איך מודדים את מקדם ההדבקה? ריאיון עם פרופ' גליה רהב ונורית קלדרון
(צילום: אורי דוידוביץ)
מקדם ההדבקה, המהווה מדד מרכזי בקביעת המדיניות וההגבלות במהלך משבר הקורונה, עולה בימים האחרונים בהתמדה: הבוקר (ג') הוא הגיע ל-0.78, בעוד לפני שבוע, ב-30 במרץ, עמד על 0.52 בלבד. האם יש סיבה לדאגה?
קראו עוד:
חשוב לציין שמספר החולים המאושפזים בבתי החולים במצב קשה - מדד לא פחות משמעותי - נמצא כבר שבועות בירידה מתמדת: על פי נתוני משרד הבריאות, 319 איש מאושפזים כעת במצב קשה, לעומת כ-1,200 בשיא גל ההתפרצות השלישי של הקורונה. רק היום הודיעו בתי החולים מעייני הישועה בבני ברק ולניאדו בנתניה על סגירת המחלקות לטיפול נמרץ לחולי קורונה בשל היעדר מטופלים. המרכז הרפואי לגליל בנהריה הודיע על סגירת מחלקת קורונה נוספת - שנייה בשבועות האחרונים - ובית החולים איכילוב בתל אביב הודיע כי לראשונה מאז פרוץ המגפה לא אושפזו אתמול חולי קורונה חדשים.
פרופ' נחמן אש: "אנחנו עוקבים בדאגה מסוימת אחר מקדם ההדבקה, אך הנתון המעודכן מלמד שככל הנראה הייתה הטיה מסוימת בנתונים שפורסמו סביב חג הפסח, שכן נערכו במהלכו פחות בדיקות והדבר השפיע על מקדם ההדבקה"
בריאיון לאולפן ynet התייחס אתמול פרופ' נחמן אש, פרויקטור הקורונה, לעלייה במקדם ההדבקה, ואמר: "שיעור הבדיקות החיוביות היה מאוד נמוך אתמול - 0.6% - כך שרמת התחלואה עדיין נשארת נמוכה". היום הוא אומר ל-ynet: "אנחנו עוקבים בדאגה מסוימת אחר מקדם ההדבקה, אך הנתון המעודכן מלמד שככל הנראה הייתה הטיה מסוימת בנתונים שפורסמו סביב חג הפסח, שכן נערכו במהלכו פחות בדיקות והדבר השפיע על מקדם ההדבקה".
2 צפייה בגלריה
בדיקות קורונה. "שיעור הבדיקות החיוביות היה מאוד נמוך אתמול - 0.6% - כך שרמת התחלואה עדיין נשארת נמוכה"
(צילום: AFP)
כיצד מחושב מקדם ההדבקה?
"מקדם ההדבקה הוא נתון שאמור לייצג את מידת התפשטותה של מגפה במקום ובזמן מסוימים", מסביר פרופ' דורון גזית מצוות ניטור המגפה של האוניברסיטה העברית. "המשמעות שלו: מספר האנשים שיכול להדביק כל אדם שנדבק בנגיף. הנוסחה לחישוב מתבססת על השאלה מתי אדם שנדבק הוא מידבק - ועד כמה. אדם שנדבק היום, יגיע לשיא ההדבקה שלו בעוד כמה ימים, כך שרק אז - בעוד שלושה ימים או שבעה - הוא ישפיע על מספר הנדבקים.
"כשמשרד הבריאות מחשב את מקדם ההדבקה, הוא לוקח את מספר הנדבקים מאתמול, מחלק אותו בממוצע משוקלל של מספר הנדבקים ב-20 הימים הקודמים, ומכפיל אותו בסיכוי להדביק אחרים אחרי ארבעה ימים. עם זאת, הנתון הזה בעייתי, כי הוא לא לוקח בחשבון גורמים אחרים, כמו החגים. בפסח, לדוגמה, אנשים נטו לא ללכת להיבדק, וזה יכול היה ליצור הטיות מסוימות במקדם ההדבקה, כי אנשים לא אובחנו כמו בשגרה.
"הטיה מסוג אחר נוצרת בשל העובדה שתלמידים לא נבדקים במהלך חופשה כמו בזמן הלימודים. אם תלמיד מאובחן בזמן לימודים, שאר התלמידים בכיתתו נשלחים להיבדק. בחופשה זה לא קורה".
פרופ' דורון גזית: "המספרים כרגע הם מאוד נמוכים: יש מאות ספורות של תוצאות חיוביות מתוך עשרות אלפי בדיקות, וכשהמספרים נמוכים כל כך, מקדם ההדבקה נעשה פחות רלוונטי, כי ההתפרצויות הן יותר נקודתיות ומקומיות"
לדעת פרופ גזית, העלייה הנוכחית במקדם ההדבקה היא נתון שיש להתייחס אליו, אבל עדיין לא מדובר במגמה. "אנחנו רואים שאין עלייה בתחלואה, כך שצריך לקחת את מקדם ההדבקה בעירבון מוגבל", הוא אומר. "זה לא אומר שלא צריך לדאוג, אבל כל עוד נמשכת הירידה בממדי המגפה, המצב לא נורא. רק צריך להמשיך לבדוק ולעקוב. המספרים כרגע הם מאוד נמוכים: יש מאות ספורות של תוצאות חיוביות מתוך עשרות אלפי בדיקות, וכשהמספרים נמוכים כל כך, מקדם ההדבקה נעשה פחות רלוונטי, כי ההתפרצויות הן יותר נקודתיות ומקומיות".
"העלייה הייתה צפויה"
בבתי החולים מתייחסים לעלייה במקדם ההדבקה בזהירות. "אני חושב שהעלייה הייתה צפויה", אומר פרופ' דרור מבורך, מנהל מחלקה פנימית בבית החולים הדסה עין כרם. "אנחנו חוזרים לחיים כשיש מאות אלפי ישראלים שעדיין לא חוסנו וצריכים להתחסן. גם הילדים לא חוסנו, כך שברור שהמחלה קיימת. בתי חולים רבים מדווחים שכבר אין אשפוזים, אבל אצלנו יש כל הזמן טפטוף, והוא מעיד שהקורונה לא נעלמה.
"ברגע שאנשים חוזרים לפעילות, טבעי שתהיה עלייה במקדם ההדבקה. השאלה היא עד כמה זה ישפיע על מספר החולים. את זה אנחנו לא יודעים, אבל יש בסיס לאופטימיות, שכן המספר הגדול של המחוסנים אמור לגרום לירידה בתחלואה".
