בפתח הכתבה: ד"ר שרון אלרעי פרייס ממשרד הבריאות מתייחסת לחיסון החדש בריאיון ל-ynet radio
בעוד שבוע בדיוק, ב-1 ביולי, ייכנס לסל הבריאות בישראל חיסון חדש נגד שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) בשם שינגריקס (shingrix). את החיסון יוכלו לקבל מבוגרים בני 65 ומעלה או בני 18 ומעלה עם סיכון מוגבר להרפס זוסטר. חיסון זה נמצא בשימוש רחב בארצות הברית כבר שש שנים, והוא החליף שם לגמרי את החיסון הקודם. החיסון ניתן בסדרה של שתי מנות במרווח של חודשיים עד חצי שנה זו מזו.
ד"ר בת-שבע גוטסמן, רופאה בכירה ביחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית ויועצת בקהילה בכללית בתחום מחלות זיהומיות ושימוש באנטיביוטיקה, מסבירה כי בניסויים התברר ששינגריקס יעיל יותר מהחיסון הקודם במניעת שלבקת חוגרת (שיעור יעילות של יותר מ-90%) וכן התברר שהוא מונע ביעילות את הכאבים העצביים שעלולים להתרחש בעקבות המחלה. הוא יעיל גם במבוגרים, שלרוב מגיבים פחות טוב לחיסונים, וגם במדוכאי חיסון (אם כי במידה פחותה בהשוואה למי שאינם מדוכאי חיסון).
מהי שלבקת חוגרת?
שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) היא מחלה שנגרמת מזיהום נגיפי (ויראלי) ומתבטאת לרוב בשלפוחיות על פני העור ובכאבים עזים.
מה גורם לשלבקת חוגרת?
הנגיף שגורם לשלבקת חוגרת נקרא וריצלה זוסטר (VZV). זהו אותו הנגיף שגורם לאבעבועות רוח בילדים. הנגיף הזה משתייך למשפחת נגיפי ההרפס, וככל הנגיפים שמשתייכים למשפחה הזאת גם הוא אינו נעלם מהגוף לאחר שהזיהום חולף, אלא נותר בגוף בצורה רדומה. במקרה של נגיף הווריצלה זוסטר הוא נותר בעצבי הגולגולת או בעצבים שלאורך הגב והגפיים.
קראו עוד:
מדוע הנגיף מתעורר מהתרדמה וגורם למחלה?
עם הזדקנותה והיחלשותה של מערכת החיסון שלנו קל יותר לנגיף להתלקח, וזו הסיבה שהמחלה נצפית באופן מובהק יותר באוכלוסייה המבוגרת (כ-40% מהחולים הם בני 60 שנים ויותר). גורם סיכון שני בשכיחותו הוא מצב של כשל חיסוני עקב מחלה או עקב טיפול כימותרפי. עם זאת, המחלה מופיעה גם באנשים צעירים ובריאים וגם בילדים. ההערכה היא שכ-30% מהאוכלוסייה יחוו אפיזודה של זוסטר בשלב כלשהו בחייהם. יש לציין שבכל העולם יש בשנים האחרונות עלייה משמעותית בשכיחות של מקרי זוסטר, והסיבה לכך אינה ברורה.
"תסמיני שלבקת חוגרת הם צברי שלפוחיות קטנות על העור בפיזור אופייני: מכיוון שהנגיף רדום לאורך העצבים בגוף, פיזור הנגעים הוא לאורכם של העצבים בפנים או על פני הגב או בגפיים - בצורת חגורה. מכאן שם המחלה: שלבקת חוגרת"
בניגוד למה שחשבו בעבר, הופעת המחלה אינה מצריכה בירור לאיתור מחלה נסתרת מעבר לבדיקות הסקר השגרתיות המקובלות באוכלוסייה.
ד"ר בת-שבע גוטסמןצילום: באדיבות המרכז הרפואי מאירמהם התסמינים של שלבקת חוגרת?
תסמיני שלבקת חוגרת הם צברי שלפוחיות קטנות על העור בפיזור אופייני: מכיוון שהנגיף רדום לאורך העצבים בגוף, פיזור הנגעים הוא לאורכם של העצבים בפנים או על פני הגב או בגפיים - בצורת חגורה. מכאן שם המחלה: שלבקת חוגרת. המיקום המדויק של השלפוחיות תלוי במיקום של העצבים הנגועים - לרוב בצד אחד של הגוף, ובדרך כלל באזור החזה או המותן. הופעת הפריחה בעקבות שלבקת חוגרת לרוב מלוּוה בכאבים או בתחושת עקצוץ וגרד. ברוב הפעמים הכאבים מקדימים את הופעת הפריחה. בהמשך מופיע אודם באזור ורק אחר כך מופיע המראה האופייני של צברי השלפוחיות על רקע האודם. אצל מיעוט מהחולים יופיעו גם סימנים כלליים כמו חום, חולשה ותחושה כללית רעה.
כיצד פועל החיסון?
"חיסון שינגריקס אינו מכיל נגיפים חיים, ולכן אין שום סכנה של התרבות מחוללי המחלה. זהו חיסון שמיוצר בטכנולוגיה של הנדסה גנטית. בטכנולוגיה הזאת מייצרים במעבדה את אחד מחלבוני המעטפת של הנגיף, והחלבון הזה מעורר את התגובה החיסונית הנדרשת נגד הנגיף", הסבירה ד"ר גוטסמן שציינה כי שינגריקס גם שומר על יעילות לזמן רב מהחיסון הקודם.
חליתי בעבר בשלבקת חוגרת. כדאי לי להתחסן?
משרד הבריאות ממליץ לתת את החיסון גם למי שלקו בעבר בשלבקת חוגרת ומשתייכים לקבוצות היעד (בני 65 שנים ויותר ובני 18 שנים ויותר שסובלים מדיכוי חיסוני). הסיבה: שלבקת חוגרת עלולה לחזור. מומלץ לדחות את מתן החיסון עד לאחר ההחלמה מהשלב האקוטי של שלבקת חוגרת, כלומר, עד להגלדת כל הפצעים. גם למי שחלו בעבר וגם למי שמעולם לא חלו בשלבקת חוגרת יש לתת שתי מנות חיסון.
מהי ההמלצה למי שחוסן בעבר בזוסטבקס?
משרד הבריאות קובע כי ניתן לתת את החיסון גם למי שחוסנו בעבר בזוסטבקס ושמשתייכים לקבוצות היעד. לפי ההנחיות הנוכחיות ניתן לקבל חיסון שינגריקס חודשיים לאחר קבלת חיסון זוסטבקס - בהתאם לגיל המטופל ולמצבו החיסוני. מי שחוסנו בעבר בזוסטבקס ורוצים להתחסן גם בשינגריקס צריכים לקבל את המינון המלא: שתי מנות חיסון.
"חיסון שינגריקס אינו מכיל נגיפים חיים, ולכן אין שום סכנה של התרבות מחוללי המחלה. זהו חיסון שמיוצר בטכנולוגיה של הנדסה גנטית. בטכנולוגיה הזאת מייצרים במעבדה את אחד מחלבוני המעטפת של הנגיף, והחלבון הזה מעורר את התגובה החיסונית הנדרשת נגד הנגיף"
האם ניתן להתחסן בשינגריקס במקביל לקבלת חיסונים למחלות אחרות?
ניתן לתת את החיסון יחד עם כל חיסון אחר, ובלבד שיינתנו במקומות הזרקה שונים. אם החיסונים אינם ניתנם בו-זמנית, אין צורך בהמתנה כלשהי בין חיסון לחיסון.
מהן תופעות הלוואי של חיסון שינגריקס?
תופעת הלוואי הנפוצה ביותר היא כאבים באזור ההזרקה (שני שלישים מהמתחסנים מדווחים על תופעת הלוואי הזאת). תופעות לוואי נפוצות נוספות הן כאבי שרירים, עייפות וכאבי ראש: התקבלו דיווחים עליהן מכשליש מהמתחסנים. רק מעטים מהמתחסנים (עד 3%) דיווחו שמדובר בתופעות לוואי "חזקות". בכל מקרה הן היו ברובן קצרות טווח וחלפו בתוך יום-יומיים.
3 צפייה בגלריה
יעילותו של החיסון החדש מוכחת והוא נמצא בשימוש כבר שש שנים בארה"ב
(צילום: shutterstock)
כמו כן, התקבלו תלונות על תסמינים שונים במערכת העיכול בעקבות קבלת החיסון: כאבי בטן, הקאות, ושלשולים. ככלל, תופעות הלוואי נפוצות יותר במבוגרים בהשוואה לצעירים יותר.
גם התברר שקיים קשר סטטיסטי בין קבלת החיסון לבין הופעתה של תסמונת גיליאן ברה (שבה מערכת החיסון תוקפת את העצבים) בשיעור של 6 מקרים חדשים לכל מיליון מנות חיסון. עם זאת לא נמצא עדיין קשר סיבתי בין החיסון לבין תסמונת גיליאן ברה.
ד"ר שרון אלרעי פרייס: "אמרו פעם שלשקר אין רגליים, שקר יש לו רגליים והוא רץ הרבה יותר מהר מאשר כל אמת שאנחנו אומרים. אנחנו רואים תופעות של ילדים ניזוקים בגלל הפייק ניוז הזה, הדבר הזה הוא בעל משמעות אדירה"
ראש תחום מחלות זיהומיות במכבי שירותי בריאות, ד"ר שירלי שפירא בן-דוד, מציינת כי "החיסון החדש נמצא בשימוש מזה מספר שנים בעולם, וכעת הגיע לישראל. החיסון יעיל יותר ולאורך זמן נגד המחלה וסיבוכיה מהחיסון שהיה עד כה בשוק בישראל. כיוון שהוא חיסון מומת - ניתן לתת אותו גם למדוכאי חיסון שהם חלק מאוכלוסיות הסיכון. אני ממליצה לכלל המטופלים באוכלוסיות היעד לגשת להתחסן, בין אם חוסנו בעבר וכמובן אם לא. באמצעות מרשם מהרופא/ה האישי ניתן להגיע אל מרפאת מכבי הקרובה וכך למנוע תחלואה בשלבקת חוגרת וסיבוכיה".
ד"ר רוני פרבר, מנהל המחלקה לבריאות הציבור במאוחדת, מוסיף: "שלבקת חוגרת מתבטאת בפריחה שגורמת לסבל רב ובדרך כלל עוטפת את פלג הגוף העליון בצורת חגורה. למחלה עלולים להיות סיבוכים משמעותיים, ביניהם זיהום מפושט, פגיעה בעצבים וכאבים קשים שמרגישים כמו תחושת שריפה. הסיכון לחלות בשלבקת עולה עם הגיל בשל דעיכת החיסון התאי, ושכיחות המחלה וסיבוכיה עולים במדוכאי חיסון.
"עד כה היה זמין בארץ חיסון אחד מגיל 50, אבל מדובר בחיסון חי-מוחלש ולכן אסור היה לתת את החיסון הזה לרוב האנשים מדוכאי החיסון, כיוון שהוא יכל לגרום למחלה מפושטת. חיסון ה-Shingrix הוא חיסון מומת, שמבוסס על תאי חלבון מתים של הנגיף, ולא מכיל וירוס חי. החיסון זהה נבדק באוכלוסיות שונות, כולל מדוכאי חיסון, ונמצא יעיל ובטוח ולכן מהווה תחליף מצוין עבור אוכלוסייה פגיעה זו".
ד"ר אלרעי פרייס: "ילדים ניזוקים בגלל פייק ניוז"
ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש חטיבת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, התייחסה הבוקר (א') לחיסון החדש בריאיון לישי שנרב ב-ynet radio: "שלבקת חוגרת היא משהו שגורם לתופעות מאוד קשות וכאבים, לעתים באנשים מבוגרים יכול לגרום לפריחה מאוד מפושטת, שיכולה אפילו לסכן אותם אם הם מדוכאי חיסון, והרעיון הוא לאפשר חיסון כדי למנוע את כל התופעות האלה באנשים מבוגרים. אז שוב, חיסון במדינת ישראל הוא אף פעם לא חיסון שהוא נעשה ללא הסכמת האדם, בסוף אנשים מסכימים ובוחרים מתוך בחירה מודעת, אם הם רוצים לעשות או לא, אבל כן להנגיש את החיסון הזה, שיכול לחסוך הרבה מאוד כאבים וסבל, ולפעמים יותר מזה, באוכלוסייה המבוגרת".
וזה אכן יהיה זמין לציבור מ-1 ביולי?
"אני מניחה שכן, זה תלוי גם בקופות וגם בתהליכים שנעשים בתוך המשרד, אבל זה הרעיון, בהחלט".
ד"ר אלרעי פרייס התייחסה גם להתפרצות השעלת במקומות שונים: "אני חושבת שזה נובע משילוב של גורמים. המקרה בדרום הוא לא תחילת התפרצות השעלת, ההתחלה הייתה בירושלים בפברואר, ויש באמת הרבה מאוד מקרים בירושלים, אבל יש גם במחוזות אחרים. בתל אביב, במחוז צפון. מה שקרה ביישוב בדרום זו דוגמה שבה ההתנהגות של האוכלוסייה, שנובעת מחוסר היענות מכוון לחיסוני שיגרה, זה מה שכנראה מביא לזה. יש מקומות אחרים שזה באמת קושי לוגיסטי להביא משפחות ברוכות ילדים, שצריכות להגיע עם ילד בשנה הראשונה שלו לחיים שש פעמים לטיפת חלב, זה קשה".
ד"ר שרון אלרעי פרייסצילום: ריאן פרויס"יש הרבה מאוד פעמים דחיינות. כשאומרים 'רגע, אני לא בטוח, אולי אני אדחה'. ובמקרה של שעלת, זה מאוד קריטי כי הסכנה הכי גדולה היא לילדים הקטנים. אני אגיד רק שבשעלת גם יש חשיבות אדירה לחיסון של נשים בהיריון. בסוף, הסיכון הכי גדול זה לילדים עד גיל חצי שנה, ובעצם הם נמצאים בסיכון עוד לפני שהם יכולים להתחסן בעצמם. בוודאי שאם דוחים להם את החיסון הראשון זה משאיר אותם בסיכון. אז לנשים בהריון בטרימסטר השלישי, מומלץ שיקבלו חיסון לשעלת, כדי להגן על העוברים".
עוד סיפרה על ההתמודדות המתמשכת של משפחתה עם מפיצי פייק נגד חיסונים: "אני עדיין מתמודדת עם שקרים שמופצים על הילדים שלי, שהם לא מחוסנים. כן. אין ספק שזה יוצא לגמרי מפרופורציה. אמרו פעם שלשקר אין רגליים, שקר יש לו רגליים והוא רץ הרבה יותר מהר מאשר כל אמת שאנחנו אומרים, אז העולם החדש שבו יש רשתות חברתיות והרבה מידע שעובר, הוא מצוין במובן שאפשר להביא מידע טוב ונכון ומדויק. הוא מאתגר במובן שבאותה מהירות מופץ מידע לא נכון שפוגע הרבה מאוד פעמים בדברים שהם מדע מדויק שאנחנו כבר יודעים אותו עשרות שנים, ועכשיו מתחילים להתעורר סימני שאלה שלא בצדק. ובסוף זה פוגע בילדים שלנו. כי ילד מחוסן הוא ילד מוגן. אנחנו רואים תופעות של ילדים ניזוקים בגלל הפייק ניוז הזה, אז הדבר הזה הוא בעל משמעות אדירה".
