(צילום: משי בן עמי)
יתרונות הסגר או ההוכחה לשיבוש השגרה? סקר רחב היקף שהורכב באוניברסיטת אריאל הראה כי אורך השינה ואיכות השנה עלו בקרב צעירים. "חשוב להבין שלפני מגפת הקורונה, ישראל הייתה הרבה שנים בסוג של מגפה שמאוד השפיעה על בריאות הציבור והיא מגפת חסך השינה", מסבירה ד"ר מריה קורמן, ממובילות המחקר במחלקה לריפוי בעיסוק באוניברסיטה. "האוכלוסייה הכללית בכל רחבי העולם המודרני לא ישנה מספיק. עם הקורונה והסגרים השגרה השתנתה באופן מאוד דרמטי, אבל אורך השינה בעצם עלה".
הסקר הבינלאומי בראשותה של ד"ר קורמן, בדק את השפעת הסגר על השינה בקרב 11 וחצי אלף בני אדם ברחבי העולם. הסקר שמפורסם בימים אלו בכתב העת Scientific Reports, סחף אחריו קולגות מרחבי העולם, ביניהם גם פרופ' טיל רואנברג, חוקר השעון הביולוגי המוביל בעולם, וחוקרים נוספים מרוסיה, יפן, הודו, ארה"ב, פורטוגל וברזיל.
"איכות השינה ואורך השינה השתנו בעיקר בקרב אנשים צעירים, שהם בדרך כלל אנשים שישנים הרבה פחות ונמצאים בחסך של לפחות שעתיים של שינה בלילה", מסבירה ד"ר קורמן. "במהלך הסגר, בגלל השינויים בשגרת העבודה ושגרת הלימודים, הרבה צעירים שיפרו את אורך השינה וחלקם גם את איכות השינה.
"הדבר הזה הוא תופעה כלל עולמית שאמנם יש בה הרבה דברים שליליים, משום שמדובר בשינוי קשה לשגרה ולכלכלה, אבל ניתן להסיק ממנו מסקנות לגבי ההמשך. נשאלת פה השאלה איך אנחנו תופסים את שגרת החיים שלנו, מה נחוץ בה ועד כמה כדאי כחברה שנגרום לאנשים להיכנס לפינה בה הם לא ישנים מספיק".
