בשיתוף אונקוטסט
כ-5,000 נשים חדשות מאובחנות מדי שנה עם סרטן שד. המספר נשאר די קבוע לאורך השנים, אולם השינוי נמצא בסיכויי הריפוי. מאז שנכנסו לסל הבריאות בדיקות הסקר, כדוגמת ממוגרפיה, 95% מהנשים מאובחנות בשלבים מוקדמים של המחלה – שלבים בהם הסיכוי לריפוי הוא גבוה.
"כל אישה, מעצם היותה אישה, מהווה גורם הסיכון הכי גדול שלה לחלות בסרטן השד", אומרת פרופ' הדר גולדוסר, מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד בשערי צדק, בפרק חדש בסדרת הפודקסטים "מפצחים את קוד הסרטן" שמנחה העיתונאית לינוי בר גפן. "למרות שרבע מהנשים המאובחנות הן מתחת לגיל 50, הסטיגמה שסרטן שד היא מחלה של נשים מבוגרות עם סיפור משפחתי עדיין קיימת". האזינו לפודקאסט:

אחת משמונה נשים תחלה בסרטן השד. עד כמה קריטי האבחון המוקדם? פרופ' גולדוסר: "בזכות בדיקות הסקר, לשמחתנו, רוב הנשים מאובחנות כיום עם מחלה מוקדמת, שזה קריטי מבחינת הסיכוי להירפא. מעל 95% מהנשים בישראל מאובחנות עם מחלה מוקדמת או מתקדמת מקומית (שהספיקה להתפשט לבלוטות הלימפה באזור שקרוב לשד), כאשר פחות מ 5% מהנשים מאובחנות עם מחלה גרורתית בה קיימת מעורבות של איברים מרוחקים".
טרם האבחון, האם ישנם "דגלים אדומים" שאישה צריכה לשים לב אליהם? "אם מופיעים תסמינים אז יש לפנות לכירורג שד, שמבין מעבר למישוש גם בשינוי בצבע, משיכה כלשהי של העור, או שינוי בפטמה, שיכולים לרמז על סרטן שד. לצערנו, כשיש כבר תסמינים אזי הגידול יהיה יותר גדול, או שקיים סיכוי יותר גבוה למעורבות בלוטות וכו' ולכן, ההמלצה היא לעשות ממוגרפיה כבדיקת סקר. בישראל הבדיקות מתחילות פורמלית בגיל 50 באישה ממוצעת ללא סיפור משפחתי וללא נשאות של גנים. יחד עם זאת, אנחנו היום יודעים ששווה להקדים את גיל ההתחלה של ממוגרפיה לגיל 40".
מה המשמעות בגילוי מוקדם? "בגילאים הצעירים יותר, קיימת המלצה ומודעות להתחיל מעקב של כירורג שד. מאחר ומדובר במחלה מאוד שכיחה, שיש ערך גבוה לאבחן אותה מוקדם, בשל סיכויי הריפוי הגבוהים, מומלץ גם על ממוגרפיה כבר מגיל 40. לנשים שמאובחנות, בשלב מוקדם (שלב 1), שיעור הריפוי הוא מעל 90%. מעבר לסיכויי הריפוי, כשאנחנו מאבחנים מוקדם יותר הטיפול לרוב יהיה יותר פשוט ופחות אגרסיבי. אם אישה מאובחנת רק עם הגידול בשד ואין מעורבות של בלוטות, אז הניתוח שהיא תצטרך לעבור הוא ניתוח משמר שד, ללא צורך בכריתה מלאה. במחלה בשלב מוקדם הסיכוי למעורבות של בלוטות הלימפה בבית השחי יהיה נמוך יותר, ובמקרים כאלה הניתוח יהיה מצומצם וכרוך בהוצאה של כמה בלוטות לימפה בודדות. זאת, לעומת נשים שיש להן כבר מעורבות של בלוטות בבית השחי שלרוב צריכות לעבור ניתוח הרבה יותר גדול שכרוך ביותר תופעות לוואי כמו נפיחות ובצקת כרונית של היד שבהחלט יכול להשפיע על התפקוד בעתיד".
סרטן השד היא לא מחלה אחת. מה חשוב שנדע על המאפיינים של המחלה? "החלוקה הבסיסית ביותר היא החלוקה לפי הקולטנים (החלבונים שנמצאים על גבי תאי הגידול) כאשר מסתכלים על שלושה סוגים עיקריים: הראשון - חיובי להורמונים – קולטנים להורמונים, שהם האסטרוגן והפרוסטגרון ויש קולטן נוסף ל – HER2. חיובי להורמונים יכול להיות שלילי ל – HER2 או חיובי ל – HER2, כלומר מבטא ביתר את הקולטן HER2. כשהגידול חיובי ל – HER2 הדבר הראשון שיכתיב את הפרוגנוזה ואת הטיפול זה ביטוי היתר של HER2. מחלה זו לרוב תהיה יותר אגרסיבית ותצריך טיפול כימי וטיפול ביולוגי; הסוג השלישי הוא גידול המכונה 'טריפל נגטיב' בהם כל הקולטנים שליליים. זוהי מחלה מאוד אגרסיבית, שבה הטיפול העיקרי הוא כימי. סוג הגידול השכיח ביותר, שמהווה שני שליש מכלל הגידולים הוא סרטן שד חיובי להורמונים ושלילי ל – HER2. זאת מחלה שחלק גדול מהנשים שחולות בה לא צריכות טיפול כימי, שזה יתרון גדול עבורן".
קיימות נשים שמקבלות טיפול טרום ניתוחי ויש כאלה שמטופלות לאחר הניתוח, מה ההבדל? "כל אישה שמאובחנת עם סרטן שד, מותאם לה טיפול אישי (מתקיימות ישיבות רב-צוותיות הכוללות גם את האונקולוגים וגם את הכירורגים, אנשי הרדיולוגיה והפתולוגים). ההחלטה נגזרת מהמאפיינים של הגידול כשיודעים עד כמה המחלה התפשטה. המטרה העיקרית של הטיפול הטרום ניתוחי היא צמצום המחלה בשד ובבלוטות, ולהקטין את הסיכון לגרורות מרוחקות, מאחר ומצב של גרורות אנחנו כבר לא יכולים לרפא, אלא רק לטפל".
לדבריה, החלטה נוספת לטיפול טרום-ניתוחי נגזרת גם מהיקף הגידול. "בגידולים שהם יותר אגרסיביים, אנחנו מעדיפים לרוב לתת טיפול טרום-ניתוחי לגידולים שחיוביים ל–HER2 שמהווים בערך 20% מכלל הגידולים, או גידולים שהם טריפל נגטיב שמהווים כ-10% מכלל הגידולים. הטיפול הטרום ניתוחי נותן לנו גם הערכה לתגובה שבהתאם אליה נחליט על הטיפול האונקולוגי שיינתן".
כבר לא מעט שנים שנעשה שימוש נרחב בבדיקות הגנומיות. מה היא בדיוק בדיקת אונקוטייפ שד ואיך היא עובדת? "אוכלוסיית חולות סרטן שד השכיחה ביותר היא נשים שחיובית להורמונים ושלילית ל – HER2, והרבה מהנשים האלה לא מרוויחות תועלת מטיפול כימי. בעבר נשים קיבלו טיפול כימי מבלי שניתן היה לומר בוודאות שהן צריכות. ב-2-3 העשורים האחרונים התפתחו הבדיקות הגנומיות בסרטן שד והן נותנות לנו מידע יותר מדויק לגבי הגידול עצמו, להבין עד כמה הוא אגרסיבי ואם יש תועלת מטיפול כימי. בזכות הבדיקות האלו, הצליחו לזהות ש-80% מאותן נשים עם מחלה הורמונלית לא צריכות טיפול כימי היות והן לא יפיקו ממנו תועלת שזה יתרון גדול".
מתי מומלץ לבצע את הבדיקות הגנומיות? "השימוש נעשה לרוב לאחר הניתוח. נשים שמאובחנות עם מחלה לא נרחבת, הולכות קודם כל לניתוח. לאחר מכן, אנחנו עוברים על התוצאה הפתולוגית ורואים אם יש התאמה להשתמש בבדיקה גנומית. ההחלטה באם לבצע את הבדיקה היא לא אוטומטית, והרופאים מסתכלים גם על היקף המחלה. אם הבלוטות לא מעורבות, כמובן שאנחנו משתמשים בבדיקות גנומיות. אם יש כבר מעורבות של הבלוטות אז בד"כ עד שלוש בלוטות אנחנו עדיין נעזרים בבדיקה ויודעים שהיא טובה".
עד כמה תוצאות הבדיקות האלו מדויקות? "כאשר הן ניתנות באינדיקציה, אזי הן מדויקות מאוד. חשוב להדגיש שהעובדה שאישה לא צריכה טיפול כימי אינו אומר שמחלתה לא תחזור אבל אנחנו יודעים שהסיכוי שלה להירפא הוא גבוה יותר משל אישה שקיבלה תוצאה גבוהה של הבדיקה הגנומית".
האם ישראל היא חלוצה בתחום? "לשמחתי כן. בדיקת אונקוטייפ שד נכנסה לשימוש כבר בשנת 2004 שזה סופר מוקדם וכבר שנים רבות היא זמינה ללא עלות לחולות בישראל. ישראל נחשבת חלוצה מבחינה רפואית. בסוף המטופלים מקבלים שירות מצוין, גם מבחינת הכיסוי בסל. למרות שלפעמים אוהבים להתלונן, אני חושבת שרמת השירותים שאנשים מקבלים היא גבוהה. תמיד יש מקום ורצון להשתפר אבל המצב לא רע".
בשיתוף אונקוטסט