התחלתם להגיש כאב בברך, מעל הפיקה? או שאולי החלו לכאוב לכם המרפקים, בחיבור שבין הזרוע למרפק עצמו? ואולי הופיע הכאב בכתף, כשאתם מרימים את היד למעלה?
קראו עוד:
הסיבות לכאבים הללו ולכאבים דומים נוספים יכולות להיות מגוונות, אבל בדרך כלל הגורם היחיד, או לפחות הדומיננטי, ליצירת הכאב הוא רקמת הגיד שלנו. מהי רקמת הגיד, ולמה היא כל כך משמעותית לבריאות ולאיכות החיים שלנו?
מהו הגיד, ומהם סוגי הדלקות
הגיד (Tendon) הוא החלק שמחבר בין השריר לעצם. כשאחד השרירים מתכווץ בתגובה לשדר ממערכת העצבים, הגיד המחובר אליו נמתח, מושך את העצם שאליה הוא מחובר בצד השני, יוצר תנועה במפרק בין שתי עצמות ומאפשר את היכולת לזוז ולהפעיל כוח. הגיד בנוי משילוב של רקמות, בהן אלסטין וקולגן, שמאפשרות לו מעט גמישות ובעיקר יכולת להתמודד עם כוחות משיכה.
הפגיעה ברקמת הגיד יכולה להיות על רקע חבלתי או טראומתי כמו גם בשל שימוש יתר ועומסים לא מותאמים שיכולים להשפיע בצורה כרונית על מבנה הגיד והרקמות הסובבות אותו.
ברגע שאנחנו מבצעים פעולה שבה העומס על הגיד חורג מיכולת הגוף להתמודד איתו, עלול להיווצר נזק לגיד שיתבטא לעיתים בדלקת מקומית. המונח שבו ישתמשו אורתופדים ופיזיותרפיסטים יכול להשתנות. לכל המונחים האפשריים יש משמעות דומה, ובכל זאת יש הבדלים בין שלושת המצבים:
1. טנדוניטיס (Tendonitis). זוהי דלקת חריפה בגיד. הגיד מגורה ומודלק על רקע טראומה או חבלה שיצרו נזק וקרעים.
2. טנדינוזיס (Tendinosis). זהו מצב כרוני וממושך, שבו הגיד מצוי לאחר השלב הראשוני והדלקתי (הטנדוניטיס). הביטוי של התופעה אינו דלקת, כי אם שינויים ניווניים במבנה הגיד. הטנדינוזיס יופיע בדרך כלל לאחר מצב מתמשך של טנדוניטיס ו/או על רקע תופעות חוזרות ונשנות של עומס יתר על הגיד ללא זמן החלמה והתאוששות. השינויים הניווניים בגיד יכולים להשפיע על תפקוד השריר שאליו הוא מתחבר, ולהוביל לתפקוד חריג שלו, להיחלשות ולנזק עד לרמה של קרע.
3. טנדינופתיה (Tendinopathy). זוהי מחלת גיד. עלולות להתעורר בעיות שמגיעות עם טנדוניטיס וטנדינוזיס וכן קרעים של רקמת הגיד בדרגות משתנות ודלקות של המעטפות סביב הגיד - הממברנות.
3 צפייה בגלריה
כשמטופל מתלונן על כאב ברקמת הגיד, הנחת היסוד של הרופאים היא שמדובר בטנדוניטיס - אבל זו טעות
(צילום: shutterstock)
כשמטופל מתלונן על כאב ברקמת הגיד, הנחת היסוד של הרופאים היא שמדובר בטנדוניטיס. עם זאת, המחקר מצביע על כך שטנדוניטיס פחות שכיח מטנדינוזיס. מתברר שהטנדינוזיס אינו מאובחן לעיתים, וגורמי הרפואה יחשבו שמדובר בטנדוניטיס, מה שעלול להוביל לטיפול לא מתאים ולא מדויק. אז איך אפשר להבדיל בין שני המצבים? היעזרו בטבלה:
הגידים המועדים לפורענות
כאב שנוצר בגלל טנדוניטיס או טנדינוזיס נחשב לתולדה של שדר עצבי לא תקין: מערכת העצבים משדרת למקום בצורה מוגברת ולא רגילה. שדר זה יוביל לתגובה פיזיולוגית וכימית שתתבטא בין היתר בשחרור של חומרים כימיים לגיד. התופעה לא תמיד תלווה בשחרור חומרים דלקתיים, ולכן לא תמיד יתרחש תהליך דלקתי.
הגידים בעלי השכיחות הגבוהה ביותר להיפגע הם אלו של שרירי השרוול המסובב שבכתף. אחוז אחד מהאוכלוסייה סובל מנזק לגידים הללו. גידים נוספים שמועדים לפורענות: גיד אכילס שבמפרק הקרסול, גיד הפיקה שבמפרק הברך והגידים המחברים את המרפק לשורש כף היד.
כדי להבין מהי בדיוק בעיית הגיד שממנה אתם סובלים, חשוב לפנות לאורתופד או לפיזיותרפיסט מוסמכים. לצד הבדיקה הפיזית תתבצע גם הדמיה רלוונטית – בדרך כלל אולטרסאונד או MRI. הבנה טובה יותר של סוג הנזק שנגרם, תוביל לשיקום נכון יותר, להחלמה מלאה ולחזרה מהירה לתפקוד.
הכותב עופר צחר: פיזיותרפיסט מוסמך (B.P.T , M.P.T), בעל קליניקת "Physio Fitness +" לטיפול בבעיות אורתופדיות, פציעות ספורט ושיקום תנועתי, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ומעביר קורסים והכשרות לפיזיותרפיסטים, מאמנים ומטפלים בארץ ובעולם
