ככל שהילדים שלנו מתבגרים, כך אנחנו נתקלים באתגרים חדשים ומפתיעים. אם אתם הורים למתבגרים וסירבתם לסוג בילוי מסוים או לשעת חזרה מאוחרת, סביר להניח ששמעתם משפטים דוגמת אלה מהמתבגר או המתבגרת הפרטיים שלכם: "לכולם מרשים, רק אתם לא מרשים לי", "בגללך לא יהיו לי חברים", "אתם לא מבינים שככה זה בגיל שלנו?", ולא פעם גם יוצמד אליהם המשפט שכל כך מכאיב לנו "אתם ההורים הכי גרועים בעולם".
זה הזמן להתייחס אל התופעה ולקחת אותה בפרופורציה הראויה. זה מובן שהסיטואציה אינה נוחה לנו. לא נוח לנו להעמיד את ילדנו במצב של קושי מול עצמו ומול חבריו, ובוודאי שלא נוח לנו לשמוע האשמות על ההורות שלנו, הרי אנחנו כל כך מתאמצים ומכוונים לטוב. ועדיין, כהורים, יש לנו תפקיד הורי, לאפשר לילדינו תקופת נערות בטוחה ומוגנת, גם אם היא כרוכה בחוסר שביעות רצון לפרקים, של המתבגר, מאיתנו.
כמה נקודות שראוי לתת עליהן את הדעת לפני "הפיצוץ" הבא, שככל הנראה יגיע:
קו אדום ברור ועקבי
כהורים עלינו ללוות את המתבגר בצעדים הראשונים שלו בחיים האמיתיים. כך ננהג בשגרת היומיום ונאפשר לילד להתנסות ולחוות. עם זאת, ברגע שבקשת הילד לאישור מצידנו עלולה לפגוע בבטחונו האישי או בבריאותו, אנחנו מחוייבים להגיב ולא להסכים בצורה עיוורת רק כי "לכולם מרשים".
ברגע שבקשת הילד חוצה קו אדום ערכי או עלולה ליצור נזק, נעמוד על עמדתנו בצורה נחושה ובטוחה. חשוב לזכור כי התפקיד שלנו הוא לא לרצות את הילד אלא לספק לו סביבת מחייה מוגנת ככל הניתן.
קראו עוד:
לא נגרם נזק
אחד הטיעונים המרכזיים של המתבגר הוא שאיסור שלנו יגרום לו להיות מנודה חברתית ובודד. החשש של המתבגר נכון בעיניו, הרי המעגל החברתי ותחושת הערך החברתית הם שמעניינים כל נער ונערה בגיל ההתבגרות. ועדיין, זהו אינו טיעון שיכול לאפשר לנו להרשות סיטואציות מסוכנות.
יש לציין כי חברות בין מתבגרים אינה תלויה באירוע נקודתי כזה או אחר. יש כאן הזדמנות לדבר על מהי חברות, והאם היא נמדדת בסיטואצית בילוי בודדת או שיש בה הרבה מעבר.
אבל לכולם מרשים
חשוב לומר, סיכוי סביר שלא כל ההורים האחרים מרשים. זהו טיעון נפוץ של המתבגרים ונועד להשיג את הסכמתכם. לכן, חשוב לברר את עמדת ההורים האחרים. לא אחת תגלו שגם דעתם אינה נוחה מהסיטואציה, ופעילות משותפת עם הורים נוספים גם תבטיח את שלום הילדים.
למה אתם לא סומכים עליי?
נזכיר למתבגר כי אנחנו בהחלט סומכים עליו, אבל לא סומכים על הסביבה או המקום בו הוא מבקש להיות. מומלץ להזכיר את כל הסכנות עליהן ביססתם את תשובתכם השלילית ולהזכיר כי האחריות לשלומו היא שלכם, ולכן זוהי החלטה חד משמעית, שלא ניתן לנהל סביבה משא ומתן.
"חשוב לברר את עמדת ההורים האחרים. לא אחת תגלו שגם דעתם אינה נוחה מהסיטואציה"
אסור לכם לדבר עם ההורים האחרים
זה מובן שהמתבגר שלנו חושש שנביך אותו מול חבריו והוריהם. נתחשב בבקשה זו כל עוד אין מדובר בסוגיה העלולה לסכן את הילד שלכם. עם זאת, במידה ומדובר על מניעה של אירוע או סיטואציה העלולים לסכן את ילדכם, אין כאן בכלל דילמה.
החובה ההורית שלכם היא לשוחח עם הורים אחרים ולנסות עד כמה שניתן לפעול במשותף. פעמים רבות תגלו הורים נוספים ששותפים לאותה דילמה, וישמחו שהעלתם את הנושא איתם.
הויתור להיות הורה "קולי" וצעיר
כולנו רוצים לתפוס את עצמנו כהורים צעירים ו"קוליים", הזוכים להערכה מילדינו ומחבריו. זה הזמן לנטוש פנטזיה זו. התפקיד שלנו הוא לא להיות חבר של הילד אלא להוות סמכות הורית מיטיבה.
לכן, ביומיום, נאפשר לילד לחוות ולהתנסות, אך כאשר בקשתו עלולה לסכן אותו, לא נחשוב פעמיים, גם אם ניתפס כזקנים, לא מבינים כלום, ההורים הכי גרועים בעולם ועוד שלל מחמאות. למתבגר שלנו יש שפע של חברים, הוא לא זקוק לחברתנו אלא להורות מנוסה וברורה היוצרת גבולות ברורים, וודאיים ומוגנים עבורו.
מי המבוגר האחראי?
בשיח בינינו לבין המתבגרים עליהם לדעת שלא נוכל לאשר בקשות מבלי שתהיה לנו התמונה המלאה. לא נאשר כל בקשה עד שלא נהיה בטוחים מי הגורם האחראי, מי יהיו המשתתפים, האם תהיה גישה לחומרים מסוכנים ועוד. המתבגר שלנו יפנים שעליו לברר מראש את כל הפרטים הנדרשים להבטחת שלומו.
כולנו רוצים לקבל אישור על ההורות שלנו מהמתבגר הפרטי. זה לא פשוט להיתפס דמות רעה בעיני היקרים לנו כל כך. עם זאת, האחריות ההורית שלנו גוברת על הרצון לאשר כל גחמה של המתבגר, אך ורק, מתוך הצורך להבטיח למתבגר שלנו סביבה מוגנת ובטוחה.
