"מטעינה את עצמי בלילה כמו טלפון"
(צילום: אסף חן)
"הנושא בדרך כלל עולה בהפסקת הצהריים או הקפה, כשאנשים לא מבינים למה אני לא אוכלת", מספרת חן מנחם, בת 26 מפתח תקווה, המתמודדת עם מחלה כרונית שנקראת CIPO - חסימה של המעי. "זו הפרעה עצבית במערכת העיכול שמונעת מהאוכל להתקדם במערכת כמו שצריך. הגוף לא מגיב טוב לאוכל ואחרי ניסיונות של דיאטות ושתייה, קיבלנו החלטה שאין מנוס מלעשות הזנה שפוטרת את מערכת העיכול מהעבודה שלה. למי שמתמודד עם כאבים וסובל מתסמינים לא נעימים, עם כמה שזה נשמע מוזר, זו הקלה גדולה".
קראו עוד:
אז חן לא אוכלת כמו כולם. במקום זה היא מקבלת הזנה תוך-ורידית (TPN): תמיסת עירוי שמכילה ״מזון מעוכל" - פחמימות, חלבונים, שומנים, ויטמינים, מינרלים ונוזלים המגיעים ישירות לזרם הדם, מבלי להפעיל את מערכת העיכול.
במקום ללכת מדי ערב למרפאה, חן מחברת את העירוי בעצמה, דרך צינור קבוע בחזה, ומנתקת אותו כשהיא קמה בבוקר, "ככה אני אוכלת בלילה, כלומר מנהלת את ההזנה. זה פחות אוכל ויותר הזנה. אם תשאלו אותי זה הפתרון האולטימטיבי לסטודנטית העמוסה! אין בישול, אין כלים ואני אוכלת בזמן שאני ישנה - הכול בהומור כן?".
1 צפייה בגלריה
חן עם צינור ההזנה וכסטז'רית בבילינסון. "מתחברת בלילה לעירוי וקמה בבוקר מוכנה להתחיל את היום החדש"
(צילום: עצמי)
מעבר להומור, חן מודה שמדובר בטיפול אינטנסיבי, הדורש המון אחריות אישית, "בגלל שמחברים עירוי לבד לכלי דם מרכזי ולומדים לחבר ולנתק הכול בצורה סטרילית. אבל הוא גם נותן המון חופש. אני יכולה להחליט אם לאכול ומתי, להיות קשובה לתסמינים השונים שאני מתמודדת איתם ולחיות חיים רגילים לגמרי. אני מתחברת בלילה לעירוי וקמה בבוקר מוכנה להתחיל את היום החדש, ממש כמו מטען של פלאפון".
אולי הפסדת אוכל אבל זכית בחיים ללא כאב.
"אני גם לא בדיוק מפסידה, כי כן מותר לי לאכול ויש כאלה שאסור להם בכלל. אני אוכלת כמויות קטנות ויש לי שליטה על הגוף שלי. אני משתתפת בארוחות משפחתיות, חגים ויציאות עם חברים. טועמת קצת ונהנית מהחברה".
למרות המצב שלה, ואולי בגללו, חן מחוברת לאוכל ומאמינה בקשר שבין אוכל לבריאות.
זו הסיבה שהלכת ללמוד מדעי התזונה?
"לגמרי. הלכתי ללמוד מדעי התזונה כדי להגשים את החלום שלי להיות דיאטנית קלינית, אבל הרבה לפני ההזנה, ידעתי שתזונה יכולה לרפא מחלות, בעיקר מחלות עיכול ובמהלך התואר נחשפתי להזנה ותמיד היה רצון וחיבור לתחום. אני מרגישה שליחות אמיתית לקראת הכניסה שלי למקצוע".
השבוע, בתזמון מקרי עם שבוע המודעות להזנה תוך-ורידית שמצוין בעולם, היא התחילה את הסטאז' שלה בתזונה בבית חולים. "אני לומדת לטפל באנשים עם מגוון צרכים תזונתיים שונים, ביניהם אנשים כמוני, שלא יכולים לאכול, ומקבלים TPN".
אילו תגובות את מקבלת מהסביבה?
"התגובות בדרך כלל מופתעות כי אני סטז'רית של מדעי התזונה בבית חולים וגם דוקטורנטית למדעי הרפואה, ככה שרוב היום שלי הוא סביב אנשים שמתעסקים במחקר ובאוכל. אנשים מן השורה שלא סובלים משום בעיה, בדרך כלל מופתעים שקיים דבר כזה, שקיים פתרון שמאפשר לאנשים לחיות בצורה תקינה".
