בשיתוף PEACE NATURALS
"זה ממכר", "זה עושה בלגן במחשבות", "זה סמים", "זה הורס את המוח" - הטיפול בקנאביס רפואי עלול להעלות חששות רבים שלא אחת נובעים מסטיגמות, מחוסר ידע ולעיתים גם מאינטרסים כאלו ואחרים.
באילו סטיגמות נתקלים רופאים, מה החששות הנפוצים בקרב מטופלים ומה הדרך הנכונה להתמודד עם החשש מטיפול בקנאביס?
ד"ר איליה רזניק, נוירופסיכיאטר, מומחה בתחום הפגיעה המוחית ובטיפול במחלות נוירופסיכיאטריות, ומרכז העמותה לחקר וטיפול בקנאביס וחבר דריקטוריון באיגוד הבינלאומי לתרופות קנבינואידים (IACM), משיב לשאלות.
ד"ר רזניק עבר השתלמות מחקרית ומדעית בארה"ב. בנוסף להיותו פסיכיאטר מבוגרים, והוא מומחה בטיפול במחלות נוירולוגיות, כמו פרקינסון מחלת טורט ואלצהיימר. כמו כן, היה אחראי על תחום החרדה והפוסט טראומה בבתי חולים שונים, כמו גם על יחידת מחקר בתחומים הללו.
שימוש בקנאביס נרשם כהפרעה נפשית
לטיפול בקנאביס רפואי נחשף ד"ר רזניק לראשונה בשנים 2008 – 2009 כשהגיעו אל המרפאה שלו מטופלים עם פוסט טראומה וביקשו שיסייע להם להשיג רישיון לקנאביס. "לא הבנתי למה הם חושבים שאני אמור לעזור להם להשיג את 'הסם הזה', ויותר מזה, הם לא הבינו למה אני קורא לזה סם, כשהקנאביס היה הדבר היחידי שעוזר להם לתפקד", הוא מספר.
"אני זוכר פרמדיק שהיה באינספור פיגועים ובעברו היה גם חובש קרבי. הוא היה פוסט טראומטי לחלוטין ורק קנאביס עזר לו להשתחרר מחלק מהפלאשבקים ומסיוטי הלילה שלו. באברבאנל רשמו אותו כבעל תחלואה כפולה, כלומר, גם פוסט טראומטי וגם 'משתמש בסמים'", הוא מספר.
למעשה, מציין ד"ר רזניק, Cannabis use disorder – CUD, זו ההפרעה הכי שכיחה מבין הפרעות השימוש בסמים.
השינוי אצלו החל עם ההבנה שהקנאביס עוזר לאנשים שסובלים מפוסט טראומה לתפקד. "ישב מולי מטופל שבעזרת הקנאביס מצליח להיות סוציאלי, מצליח לתפקד. מטופל אחר סיפר שניסו לשלוח אותו לגמילה מקנאביס והוא לא הבין למה רוצים לקחת ממנו את הדבר היחיד שעוזר לו לחיות. כל הדברים האלה יחד עזרו לי בסופו של דבר לגבש עמדה חיובית ביחס לקנאביס", מדגיש ד"ר רזניק.
באילו סטיגמות אתה נתקל כרופא ביחס לטיפול בקנאביס רפואי?
"אנחנו צריכים להיות מודעים לזה שאנחנו חיים בעולם של דימויים שאנחנו הכנסנו אותם לז'רגון. אני לא מאמין במכבסת מילים. קנאביס הוא צמח, הוא לא יודע לאיזו מטרה הוא גדל, וכשמדברים על קנאביס צריך להגיד שמדברים על קנאביס, לטוב ולרע.
"צריך להשקיע משאבים ואנרגיות בהנחלת ידע לאוכלוסייה, בלהסביר להם מה זה קנאביס, במקום לחלק את עולם הקנאביס לרפואי וללא רפואי. מה שיוצא ממכבסת המילים הזו זה שמי שקיבל קנאביס לטיפול בכאב, מגלה מהר מאוד שזה עוזר לו במסיבה ביום שישי עם חברים".
מה משפיע על הסטיגמות של טיפול בקנאביס?
"בעולם הרפואה קיימים נכון להיום שתי תרופות על בסיס קנאביס. כל שאר המוצרים הם קנאביס בו בני האדם עושים שימושים שונים, ואנחנו צריכים להיות מודעים לזה, כי זה מה שצובע מאוד חזק את הסטיגמות לכאן ולכאן.
"חולים, רופאים, פוליטיקאים, מקבלי החלטות והציבור הרחב, לכל אחד מהם יש דעה כזו או אחרת המבוססת על דברים שהם שמעו, רצו לשמוע או בחרו שלא לשמוע ביחס לטיפול בקנאביס."
אילו חששות מעלים המטופלים ביחס לרעיון לטיפול בקנאביס?
"ראשית, חשוב לי לציין שב-99.9% מהמקרים, מי שיוזם את טיפול בקנאביס אלה המשפחות. זה לא ייתכן וזה לא מקובל, בעיקר כשהמשפחה עצמה מאוד חוששת, שהרי היא חיה באותו עולם סטיגמות ממנו דאגו להזין אותן כל השנים, עולם עם הרבה מאוד מיסטיפיקציות.
"אנחנו חיים בין מיסטיפיקציה לדמוניזציה של הקנאביס. אז כל המשפחות חוששות מאוד. מצד אחד הן חושבות שקנאביס מרפא הכל, ומצד שני הן חושבות שקנאביס זה נורא ואיום.
"לא פעם אני שומע חששות כמו 'אם אימא תיקח קנאביס היא תהפוך לדמנטית?', שזה בעצם – דמוניזציה."
איפה אתה רואה את הדמוניזציה והמיסטיפיקציה של קנאביס ביום – יום?
"הגיעה אליי בת של מטופלת שסיפרה שהרופא הגריאטרי שמטפל באמה, הודיע לה שאִם האֵם תצרוך קנאביס, היא תהיה דמנטית בגיל 72. זה חשש שמבוסס על ידע מאוד חלקי ומאוד מעוות. מראים לבת גרף שמראה שבני 13-14 שמשתמשים בקנאביס יש בממוצע, 4 נקודות IQ פחות לעומת בני גילם, ועם המידע הזה שולחים אותה לקבל החלטות.
"אני לא מתנגד לנתונים האלה, הם אמיתיים, אבל זה לא שייך לגברת בת השבעים שרוצה לטפל בבעיית הפרקים שלה עם קנאביס."
ומה לגבי תלות מול גמילה מקנאביס?
"היה לי מטופל שרצה להתגייס לתפקיד רגיש במשרד הביטחון," מספר לנו ד"ר רזניק. "הוא פוסט טראומטי וטופל בקנאביס רפואי. אחת הדרישות של משרד הביטחון הייתה שהוא ייגמל מקנאביס. הוא היה מאוזן, הפוסט טראומה הייתה תחת שליטה והוא רצה להיגמל. עזרתי לו, הוא נגמל והתגייס לתפקיד שהוא רצה. הוא לא היחיד, הרבה מטופלים מרגישים שקנאביס עזר להם והם מוותרים על הרישיון שלהם וזה בסדר גמור. טיפול בקנאביס לא חייב להיות לכל החיים."
מה לדעתך הדרך הנכונה להתמודד עם החשש מטיפול בקנאביס?
"כשאנחנו משחררים ילד לבית הספר והוא צריך לעבור ארבעה כבישים, אנחנו בחשש עצום. אנחנו מלמדים את הילד שבע פעמים איך לעבור כביש וזו האחריות של כל הורה. האחריות היא לתת לילד סביבה בטוחה וגם להיות בטוחים שהילד למד, הפנים ומיישם. אלה בעיניי החששות הגדולים שקיימים אצלנו. יש הרבה מאוד חומרים מסביבנו, חומרים שצריך ללמוד איך לחיות לידם. להגיד לבנאדם שאחרי ג'וינט ראשון הוא הופך לפסיכוטי או לסכיזופרני זה לא נכון. צריך לתת הרבה מידע למטופלים ולבני משפחות."
תהליך ההתאמה של הקנאביס הרפואי חשוב לטובת המטופל
"קנאביס רפואי אינו תרופה, אבל הוא צמח מרפא פוטנטי מאוד", מסביר טל קירשהיימר, רוקח קנאביס רפואי. "צריך להתחיל לאט ובזהירות, להעלות את המינונים בהדרגה, ולהתאים את הזנים המתאימים למצב הרפואי או המצב הטיפולי לחולה ברגע הנתון. יש הרבה מידע ברשת, אבל חשוב מאוד למצוא רוקח אמין שילווה לאורך זמן את המטופל, שמכיר את הקנאביס ויודע להמליץ, בעיקר בתחילת הדרך.
"למטופלים חדשים מומלץ שיקבלו הדרכה מקיפה, שתעזור להם להבין מהו שמן קנאביס, מה הן התפרחות של הקנאביס, איך צורכים כל סוג, מה ההבדל בין הזנים וכדומה", הוא מסביר.
"במהלך ההדרכה הראשונית המקיפה אנחנו מבינים גם מי המטופל - האם הוא כבר מורגל בקנאביס לא רפואי ואז הוא יקבל זנים חזקים יותר ואם אין לו ניסיון כזה, יותאמו לו זנים חלשים יותר. במקרים של מטופלים מנוסים, חלק משמעותי מתפקידי כרוקח ומומחה לצמחי מרפא, זה להבין מה היה טוב או לא טוב לפני כן ולנסות להתאים זנים ולהתאים זנים שיהיו דומים למה שהיה טוב עבורו בעבר. מניסיוני, אני יכול לנסות להציע זן שיתאים לו יותר".
*המוצר אינו בגדר תרופה שנרשמה כדין, ואין לייחס לו סגולות מרפא; רכישתו וצריכתו מותרת רק באמצעות מרשם מרופא שהוסמך לכך; וכל שימוש אחר מנוגד לחוק הפלילי.
בשיתוף PEACE NATURALS
