קולונוסקופיה - אולי לא מה שחשבנו: כבר שנים רבות נחשבת הקולונוסקופיה לבדיקה המרכזית לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס, אבל מחקר חדש, שכלל עשרות אלפי נבדקים, מצא שהבדיקה אמנם מפחיתה את הסיכון לסרטן המעי הגס ולתמותה ממנו, אולם בשיעורים נמוכים ממה שסברו עד כה. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת הרפואי הנחשב New England, ואתמול (ג') הוצגו בכנס גסטרו שנערך בווינה.
קראו עוד:
המחקר שהתקיים בנורווגיה, בשוודיה, בפולין ובהולנד, נמשך עשר שנים וכלל כ-80 אלף גברים ונשים בני 55 עד 64. הנבדקים הוזמנו באופן אקראי לבדיקת קולונוסקופיה, והייתה קבוצת ביקורת שלא עברה את הבדיקה.
רק 42% מאלה שהוזמנו לעבור קולונוסקופיה, עברו אותה. מבין אלה שהוזמנו לעבור קולונוסקופיה, בין אם עברו אותה או לא, נמצאה בממוצע ירידה של 18% בהתפתחות המחלה. הסיכוי למות מהסרטן כמעט לא השתנה ולא היה משמעותי מבחינה סטטיסטית. בנוסף, מבין אלה שעברו את הבדיקה, נמצאה ירידה של 31% בסיכון לפתח סרטן מעי גס, והפחתה של כ-50% בסיכון למות מהמחלה.
בדיקות הקולונוסקופיה מומלצות ברחבי העולם ככלי יחיד לאבחון פוליפים טרום-סרטניים וגידולים של סרטן המעי הגס. הבדיקה מתבצעת לבני 50 ומעלה אחת לחמש עד עשר שנים. בקרב אוכלוסייה שנמצאת בסיכון מוגבר, היא מתבצעת בגילים צעירים יותר. ההערכה היא שב-90% מהמקרים ניתן למנוע את סרטן המעי הגס באמצעות הקולונוסקופיה, שכן כורתים בה גידולים לפני שהם הופכים לסרטניים.
הקולונוסקופיה אינה נמצאת בסל התרופות הישראלי, אבל בכל קופות החולים מקובל שמטופל בן 50 ומעלה המבקש מרופא המשפחה הפניה לבדיקה, מקבל אותה ויכול לבצע את הבדיקה ללא עלות. במהלך הבדיקה נסרק המעי הגס לאיתור גידולים טרום-ממאירים (פוליפים) שעלולים להתפתח לכדי גידול סרטני, ואלה נכרתים.
תוצאות המחקר עשויות להטיל ספקות לגבי יעילותה של הקולונוסקופיה ולהוריד את היענות הציבור לביצועה. חלק מהמומחים טוענים שהמחקר אמנם נמשך עשר שנים, אבל זה לא מספיק, ומחקר של 15 שנים ייתן תוצאות טובות יותר בהפחתת הסיכונים לתחלואה ולתמותה. בישראל טרם הגיבו גורמי בריאות לממצאי המחקר החדש. איגוד הגסטרואנטרולוגיה הישראלי מסר כי בקרוב יעיינו מומחיו בממצאים וימסרו את התייחסותם.
"התוצאות מעט מאכזבות" אומרת ל-ynet ד"ר תמנע נפתלי, סגנית מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי מאיר, "31% זה פחות ממה שציפינו. אבל בשביל שיפור כזה, בהחלט הייתי הולכת להיבדק. עם זאת, ביצוע הבדיקה והמהלך שלה קובע את הסיכוי להצלחתה, ולכן השאלה היא כיצד בוצעו הקולונוסקופיות ומה קרה במהלך הפרוצדורות".
"המחקר נמשך רק עשר שנים וזה לא זמן מספיק כדי לבדוק ירידה אמיתית בתחלואה מסרטן המעי הגס" מסביר הפרופ' זהר לוי, מנהל השירות לממאירויות מערכת העיכול וסרטן משפחתי מבית החולים בילינסון, "לפעמים לפוליפ לוקח גם עשרים שנה כדי להתפתח לכדי גידול סרטני. בנוסף הבדיקה בוצעה בכמה מדינות, ואין פירוט מה קרה בבדיקה. האם היתה הכנה טובה של המטופל לפניה, האם היו פוליפים, האם כרתו אותם? כל אלה משפיעים על סיכויי ההצלחה. הקולונוסקופיה לא מוחקת לחלוטין את הסיכון לסרטן, אך 31% הפחתה בתחלואה ו-50% הפחתה בתמותה אלה מספרים יפים לדעתי, שמצדיקים לגשת ולבצע את הבדיקה".
סרטן המעי הגס: אחד השכיחים ביותר
סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר, אחרי סרטן השד אצל נשים וסרטני הערמונית והריאה אצל גברים. מכלל מקרי התמותה ממחלות הסרטן, סרטן המעי הגס הוא גורם המוות השני או השלישי בשכיחותו ברוב קבוצות האוכלוסייה בישראל.
מרבית החולים לא יסבלו מתסמינים בשלבי המחלה הראשונים. חלק גדול מאובחנים לאחר שביצעו דם סמוי בצואה בקופת החולים. במקרים מסוימים עלולים להופיע הסימנים הבאים, שדורשים פנייה לרופא:
- דם טרי בצואה.
- שינויים בהרגלי יציאות, במיוחד מעל גיל 50, הנמשכים מספר שבועות (שלשול ממושך, עצירות או שלשול ועצירות לסירוגין).
- כאבי בטן תחתונה שנמשכים מספר שבועות.
- חולשה או אנמיה.
- ירידה בלתי מוסברת במשקל.
מהן הבדיקות הראשוניות המתבצעות לצורך אבחון?
במסגרת התוכנית לאבחון מוקדם מבצעות קופות החולים בדיקת דם סמוי בצואה לכל המטופלים מעל גיל 50. אם הופיעה תשובה חיובית - כלומר, נמצא דם סמוי בצואה - או שעולה חשד על פי התסמינים הממושכים שהוזכרו, מתבצעת בדיקת דם לאיתור אנמיה וניתנת הפניה לבדיקת מומחה לגסטרואנטרולוגיה שעשוי להחליט על הפניה לקולונוסקופיה. אם אובחן סרטן המעי הגס, מתבצעות בהמשך גם בדיקות סי. טי כדי לקבוע את שלב המחלה.
כיצד מתבצע הטיפול?
אצל מרבית החולים יבוצע ניתוח כריתה של חלק המעי שבו נמצא הגידול הסרטני, מה שמוביל להחלמה מלאה. אם מדובר בסרטן רקטום, ייתכן שיבוצעו תחילה הקרנות כדי להקטין את הגידול, ורק אחר כך, לפי הצורך, יתבצע ניתוח.
השלב הסופי של המחלה נקבע לאחר כריתת חלק מהמעי הגס, כולל הבלוטות. רק אז מתקבלת החלטה אם יש צורך בטיפול כימותרפי. אם המחלה מאובחנת בשלב מתקדם, יש טיפולים כימותרפיים וביולוגיים. חלק קטן מהחולים סובלים ממחלה מתקדמת או חסימתית, ואצלם מתבצעים רק טיפולים לשיכוך כאב והקלה על איכות החיים.
איך מתבצעת הקולונוסקופיה?
הבדיקה מתבצעת באמצעות צינור המוחדר לפי הטבעת בהרדמה מלאה. בקצה הצינור יש מצלמת וידאו וכלי ניתוח המאפשרים איתור של גידולים חשודים, כריתתם ושליחתם לביופסיה. אם מדובר בפוליפים - גידולים מקדימים של סרטן המעי הגס – הם מוסרים, ובכך מגיעים להחלמה מיידית. הקולונוסקופיה מומלצת לכל אדם מעל גיל 50, אולם איננה כלולה בסל הבריאות בישראל ומתבצעת רק כשמתגלים דם סמוי בצואה או תסמינים מחשידים. כשקיים סיכון מוגבר, כמו היסטוריה משפחתית של המחלה, הבדיקה מתבצעת מגיל 40 אחת לחמש שנים. אם יש מחלות בסיכון גבוה, כמו תסמונות גנטיות שונות או פוליפים מרובים, מתבצע המעקב בקולונוסקופיה כל שנה.
מהי קולונוסקופיה וירטואלית?
מדובר בסריקת סי.טי המבצעת הדמיה של המעי ומאתרת גידולים. עדיין אין הוכחות מובהקות לכך שהבדיקה משפרת את התחלואה ומפחיתה תמותה. ממילא, גם אם מאותר גידול, הוא דורש ביצוע של קולונוסקופיה רגילה, שכן קולונוסקופיה וירטואלית אינה כוללת הסרת גידולים. חיסרון נוסף לבדיקה הוא הקרינה הגבוהה שנפלטת ממכשיר הסי.טי.
מהי בדיקה בגלולת וידאו?
גלולת הווידאו, פיתוח כחול-לבן של חברת גיוון אימג'ינג, נועדה תחילה לאבחון של מחלות המעי הדק, אולם לאחרונה החל ניסיון גם לביצוע אבחון פוליפים במעי הגס באמצעותה. מדובר בגלולה שיש בה מצלמת וידאו זעירה המצלמת את המעי לאחר בליעתה. עדיין אין המלצות מקצועיות על שימוש בה ככלי לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס.