נער בן 14 ממושב רינתיה שבשרון אושפז במצב קשה בטיפול נמרץ בבית החולים שניידר לאחר שהוכש על-ידי נחש צפע ביום שישי. מצבו התייצב מאז. "אביו שזיהה את ההכשה הבהיל אותו במהירות לבית החולים. אמרו לנו שאם היינו מגיעים עוד כמה דקות מאוחר יותר זה היה נגמר אחרת", אמרה אימו. כשהמדדים התייצבו, הוחלט להעיר אותו, והוא ממשיך להתאושש.
הנער שהה ביום שישי אחר הצהריים בחצר ביתו הגובל בשדה, והוכש על ידי הנחש. "אבא שלו הגיע תוך דקה, זיהה את ההכשה ואת המרווח הגדול בין סימני הניבים והבין שמדובר בנחש גדול. התחלנו בפינוי מהיר לכיוון האמבולנס כדי לצמצם זמנים קריטים", מסבירה האם.
האם משחזרת: "בדרך לאמבולנס הוא התחיל להתלונן על קוצר נשימה. באמבולנס כבר התחיל להתנפח ולהיות מטושטש. הוא הגיע למיון לחדר החייאה במצב קשה וקיבל אדרנלין. במיון כל הפנים התנפחו, הלשון והגרון, הוא הקיא המון ולא הצליח לדבר.
"הצוות הרפואי החליטו להכניס צינור לגרון ולהרדים אותו להמשך הטיפול. במהלך הטיפול הוא קיבל שמונה מנות אנטי-ונום (נגד ארס הנחש). זה המקסימום שאפשר לתת". לדבריה, "אמרו לנו שאם היינו מגיעים עוד כמה דקות מאוחר יותר זה היה נגמר אחרת. אפשר לראות בסימני ההכשה שהרווח גדול בין סימני הניבים ושמדובר בנחש גדול ובוגר".
לדברי ד"ר רון ברנט, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בבית חולים שניידר: "הנער הגיע על ידי מד"א למחלקה לרפואה דחופה לאחר טיפול ראשוני של אדרנלין תוך שרירי בשטח. הנער הציג תגובה אנאפילקטית קשה לארס הנחש ובמלר"ד המשיכו בטיפול בטיפול באדרנלין, אנטי-ונום (נגד ארס הנחש) ולנוכח התסמינים הקשים גם הורדם והונשם והועבר ליחידה לטיפול נמרץ. אחרי ייצוב מצבו הועבר הנער למחלקת ילדים א', שם הוא מתאושש ומשתפר".
כך תטפלו במקום לאחר ההכשה
ד"ר ברנט מסביר מה לעשות במקרה הכשה: "בתחילת הקיץ יש התעוררות ועלייה בפעילות הנחשים עם נטייה שלהם לצאת ממקום המסתור בשעות הערב המוקדמות. בישראל מדווחות כ-300 הכשות נחש בשנה, כאשר הרוב המוחלט, הן על ידי נחש הצפע המצוי. כדי להימנע ממגע עם נחש, מומלץ לילדים לא לנבור בפסולת בניין, בערימות זבל/גזם, במחסנים או בין שיחים. במקרה של היתקלות עם נחש, חשוב להתייחס לכל נחש כאל נחש ארסי. יש להתרחק לאחור ברוגע ולהימנע מניסיון ללכוד את הנחש.
"אם אירעה הכשת נחש, מופיע סימן של שן או שתיים במרחק של סנטימטר פחות או יותר (בהתאם לגודל הנחש), מוקף נפיחות ואודם, ולעתים דימום, אשר מתפשטים במעלה הגפה, מלווים בכאב ניכר ולעתים, גם בנימול. מעבר לממצאים מקומיים, עשויים להיות תסמינים סיסטמיים (כלליים) של חיוורון או הזעה, תחושת עילפון ושינויים בדופק.
ד"ר רון ברנט: "אם ההכשה התרחשה במקום מרוחק, יש לקבע את הגפה כדי להוריד תנועה למינימום. גם במקרה זה, יש לנסות להזעיק עזרה אל מקום ההכשה ולא לפנות עצמאית לעזרה. במידת האפשר, יש לתאר לצוות הרפואי את מראה הנחש"
"ייתכנו תסמיני הרעלה נוספים כמו כאבי בטן או הקאות. נפיחות של השפתיים ונימול סביב השפתיים מעידים על תגובה אלרגית ומחייבים טיפול דחוף. בילדים צעירים מגיל חמש שנים, בשל משקלם הנמוך יחסית לכמות הארס של הנחש, הסיכון להתפתחות הרעלה קשה גבוה יותר מאשר במבוגרים. מיד לאחר ההכשה יש לקרוא לעזרה, בין אם למד"א או לגורם אחר. במקביל לקריאה לעזרה, יש להקטין מאמץ, בכדי למנוע עלייה בזרימת הדם שתגרום להתפשטות ארס הנחש. לכן ההמלצה לא לצעוד ברגל או לאמץ את הגפה שהוכשה. אין לקשור חוסמי עורקים, אין למצוץ את הארס, אין לחמם או לקרר את האזור.
"אם ההכשה התרחשה במקום מרוחק, יש לקבע את הגפה כדי להוריד תנועה למינימום. גם במקרה זה, יש לנסות להזעיק עזרה אל מקום ההכשה ולא לפנות עצמאית לעזרה. במידת האפשר, יש לתאר לצוות הרפואי את מראה הנחש".
אימו של הנער מתריעה: "ההכשה התרחשה בשדה עקב חיפזון ותנועה מהירה מדי, צריך לדעת ממה להיזהר שהולכים במקום שעלולים להיות בו נחשים".