במשך שנים הם התריעו על הזנחת תחום ההרדמה, על המחסור החמור בתקנים ועל החשש כי לא יוכלו לעמוד בעומס וייאלצו לבטל ניתוחים חשובים. על רקע הזינוק החד במספר החולים הקשים בגל השלישי של הקורונה, נראה שהאזהרות שלהם מתממשות עכשיו. הרופאים המרדימים אולי לא נמצאים באור הזרקורים, אך הם כבר מזמן בחוד החנית של המערך הרפואי במאבק נגד הנגיף.
קראו עוד:
העלייה במספר החולים הקשים והמונשמים הובילה להעברתם של רופאים מרדימים רבים מכל הארץ לחדרי הטיפול הנמרץ, שם הם נאבקים על הצלת חייהם של המטופלים. "אנחנו נמצאים באירוע רב נפגעים מתגלגל, שבו היכולת לתת לכל מטופל את הטיפול המיטבי אינה אפשרית. אין מספיק מיטות כדי לתת טיפול לכולם, וברגע שזה קורה, צריך לתגבר את המחלקות בכוח אדם", מסביר ד"ר שי פיין, מנהל מערך הרדמה, חדרי ניתוח וטיפול נמרץ באסותא אשדוד ויו"ר איגוד הרופאים המרדימים.
בשל מיומנותם בהנשמה, בטיפול בלחץ דם ובטיפול נמרץ, הם היו הבחירה הטבעית לתגבר את הצוותים במחלקות הקורונה. הבעיה: זה בא על חשבון ניתוחים אחרים והרדמות, למשל בדימות, גסטרו וצנתורים. "לא מדובר על ניתוחים קוסמטיים אלא כאלו שחייבים לעשות אותם, כמו החלפות מפרקים או ניתוחי כיס מרה", מסביר פיין. "אנשים מחכים המון זמן לטיפולים האלה, ואחת הסיבות לכך היא שחסרים לפחות 400 תקנים של רופאים מרדימים בבתי החולים בארץ". כיום יש 750 מרדימים בארץ — הרבה מתחת לתקן. להערכתו, עשרות ניתוחים בוטלו עד כה, ובחלק מהמקרים מדובר על צמצום של 25% בפעילות חדרי הניתוח, בשל העברת מרדימים לטיפול נמרץ.
ד"ר שי פיין: "אתה רואה בעיניים את הרעב לחמצן. החולה נחנק מול העיניים שלך, זה לא משהו שאתה יכול למחוק מהזיכרון. פעם ראינו אחד או שניים כאלה, עכשיו זה במספרים עצומים"
הדבר גובה מחיר מהרופאים עצמם. "אני במתח גבוה. אנו כבר שנה ב'פול גז'. יש סיבה שחוקי העבודה נותנים חופשה לעובדים, וזה סטרס שהולך ומצטבר", אמר פיין. "המחויבות שלנו כרופאים לא עוצרת אף פעם, אנחנו לא קרובים להישבר, אבל לחיות במתח כזה לאורך זמן תוך התמודדות עם חולים מאוד קשים זה קשה". במוקד המתח נמצאים המראות, שהפכו ליומיומיים, של חולי הקורונה נפטרים. "אתה רואה בעיניים את הרעב לחמצן. החולה נחנק מול העיניים שלך, זה לא משהו שאתה יכול למחוק מהזיכרון. זה מחזה קשה. פעם ראינו אחד או שניים כאלו, עכשיו זה פשוט במספרים עצומים".
גם ד"ר זוהר טרדלר, מרדים ורופא טיפול נמרץ בבית החולים בילינסון, מתאר חוויה קשה. "בחודש האחרון עלינו משני מטופלים שהיו במחלקת טיפול נמרץ קורונה ל־15-14 מטופלים, שזה מספר ענקי", הסביר. "כל אחד מצריך 50% עד 100% יותר התעסקות ממטופל טיפול נמרץ שאינו קורונה". גם הטיפול עצמו מורכב יותר. "אתה בסיטואציה שהיא עוד יותר מורכבת מאשר טיפול נמרץ רגיל. צריכים להשקיע יותר זמן ומאמץ במטופל קורונה, כי אתה קודם כל נמצא בחליפת חלל ואתה גם רואה פחות טוב. יותר חם לך, כי אתה עטוף בכמה שכבות, וכל פעולה היא מורכבת יותר. אנחנו מתעסקים בהנחת עירויים, וזו פעולה שלא כל אחד יודע לעשות אותה, היא קשה - וביתר שאת כשאתה ממוגן".
2 צפייה בגלריה
"אנחנו מתעסקים בהנחת עירויים, וזו פעולה שלא כל אחד יודע לעשות": ד"ר זוהר טרדלר
(צילום: יובל חן)
לדברי ד”ר טרדלר, העומסים הגוברים על הצוותים הרפואיים עשויים למנוע טיפול מקסימלי: "התעסקות אינטנסיבית עם מטופלים עלולה לגרום לפספוס מהסוג הזה". עם זאת, הוא מבהיר, "העבודה שלנו היא להשאיר את המטופל חי ויציב בסיטואציה הכי קשה".
הרופאים המרדימים מקווים כי בעקבות הקורונה יקבלו את המשאבים והיחס להם הם זקוקים. "המחסור שאנחנו מצביעים עליו הוא בור עצום. מספר חדרי הניתוח במדינה גדל בעשור האחרון בכ־40 אחוז, אך לא היה גידול דומה במספר המרדימים. אנחנו מאחורי הקלעים. יש הרבה רופאים שרוצים להיות מרדימים אבל אין להם איפה לעבוד", מסכם ד"ר פיין. "אני מקווה שהמשבר יבהיר למקבלי ההחלטות את החשיבות שלנו".
