון על התחלואה בישראל, אומר פרופ' סגל כי ניתן יהיה לראות שינוי בשטח כבר בחודש בפרואר. "התקווה היא שמפייזר יגיעו חיסונים שיאפשרו לחסן כשני מיליון אזרחים. קצב החיסון יכול להיות מאוד מהיר. בקופת חולים כללית בלבד מדברים על 40 אלף מתחסנים ליום, וכך אפשר להגיע למיליון וחצי אזרחים שמתחסנים כבר בחודש הראשון. אם החיסון יעיל אפילו פחות ממה שהעידו בפייזר ובמודרנה, בקצב כזה של חיסון, בתוך חודש אנחנו נתחיל לראות את ההשפעה של החיסונים.
"אם יתחילו לחסן בינואר ותהיה היענות גבוהה, כבר בפברואר נראה את התחלת ההשפעה של החיסונים. ברגע שהתחלנו בקבוצות סיכון וחיסנו 10 אחוז מהאוכלוסייה, זה יוריד דרמטית את התחלואה הקשה והתמותה מקורונה. ההשפעה השולית של החיסונים הראשונים תהיה מאוד דרמטית"
"יש לזכור שהחיסון עובד לגמרי רק אחרי חודש, בגלל שהוא ניתן בשתי מנות. כך שאם יתחילו לחסן בינואר ותהיה היענות גבוהה לחיסון, כבר בפברואר נראה את התחלת ההשפעה של החיסונים. ברגע שהתחלנו בקבוצות סיכון וחיסנו 10 אחוז מהאוכלוסייה, זה יוריד דרמטית את התחלואה הקשה והתמותה מקורונה. ההשפעה השולית של החיסונים הראשונים תהיה מאוד דרמטית.
"כך, היציאה תהיה מדורגת, אבל ברגע שמתחילים לחסן בצורה מאסיבית, אפשר לקחת חודשיים שלושה קדימה ונראה השפעה מאוד דרמטית של החיסון, שבמקביל אליה ניתן יהיה להתחיל להאיץ את ההקלות, ונתחיל לחזור לאט לאט לקראת שגרה הרבה יותר נורמלית מהיום".
