בשיתוף אונקוטסט
מקצוע הפתולוגיה הוא תחום התמחות ברפואה אשר חלקים נרחבים בציבור לא מודעים לאופיו ולחשיבותו ולהתפתחויות הדרמטיות אשר חלו בו בשנים האחרונות. זהו מקצוע אבחנתי אשר לו תפקיד מרכזי בקבלת החלטות טיפוליות במחלות שונות, בעיקר סרטן. הפתולוג הוא רופא מלומד בעל ידע רב אשר בודק במיקרוסקופ דגימות מרקמות ותאים של מטופלים וקובע אבחנה. על בסיס האבחנה הפתולוגית נקבעים התחזית והטיפול.
על כתפי הרופא הפתולוג מוטלת אחריות רבה. האבחנות שמתקבלות במכון לפתולוגיה הן הרות גורל. כך למשל, דגימת רקמה שנלקחה מגוש חשוד בשד או מנגע בעור נשלחת לאבחון מעבדתי במכון לפתולוגיה, שם ייקבע האם הגידול שפיר או ממאיר.
למעשה, על-פי אבחנה זו יוחלט האם המטופל/ת חולה בסרטן ואיזה טיפול יותאם לו/ה. דו"ח פתולוגי מפורט יתאר את סוג המחלה ומאפייניה וכתוצאה מכך יוכל האונקולוג להחליט על הפרוטוקול הטיפולי. על סמך ממצאי הפתולוגיה יוכל האונקולוג לקבוע האם יש צורך בניתוח, הקרנות, כימותרפיה או טיפול אחר.
"יחידת המודיעין של הרפואה"
אבחון פתולוגי הוא אבחון חד-משמעי. בדיקות שונות כמו CT או MRI מסוגלות לסייע לקבל אבחנה רפואית, אך זו תהיה בגדר חשד בלבד. רק לאחר הבירור הפתולוגי במעבדה, ניתן לקבוע באופן ברור את האבחנה המדויקת של כל מטופל.
עבודת הפתולוג מתבצעת במכון לפתולוגיה והיא קשורה באופן ישיר במעבדה. הרופא הפתולוג לרוב אינו בא במגע ישיר עם המטופל שנמצא בקשר הדוק עם האונקולוג. אף על פי כן, הפתולוג עומד מאחורי החלטות רבות הנוגעות לטיפול בחולה.
הפתולוגיה מהווה את "יחידת המודיעין" של תחום הרפואה. עבודת הפתולוג משמעותית לא רק בתחלואה בסרטן, אלא גם במחלות דלקתיות בהן נדרש אבחון פתולוגי כגון מחלת קרוהן, צליאק, מחלות עור דלקתיות ועוד. למעשה, המכון לפתולוגיה נותן שירות לכל מחלקות בית-החולים והוא אבן יסוד הכרחית התורמת רבות לטיפול מיטבי בחולים.
בשנים האחרונות חלו חידושים משמעותיים בתחום הפתולוגיה בזכות שימוש בטכנולוגיות שבעבר נתפסו כמדע בדיוני. כיום, היכולת לספק רפואה מותאמת אישית – מושג הטומן בחובו את היכולת להתאים טיפול אינדיבידואלי לכל אדם על בסיס מאפיינים שייחודיים למחלה שלו – מתאפשרת הודות ליכולות הטכנולוגיות המתקדמות הקיימות במכוני הפתולוגיה בארץ ובעולם.
אחת הדוגמאות הבולטות שמאפיינת את המהפכה בתחום הפתולוגיה, היא האפשרות להעריך איזה טיפול יהיה אפקטיבי עבור חולה סרטן מסוים אך באותה המידה יימצא כלא-יעיל עבור חולה אחר עם אותה המחלה.
התפתחות הטכנולוגיה מאפשרת כיום לרצף גנים ולסרוק מספר רב של שינויים גנומיים ברקמת גידול של חולה בעלות סבירה ובמהירות. כך ניתן לזהות את הגן המניע את הגידול ולהתאים טיפול ממוקד מטרה וספציפי שהוא לרוב יותר יעיל מכימותרפיה ועם פחות תופעות לוואי. לאחרונה פרסמה לראשונה החברה האירופאית לאונקולוגיה רפואית (ESMO) הנחיות מקצועיות לגבי החשיבות של ביצוע בדיקות לפרופיל גנומי המבוססות על טכנולוגיה מתקדמת מסוג NGS (Next-Generation Sequencing) עבור חולי סרטן בשלבי מחלה מתקדמים על מנת שניתן יהיה להתאים עבורם את הטיפול הטוב ביותר.
בישראל, עוד טרם פורסמו הנחיות האירופיות, חלה פריצת דרך בתחום הבדיקות הגנומיות לחולי סרטן. חברי הוועדה להרחבת סל שירותי הבריאות החליטו בתחילת שנת 2020 כי לסל הבריאות ייכנסו לראשונה בדיקות לריצוף גנומי מבוססות NGS של עשרות ומאות גנים עבור חולי סרטן ריאות מסוג תאים שאינם קטנים (NSCLC). בדיקות אלו מבוצעות במכוני הפתולוגיה במרכזים הרפואיים בישראל. בחודשים האחרונים, במספר מרכזים רפואיים בישראל בוצעו מבחני תיקוף מחמירים לפאנלים באמצעותם מתבצע ריצוף מקיף של יותר מ-500 גנים ברמת ה- DNA וה- RNA בסוגי גידולים סולידיים שונים. למעשה, המשמעות של החלטת ועדת סל הבריאות היא שכל חולה סרטן ריאה שמאובחן בישראל יוכל לבצע בדיקה חדשנית זו ללא עלות. בדיקות אלה צפויות להשפיע באופן משמעותי על הטיפול בחולים.
היכולת לבצע ריצוף גנומי מקיף של גידולים סרטניים היא בשורה של ממש עבור מטופלים רבים. בזכות התפתחות המדע והטכנולוגיה ישנן דרכים לבצע בדיקה גנומית גם באמצעות בדיקת דם המכונה "ביופסיה נוזלית". עקבות זעירות של מקטעי DNA נפלטות מתאי רקמת הגידול הסרטני אל זרם הדם. זיהוי של אותן עקבות יכול ללמד את הפתולוג על המוטציות הגנטיות שקיימות בגידול הסרטני ובכך לחסוך את הצורך בפעולה פולשנית הכרוכה בנטילה של דגימה מרקמת הגידול. כך יכול הפתולוג לקבוע אבחנה גם עבור חולים שהגידול שלהם נמצא במיקום שקשה – או בלתי אפשרי – להגיע אליו במהלך ניתוח או לחילופין במקרים בהם קיים חשש שהחולה לא יוכל לשרוד ניתוח שכזה.
איגוד הפתולוגים פעל השנה להקמת התשתית שתאפשר להמשיך לבצע במעבדות בישראל את כל בדיקות הפתולוגיה המתקדמות שייכללו בעתיד במסגרת סל הבריאות. אחת הבדיקות המועמדות השנה לסל היא בדיקה גנומית ייעודית המותאמת לילדים חולי סרטן. הבדיקה מזהה את כל השינויים הגנומיים בעלי המשמעות הטיפולית בכ-200 גנים הקשורים לממאירויות נפוצות אצל ילדים ומתבגרים עד גיל 20.
ניתן להעריך שבעתיד הקרוב יתווספו אפשרויות נוספות וטכנולוגיות חדשות שיתרמו עוד לשיפור הטיפול בחולים. בשנים האחרונות הפתולוגיה הופכת להיות יותר ויותר דיגיטלית וככל הנראה המעבר למסכי מחשב ולמערכות טכנולוגיות מתקדמות הוא רק עניין של זמן. בחלק ממכוני הפתולוגיה בארץ ובעולם כבר כיום סורקים את הממצאים במעבדה והופכים אותם לקבצים דיגיטליים הנשמרים בענן וניתנים לשליחה תוך שניות ספורות לייעוץ עם פתולוגים מומחים ברחבי תבל. בנוסף, מסתמן שבעתיד יהיה שימוש באלגוריתמים של בינה מלאכותית אשר ישמשו ככלי-עזר לרופא הפתולוג וישפרו את הדיוק באבחנה. המכונים לפתולוגיה במרכזים רבים בארץ מטמיעים את החידושים הרבים ורמתם גבוהה מאוד מבחינה מקצועית וטכנולוגית.
הכותבת הינה מנהלת המכון לפתולוגיה במרכז הרפואי סורוקה ויו"ר איגוד הפתולוגים בישראל
בשיתוף אונקוטסט
