פרשת הביציות מגאורגיה מציפה לא מעט שאלות בדבר הרגולציה הרופפת שאמורה לאזן את האינטרסים והכסף הגדול בתעשיית הפוריות בישראל – אך בפועל כמעט לא עושה זאת. מאחר שרוב הפעילות מתרחשת בארגוני בריאות פרטיים, נתוני ההכנסות חלקיים בלבד. כשנחשפים לנתוני הגידול בכמות מחזורי הטיפול בשנה – לא קשה לעשות את המתמטיקה, והיא לא פחות ממדהימה.
הנתונים האחרונים שפרסם משרד הבריאות בדבר פעילות היחידות להפריה חוץ גופית (IVF) מעודכנים לסוף שנת 2021 ומהם עולה כי בין השנים 2010 ל-2021 נרשם זינוק של 77 אחוזים בכמות מחזורי הטיפול (שאיבה, הפריה והחזרה) ובסוף 2021 היו קרוב ל-61 אלף כאלו. ישראל הפכה למעצמת IVF ויש לכך סיבות רבות: תרבותיות, סוציולוגיות וגם רפואיות. אלא שהצמיחה הזו לוותה לאורך השנים בהפקרות ובפיקוח רופף עד לא קיים. לצד זאת, מצבת כוח האדם לא גדלה באותו שיעור, כך שהעומס ניכר. כרוניקה של הזנחה וגם העלמת עין לאורך השנים איפשרה את ההפקרות ביחידות ה-IVF. את המחיר משלמות הנשים, בני או בנות הזוג וכמובן הילדים.
גידול כוח האדם נותר בגדר המלצה
רק בימים האחרונים, ועל אף שלל פרשות אסותא שהצביעו על מחדלים רשלניים במיוחד לאורך השנים האחרונות, פרסם משרד הבריאות טיוטה לחוזר חדש שאמור להסדיר את פעילות יחידות ה-IVF. החוזר של חטיבת הרפואה במשרד בראשה עומדת ד"ר הגר מזרחי הוא מקיף ואמור לתת מענה ללא מעט מהבעיות שהובילו לכשלים, אך לא ברור מדוע רק עכשיו עדכנה החטיבה את החוזר ומדוע היחידות עדיין פועלות על פי חוזר מיושן משנת 2014.
מעבר על הנהלים מעלה שאלות לא רק לגבי מה שיש בו, אלא בעיקר לגבי מה שאין בו. למשל, הגדרת תקינה וכמות עובדים ביחידות או לכל הפחות במשמרות המעבדות. ועדת הבדיקה של משרד הבריאות שהוקמה בעקבות פרשת אסותא הראשונה (שבמסגרתה נולדה התינוקת סופיה) הצביעה על כך שהבלבול נבע מעומס כבד בפעילות המעבדה. על פי הוועדה, "עומס העבודה שבו נמצא צוות האמבריולוגים הוא מקור ההפרה של הנהלים ו'דילוג' על שלבי עבודה הכרחיים על פי נהלים אלה".
העומס, לדעת הוועדה, השפיע גם על ביצוע נוהל זיהוי מטופלת במהלך הפעולה של החזרת עוברים, הוצאת הביציות המופרות ה"טריות" של המטופלת הראשונה וכן על הפשרת ביציותיהן המופרות והמוקפאות של היולדת והמטופלת השנייה, שבוצעה ערב קודם לכן ונועדה לחסוך בזמן עבודה בבוקר שלמחרת. "שרשרת הטעויות לכאורה, מצביעה על התנהלות חמורה מאוד של כל המעורבים, הן ברמת הביצוע והן ברמת הפיקוח והניהול", קבעה הוועדה.
ואולם, החוזר החדש מסתפק בהגדרה אמורפית למדי של כוח האדם ביחידות ההפריה החוץ-גופית. "היקף המשרות של עובדי המעבדה יותאם לאופי ומורכבות הטיפולים המבוצעים במעבדה", נכתב. מדובר על ניסוח לא מחייב, מעורפל ובעיקר כזה שמספק פתח עתידי להעסקת כוח אדם בהיקף מצומצם כדי למקסם את הרווחים. בהמשך החוזר יש התייחסות ממוקדת יותר לעניין כוח האדם כמו כמות הרופאות, הרופאים והצוותים הסיעודיים לכל מחזור, אך על פי החוזר מדובר ב"המלצה".
היחידות לא מחויבות בשיקוף המידע
המציאות שמאפשרת את אותם כשלים מכאיבים לא נובעת רק מהנהלים עצמם אלא גם מהיעדר שקיפות בין המוסדות המטפלים למשרד הבריאות. יש לציין' כי רוב היחידות הגדולות והפופולריות נמצאות בבתי חולים פרטיים כמו רשת אסותא ולא בבתי החולים הממשלתיים שבהם הפיקוח של משרד הבריאות הדוק בהרבה. כך למשל, ועדת הבדיקה המשרדית "הופתעה" לגלות עד כמה אסותא פופולרית בקרב נשים וזוגות בהליכי פוריות. בדוח נכתב כי "הוועדה מצאה כי משנת 2017 ועד למועד האירוע, חל גידול של עשרות אחוזים במחזורי הטיפול ביחידת ה-IVF באסותא ראשון לציון, ללא התאמה לתנאי העבודה ולמצבה הנדרשת של כוח האדם".
הגידול המשמעותי בהיקף העבודה נבע מתקנה שהנהיג משרד הבריאות בתקופה זו. ההסדר החדש שהונהג גרם להסטה של מטופלות במסגרת סל הבריאות לטיפול ביחידות ה-IVF של בתי החולים הפרטיים ובכללם אסותא ראשון לציון. העלאת התפוקות ביחידת ה-IVF של אסותא ראשון לציון שירתה מטרות של משרד הבריאות, ובמקביל היטיבה כלכלית עם אסותא ועם הרופאים המטפלים. "ואולם, לא בוצעה התאמה ראויה של המנגנונים הנדרשים להבטחת איכות ובטיחות הטיפול, כאשר השיקול הכלכלי מאפיל על השיקולים הרפואיים", נכתב בדוח.
עוד צוין כי "הגידול בהיקף העבודה גרם לעומס עבודה של הצוות ביחידת ה-IVF ובעיקר על צוות המעבדה. חברי הועדה התרשמו כי העומס ותנאי העבודה במעבדה אינם הולמים את היקף מחזורי הטיפול המבוצעים והם הגורמים המרכזיים בגרימת האירוע". מהמסקנות עולה כי למשרד הבריאות לא היה מושג מה שמתרחש ביחידת הפוריות הגדולה והחזקה בישראל במשך כמעט חמש שנים. גם אם ידעו במשרד הבריאות עד כמה רב העומס שם – לא עשו דבר. רק לאחר התפוצצות הפרשה הגביל המשרד את מחזורי הטיפול האפשריים ביחידת ה-IVF של אסותא בראשון לציון, ובאופן זמני בלבד.
בדיקות התורמת והיעדר מידע על איכות הביציות
הנקודה הנוספת נוגעת לעצם הפרשה שבמרכזה הסיכוי להעברה של מחלות גנטיות מתרומת ביציות שנעשתה בחו"ל. החוק לא מתיר הבאת ביציות מופרות לישראל אלא ביציות בלבד, וזאת בין היתר בשל החשש שתנאי ההפריה לא עומדים בקנה אחד עם הסטנדרטים הרפואיים של מערכת הבריאות כאן. ואולם, תקנה זו מוארכת מעת לעת וכיום ההליך עוד אפשרי.
במקביל לאישורים הזמניים שניתנו, עובדה אחת לא השתנתה: למשרד הבריאות אין באמת מושג לגבי איכותן והרכבן של הביציות. כשאישה תורמת ביציות בישראל, יש חוק ונהלים ברורים באשר לבדיקות הכלליות והגנטיות שעליה לעבור. ואולם, אין כל חוק באשר לתרומת ביציות מחו"ל, אלא נוהל שמגדיר סל בסיסי של בדיקות. היכולת לאכוף אותו מוגבלת במיוחד.
"האחריות היא בעיקר על הרופאים", אומר גורם המעורה בפרטים. "כל הנושא של הבדיקות הגנטיות הוא נושא מאוד מורכב כי יש אין סוף של בדיקות שאפשר לעשות. הבעיה היא לא רק אם נעשו הבדיקות או לא, אלא אם הרופא שם לב לתוצאות הבדיקה. בכל האירוע של תרומות מחו"ל האירוע המשמעותי הוא גנטי. העובדה שאישה או גבר אחד בתרומות זרע יכול להביא לעולם עשרות ילדים – זה האירוע. הסיכון הכי גדול הוא אירוע גנטי כי הרבה ילדים נולדים לאותו תורם בניגוד ללידה טבעית".
