ימים אחדים לפני שהמכון הביולוגי מתחיל בניסוי למציאת חיסון ישראלי לקורונה על בני אדם, וכשברקע ענקיות התרופות בעולם מדווחות כי הן קרובות מתמיד למציאת חיסון – מזהירים בכירי מערכת הבריאות על היעדר המוכנות של ישראל ליום שבו החיסונים הללו יהיו זמינים לשימוש אצלנו.
הצוות לטיפול במגפות (צט"מ) מטעם משרד הבריאות קיים ישיבה בשבוע שעבר ובה השתתפו עשרות גורמים בכירים מקופות החולים ומבתי החולים. מפרוטוקול הישיבה, אשר הגיע לידי "ידיעות אחרונות", עולה כי המומחים מצביעים על שורה של בעיות באשר לאפשרות של ישראל לתפעל באופן יעיל ונכון את מתן החיסונים לאזרחי המדינה. בין הטענות המרכזיות: חוסר יכולת לאחסן כראוי את מנות החיסון העתידיות, מחסור אפשרי במלאי החיסונים, חשדנות רבה מצד הציבור באשר ליעילותם, וגם היעדר תוכנית מסודרת בנושא.
"כל ההיערכות צריכה להתרחש במרווחי זמן קצרים", צוין בפרוטוקול הישיבה, "נדרשת גמישות מקסימלית בהיערכות, וחייבים להיות מוכנים לכל תרחיש. אין מידע מסודר מעבר למה שהוצג, ואין תוכנית חלוטה או מידע על מוכנות המערכת למבצע חיסון".
לא רק ישראל מתמודדת עם סימני שאלה רבים באשר לתפעול מערך החיסונים, ואולם נראה כי בכירי מערכת הבריאות הישראלית מרימים דגל אדום כבר בשלב הזה. "המבצע העתידי עלול להיתקל בקשיים מהצד הציבורי, במיוחד נוכח אפשרות של מספר חיסוני קורונה שינחתו בארץ בו־זמנית או אחד לאחר השני, העדר מלאי לכל האוכלוסייה, וחוסר אמון כללי של הציבור כרגע", נכתב בפרוטוקול. בהמשך נכתב כי "חיסונים שיצריכו שמירה בהקפאה מצריכים היערכות מקדימה. אסור שלא נקבל חיסון בשל היעדר אחסון הולם".
עוד עולה מהפרוטוקול כי עד כה לא הוקמה שום תשתית לרישום מסודר של חלוקת מתן החיסונים באוכלוסייה. "חשוב להיערך למספר נושאים לאחר החיסון ובהם הקמת רשם מסודר לחיסונים עבור כל האוכלוסייה, איסוף אקטיבי ופסיבי של תופעות לוואי, וסקרים סרולוגיים".
צפו בשיחה עם מנהל המכון הביולוגי:
(צילום: אורי דוידוביץ)
"יהיה קשה כרופאים להחליט איזה חיסון לתת ולמי"
פרופ' נחמן אש, לשעבר ראש חטיבת שירותי הבריאות בקופת חולים מכבי וכיום אחד השמות המובילים להחלפת פרופ' רוני גמזו בתפקיד פרויקטור הקורונה, העלה תחזית חמורה יותר. "ברור שיהיה מחסור בחיסונים", טען פרופ' אש בדיון והמליץ על הרחבת מאמצי הרכש. את דברי פרופ' אש חיזק ד"ר יאן מיסקין, מומחה לרפואת משפחה מקופת חולים כללית, שהשתתף בדיון. "אסור שיהיה מצב שלא ניתן יהיה לקלוט את כל החיסונים שיגיעו בעקבות מגבלות אחסון. נדרשת היערכות לכך כבר עכשיו".
בפרוטוקול צוין כי ד"ר שושי גולדברג, האחות הראשית וראש מינהל הסיעוד במשרד הבריאות, "מוטרדת מאוד". ד"ר גולדברג שאלה: "מי יחסן? איך יוכשרו המחסנים? יש לקרר את המנות ולשנע אותן, ולכן כדאי להקים צוות משימה".
ד"ר טל ברוש, מזכיר הצט"מ, הצביע על בעיה נוספת: "אני מאוד מוטרד מהמצב בו יהיה יותר מחיסון אחד והם יהיו שונים ביעילותם ובבטיחותם. יהיה מאוד קשה כרופאים להחליט איזה חיסון לתת ולמי". פרופ' אורן צמחוני, מנהל היחידה למחלות זיהומיות ולמניעת זיהומים במרכז הרפואי קפלן, הציע: "לא צריך לחכות בהכרח לחיסון הטוב ביותר אם זה יבוא על חשבון מרכיב הזמן".
יש להדגיש כי הבכירים העלו גם חששות משמעותיים נוספים וכשהמרכזיים שבהם: חיסוני RNA שפועלים באופן שונה מיתר החיסונים, כמו אלו של פייזר ומודרנה, מעולם לא שווקו לציבור.
בנוסף, גם ההיתכנות של חיסון נשים בהריון או של אלו שהחלימו מקורונה - והיעדר החלטה בנושא עלה מצד כמה מן המשתתפים. בשלב זה, כאמור, לא ברור מתי ישווק החיסון להמונים ומתי יגיע לישראל, אך יש לציין כי במערכת הבריאות מכירים היטב את החשש של הבכירים.
"הדברים מראים עד כמה רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע לחיסוני הקורונה", אומר פרופ' יהודה אדלר, יו"ר האיגוד האירופאי למחלות שריר וקרום הלב ודיקן הפקולטה למדעי הבריאות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן.
"אנחנו בכלל לא נמצאים במדיניות רכש, אנחנו לא בשלב הזה ובוודאי לא עוסקים בהסברה לאוכלוסייה. חשוב לבחור את החיסונים לרכש, לא רק על סמך המלאי והתזמון אלא גם על פי סדרי עדיפויות מקצועיים. יכול להיות שיתעוררו קשיים מהצד הציבורי משום שלא ידוע לגמרי בשלב הזה מה תהיינה תופעות הלוואי. חוסר האמון כרגע של הציבור הוא בעיה גדולה מאוד ברגע שיהיו החיסונים ולכן צריך להתחיל ולעסוק כבר עכשיו. ברור שיש חששות רבים, גם לגבי הפן הבטיחותי כמו גם לגבי חיסוני המחלימים".
