"המיגרנה כל כך נפוצה, שהיא שכיחה יותר מסוכרת, אפילפסיה ואסתמה גם יחד. היא פוגעת ב־15 אחוז מהאוכלוסייה, מה שאומר שבארץ מתמודדים איתה מעל מיליון בני אדם" – כך אומר ד"ר פיוטר מליקוב, נוירולוג מומחה, מייסד המרכז הישראלי לטיפול במיגרנה. ואז הוא שואל: "ותנחשי כמה רופאים יש בארץ לטיפול במיגרנה?"
אין לי שום סיכוי לנחש.
"15. את מבינה? 15 נוירולוגים המתמחים בכאב ראש ומיגרנה בלבד. זה תחום שיש בו הזנחה פושעת, גם לא משקיעים במציאת פתרונות – והחולים סובלים".
קראו עוד:
לדבריו, אחת הסיבות לכך שאין מספיק מחקר היא העובדה שמדובר במחלה נשית. "75 אחוז מהסובלים ממיגרנה הם נשים. בנוסף, זו מחלה שקשה 'לסמן' אותה. אין אף בדיקה שיכולה להעיד שאדם סובל ממיגרנה. כל הבדיקות אצל החולים תקינות. אז פחות מתייחסים אליה".
מעבר לשינה בחדר חשוך ושקט ונטילת קוקטייל של משככי כאבים, יש איך לטפל במיגרנה?
"צריך להפריד בין טיפול אקוטי־מיידי, שמיועד לזמן התקף, לבין טיפול מניעתי. כאשר מדובר בטיפול אקוטי, עיקר המענה הוא באמצעות טריפטנים – קבוצת כדורים שהתגלתה בשנת 1990 כמסוגלת לעצור את התקף המיגרנה. הבעיה היא שלא כל אחד מגיב אליהם, הטיפול מלווה בתופעות לוואי ועם הזמן יעילותם פוחתת. הטעות הכי גדולה של החולים היא שימוש יתר במשככי כאבים, במקום ללכת לאבחון אצל נוירולוג ולהתחיל בטיפול מונע כדי להימנע מההתקפים הבאים".
מהו אותו טיפול מונע?
"בשנתיים האחרונות התגלה הגורם להיווצרות הכאבים: חלבון בשם CGRP, שנמצא במערכת העצבים. אחר כך מצאו גם תרופה ביולוגית שמנטרלת אותו, ללא תופעות לוואי, וזה מוביל לכך שהתדירות והעוצמה של התקפי מיגרנה פוחתות. משנת 2020 יש כדורים מהקבוצה החדשה, ANTI-CGRP, אבל יש גם בעיה: הם מאוד יקרים – 800 דולר לקופסה של כמה כדורים".
ותתפלאו, יש גם קשר בין בוטוקס למיגרנה, וגם הוא חדש. מתברר שטיפול פשוט בבוטוקס מסייע למנוע מיגרנה. כלומר, אומר ד"ר מליקוב, הוא לא אקוטי, הוא מניעתי. "את הבוטוקס מזריקים במצח, ברקות, בעורף, בכתפיים, ומתברר שזה מונע שחרור של החלבון CGRP, הגורם למיגרנה ממערכת העצבים. אז יש לנו היום טיפולים חדשניים למיגרנה – אבל הם יקרים ולא נכללים בסל הבריאות", הוא אומר.
החודש מציינים את חודש המודעות לכאבי ראש ולמיגרנות.
