האם מה שאנו אוכלים בילדות יכול להשפיע על תפקוד הגוף באופן ישיר גם לאורך שנות הבגרות? ואיך תזונת הילדות קשורה לחיידקי המעי? מחקר חדש שהתפרסם בפברואר האחרון מעלה השערה שלתזונה בגיל הילדות יש השפעה מכרעת על התפתחות אוכלוסיות חיידקי המעי לאורך שנים רבות. לפי מסקנות החוקרים, גם שינוי של הרגלי האכילה בגיל בוגר לתזונה בריאה, לא הצליח לתקן את הנזק שגרמה התזונה הלא הבריאה בילדות.
קראו עוד:
זה לא חדש שלתזונה יש השפעה רבה על בריאות האדם. תזונה מערבית - המוגדרת כצריכה תזונתית גבוהה של שומנים רוויים, מלח וסוכר במקביל לתכולה נמוכה של ויטמינים וסיבים תזונתיים - מהווה גורם סיכון מובהק להופעה של מחלות מטבוליות כגון סוכרת, יתר לחץ דם והשמנת יתר. כיום ידוע כי סוג התזונה יכול להשפיע על אוכלוסיית חיידקי המעי, וכתוצאה מכך לשנות את התגובות הפיזיולוגיות של הגוף, כולל השפעה על תפקוד מערכת החיסון, צבירת שומן והתמודדות עם בעיות בריאות רבות. שמירה על תפקוד תקין של חיידקי המעי חשובה לשמירה על תפקוד יומי תקין, למניעת מחלות ולשמירה על איכות החיים. כל זה יכול להיות מושפע מהמזון שנכנס לפינו בשנות חיינו הראשונות.
2 צפייה בגלריה
חיידקי המעי משפיעים על תפקוד מערכת החיסון, מפרקים מזון ועוזרים לתפקוד ויטמינים חיוניים
(צילום: shtterstock)
הכירו את המיקרוביום
המושג ״מיקרוביום״ מתייחס לכל החיידקים וכן לפטריות, לטפילים ולווירוסים החיים על גוף האדם ועל גוף של בעל חיים ובתוכו. רובם נמצאים במעיים, ורובם מועילים: משפיעים על תפקוד מערכת החיסון, מפרקים מזון ועוזרים לתפקוד ויטמינים חיוניים. חקר אוכלוסיית המיקרוביום של המעי החל ב-1952 וצובר תאוצה בשנים האחרונות מתוך הבנה גוברת של חשיבותו והשפעתו על התפקוד המטבולי ועל מצבי בריאות וחולי.
שינויים במיקרוביום של המעי, הנגרמים על ידי שינויים בתזונה, צריכת אנטיביוטיקה, פעילות גופנית, גיל ומצב בריאותי, עלולים להשפיע על תפקוד הגוף כולו. יתר על כן, הפרעה של המיקרוביום בתקופות התפתחות קריטיות יכולה ליצור השפעות ארוכות טווח על הגוף ולהעלות סיכון למחלות שונות.
תיאודור גרלנד, חוקר פיזיולוג אבולוציוני שערך את המחקר, אמר: "חקרנו עכברים, אבל ההשפעה שראינו שקולה לילדים שיש להם תזונה מערבית, עתירת שומן וסוכר, ושמיקרוביום המעיים שלהם עדיין מושפע עד שש שנים אחרי גיל ההתבגרות"
המחקר החדש, שהתפרסם במגזין המדעי Journal of Experimental Biology, הראה ירידה מובהקת במספר ובמגוון של חיידקי המעי בעכברים בוגרים שניזונו מתזונה לא בריאה בילדות. במחקר חולקו עכברים לארבע קבוצות על פי סוג תזונה ופעילות גופנית: הוא החל כשהעכברים היו בני שלושה שבועות (סיום גיל הינקות) ונמשך כשהיו בני שישה שבועות (סיום גיל הילדות). בשלב זה הועברו כל קבוצות המחקר לתזונה סטנדרטית המותאמת לעכברים, ללא פעילות גופנית, למשך 14 שבועות (תקופת גיל הבגרות). לאחר מכן נלקחו בדיקות צואה מכל הקבוצות המחקר לבחינת הרכב אוכלוסיית המעי.
תוצאות המחקר הראו כי חלה ירידה מובהקת בעושר היחסי של חיידקי המעי בקרב העכברים שניזונו מתזונה מערבית. גם לאחר שחזרו לתזונה סטנדרטית, הפגיעה באוכלוסיית המיקרובים נמשכה לגיל הבגרות. החוקרים מצאו שכמות החיידקים מסוג Muribaculum intestinale הצטמצמה משמעותית בקבוצת התזונה המערבית. סוג זה של חיידקים מעורב בחילוף החומרים של הפחמימות בגוף. במחקרים קודמים, שנעשו על אנשים, נמצאה ירידה בעושר המיקרוביאלי של חיידקי המעי בעקבות מעבר לתזונה מערבית ולעלייה ניכרת בסיכון להשמנה.
הוכח גם שלפעילות הגופנית יכולה להיות השפעה על מיני חיידקי המעי. חיידקים מסוג Muribaculum גדלו יותר בעכברים שניזונו מתזונה סטנדרטית, מותאמת לעכברים, ושהייתה להם גישה לפעילות גופנית. החוקרים הסיקו שפעילות גופנית לבדה בעת תזונה סטנדרטית בריאה יכולה להשפיע ולהעלות גידול של מינים מסוימים של חיידקי מעי ולהשפיע על כמות האנרגיה העומדת לרשות הגוף.
על עכברים ואנשים
המסקנה העיקרית של המחקר היא שלתזונה בגיל הילדות יש השפעה מכרעת על אוכלוסיית חיידקי המעי בטווח הקצר והארוך. מדובר בהשפעה הנמשכת אף לתוך שנות הבגרות וגם לאחר תקופה משמעותית שבה חוזרים לתזונה בריאה. במחקר הנוכחי הוכח כי תזונה מערבית בגיל הילדות בעכברים משנה את אוכלוסיית חיידקי המעי, ושינוי זה נשמר לאורך תקופת הבגרות. גם לפעילות גופנית בגיל הילדות הייתה השפעה על אוכלוסיית חיידקי המעי, אך השפעה זו התאפשרה רק כשהתזונה הייתה בריאה (תזונה מערבית לא אפשרה לפעילות הגופנית ליצור את השינוי).
תיאודור גרלנד, חוקר פיזיולוג אבולוציוני שערך את המחקר, אמר: "חקרנו עכברים, אבל ההשפעה שראינו שקולה לילדים שיש להם תזונה מערבית, עתירת שומן וסוכר, ושמיקרוביום המעיים שלהם עדיין מושפע עד שש שנים אחרי גיל ההתבגרות".
על סמך המחקר הנוכחי ומחקרים נוספים שנערכו בשנים האחרונות, גם בישראל, נראה שלתזונה המערבית יש השפעה מובהקת על העלאת הסיכון הבריאותי והגברת הנטייה להשמנה. רוב המחקרים בשלב זה מתמקדים במודלים של חיות, ויש צורך לבחון השפעה זו גם באדם, אבל ברור שאסור לזלזל בבחירת המזונות שאנחנו משלבים בתפריט של ילדינו. חשובה כאן ההבנה העמוקה כי לתזונה לא בריאה בילדות עלולה להיות השפעה ארוכת טווח גם אם בגיל הבוגר נעבור לתזונה בריאה.
