יש כמה סימנים ברורים לשינה רעה בלילה - עייפות, עצבנות וקושי להתרכז. אך ההשפעה עלולה להתרחב, כפי שמגלה מחקר חדש שנערך על ידי אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF), שמצא שחוסר שינה קשור להזדקנות מהירה יותר של המוח אצל מבוגרים בגיל העמידה.
מחקרים קודמים התמקדו במבוגרים (מעל גיל 65), ואילו גילם הממוצע של 589 המשתתפים במחקר הזה היה 40. בחלוף חמש שנים, המשתתפים מילאו שני שאלוני שינה. לאחר 15 שנים, הם עברו סריקות מוח. "הראינו ששינה לקויה שהתרחשה לאורך חמש שנים — ובפרט כשזה היה קשור לתסמיני אינסומניה (נדודי שינה) — נמצאה רלוונטית מאוד להזדקנות המוח", אמרו החוקרים.
בעת הערכת איכות השינה, החוקרים בחנו שישה מאפיינים של שינה לקויה: משך שינה קצר, איכות שינה רעה, קושי להירדם, קושי להישאר ישן, התעוררות מוקדמת בבוקר ועייפות במהלך היום.
ממצאי המחקר
הממצאים פורסמו ב-"Neurology", כתב העת הרפואי של האקדמיה האמריקנית לנוירולוגיה. "הממצאים הללו חשובים כי הם מראים שהקשר בין הפרעות שינה לבריאות המוח נמשך מעבר לגיל המבוגר, מה שמצביע על כך ששינה לקויה בשנות גיל העמידה המוקדמות עשויה כבר לתרום להאצה של הזדקנות המוח", נכתב בכתב העת, "הזדקנות מוח מתקדמת קשורה לירידה קוגניטיבית ודפוסים הקשורים למחלת אלצהיימר".
החוקרים הופתעו לגלות שאין קשר בין משך השינה להזדקנות מוח מואצת. "משך השינה באמצע החיים עלול להיות מושפע מגורמים רבים, כגון עבודה, מתח, ריבוי משימות או גיל המעבר", אמרו, "על כן, ייתכן שהקשר בין משך השינה לקוגניציה הוא מורכב יותר בתקופת חיים זו".
תוצאות המחקר מצביעות על כך שהחשיבות של שינה לבריאות המוח באמצע החיים קשורה יותר לאיכות השינה מאשר לכמותה.
ד"ר עמית גריןצילום: מהאלבום הפרטי"שינה איכותית היא קריטית בכל גיל, זה צורך קיומי הכרחי", אומר ד"ר עמית גרין, פסיכולוג, מומחה לטיפול בהפרעות שינה במערך השינה אסותא מרכזים רפואיים, "במחקר הנוכחי בדקו קבוצה של אנשים בגילי 50-40, ולא ילדים או קשישים. הבשורה היא שניתן לתקן את הנזקים המצטברים של חסך השינה באמצעות טיפול בהפרעת השינה, גם נזקים בתפקוד המוח".
כיצד משפיעה שינה גרועה על תהליכים במוח?
ד"ר גרין מסביר: "כשאנחנו ערים, מצטבר במוח חומר שנקרא 'אדנוזין' - זה החומר שמייצר את תחושת העייפות - וכשאנחנו ישנים, החומר הזה מתפרק. תפקיד השינה הוא לפרק את האדנוזין שמצטבר במוח ומייצר את תחושת העייפות והישנוניות. לדוגמה, קפה: הקפאין מתלבש על הרצפטורים של האדנוזין במוח, וכך נוצרת תחושת עוררות. קפאין מונע את ההשפעה של אדנוזין.
4 צפייה בגלריה
הזדקנות מוח מתקדמת קשורה לירידה קוגניטיבית ודפוסים הקשורים למחלת אלצהיימר
(צילום: shutterstock)
"כל יכולת קוגנטיבית שלנו - מיכולות של מוטוריקה עדינה, פתרון בעיות, קשב, ריכוז, ועוד - מושפעת ומופרעת כתוצאה מחסך שינה. כשאנחנו לא ישנים טוב הכול משתבש, אפילו תחושת החום והקור משתבשת, או תחושת הרעב והשובע".
"אנשים ממעיטים בערך השינה"
פרופ׳ ירון דגן, ראש מערך השינה של אסותא, מומחה לרפואת משפחה במכבי שירותי בריאות, מחוז צפון, מדגיש: "אנשים ממעיטים בערך השינה, אין להם ספק לגבי החשיבות של התזונה, למשל, אבל השינה חשובה לא פחות מהתזונה. איך יודעים? אפשר לעשות שביתת רעב אבל אי אפשר לעשות שביתת שינה, כי אחרי פרק זמן הגוף והמוח כופים עלינו את השינה, הם לא יכולים להסתדר בלי השינה. בתרבות שלנו זה נראה לנו בסדר לאבד שעות שינה - לעבוד בלילה, לנהל דיונים חשובים לאורך כל הלילה, או להישאר ערים מול הטלוויזיה".
פרופ' דגן: "לאנשים אין ספק לגבי החשיבות של התזונה, למשל, אבל השינה חשובה לא פחות מהתזונה. איך יודעים? אפשר לעשות שביתת רעב אבל אי אפשר לעשות שביתת שינה, כי אחרי פרק זמן הגוף והמוח כופים עלינו את השינה, הם לא יכולים להסתדר בלי השינה"
הוא מוסיף כי הרפואה עדיין ממעטת לעסוק במה שקורה בלילה, מחקרים כמעט שלא בודקים מה קורה לגוף שלנו בלילה. "הלילה הוא שליש מהחיים שלנו. הרפואה עוסקת באדם הער ולא באדם הישן, בשליש מחייו היא לא עוסקת".
פרופ' ירון דגןצילום: דוברות אסותאפרופ' דגן מסביר שכדי שהאורגניזם שלנו, כולל המוח, יתקיים, הוא זקוק גם לתקופת שינה בתוך מחזור היממה. בעלי חיים שישנים פחות, חיים פחות. "הורמון הגדילה מופרש רק בשינה. אנשים שאין להם מספיק שינה או שהשינה שלהם משובשת, ההורמון הזה לא מופרש כהלכה וזה לא מאפשר למוח ולגוף להתחדש. יש את המושג שנקרא 'ביוטי סליפ' (שנת יופי) – למה? כי מי שלא ישן מספיק, חידוש תאי העור יהיה פחות טוב".
תפקיד נוסף וחשוב של השינה הוא לעבד זיכרונות ממהלך היום, מציין פרופ' דגן. זה תהליך שמארגן את הזיכרון שלנו – והלמידה שלנו. מדובר בתמיכה חשובה בתהליכים הקוגניטיביים שלנו במשך היום. אם אנחנו לא ישנים מספיק, המערכת הזאת נפגעת. "הביטוי של זה הוא ביטוי של הזדקנות המוח, ה-MRI שנעשה במחקר המדובר מראה את האנטומיה של המוח, ובעצם האנטומיה של המוח נפגעת".
4 צפייה בגלריה
ד"ר גרין: "שינה היא הצורך השלישי בחשיבותו לקיום ולתפקיד שלנו, אחרי אוויר לנשימה ומים לשתייה"
(צילום: Shutterstock)
ד"ר גרין מוסיף: "שינה היא הצורך השלישי בחשיבותו לקיום ולתפקיד שלנו, אחרי אוויר לנשימה ומים לשתייה. זה צורך בסיסי קיומי, וכשהוא לא מתקיים יש לכך השלכות שמקרינות על ממד בחיים שלנו. ברגע שאנחנו צוברים 'חוב של שינה', הגוף שלנו לא מגיב לזה טוב. חוב כזה פוגע בקשב, בזיכרון, בריכוז, בפתרון בעיות, במצב הרוח, בקואורדינציה, במהירות התגובה שלנו ועוד.
"במחקר הספציפי הזה חקרו את ההשפעה של חוסר השינה על הזדקנות המוח, אבל זה לא משהו חדש. אגב, במחקר שעשו פעם, אנשים שנהגו ברכב עם חסך שינה נהגו גרוע יותר מנהגים שיכורים, אבל אף אחד לא מקבל דוח על נהיגה תחת השפעה של חסך שינה. אנחנו לא יודעים למדוד חוסר שינה כמו שאפשר למדוד חום".
מהם הגורמים שיכולים להוביל לשינה לקויה בגיל העמידה?
ד"ר גרין מציין כמה גורמים. "הפרעת נשימה בשינה – זה נכון בעיקר לגברים בני 50-40 אבל לא רק. גם השמנת יתר היא גורם סיכון לשינה לא יעילה. אנשים שנוחרים, אנשים שיש להם אירועים של הפסקות נשימה בשינה. הפרעת נשימה בשינה יוצרת חסך שינה מצטבר. כמו כן, נדודי שינה – הפרעה שמקורה בדרך כלל היא עוררות מתוך סטרס (לחץ) – מחלה של העולם המודרני, עד כדי כך שמדי לילה השינה עצמה הופכת לאירוע מלחיץ ומתהפכים מצד לצד בלי להירדם".
הוא מסיים עם הגורם האחרון: "הפרעות בתזמון שינה – כשאנחנו ישנים אבל ישנים בזמנים חריגים. בדרך כלל מדובר במי שקם מאוד-מאוד מוקדם או מי שהולך לישון מאוד מאוחר".
4 צפייה בגלריה
פרופ' דגן: "אנשים שהשינה שלהם משובשת, הורמון הגדילה לא מופרש כהלכה וזה לא מאפשר למוח ולגוף להתחדש"
(איור: shutterstock)
האם יש הבדל בתגובה לשינה גרועה בין נשים לגברים?
"יודעים לומר שנשים סובלות יותר מלחץ ומחרדה, ולכן יותר פגיעות לנדודי שינה", מסביר ד"ר גרין, "היחס הוא: על כל שלושה מטופלים שנכנסים לקליניקה בשל בעיות שינה, יש שתי נשים וגבר אחד. בחסך שינה שמקורו בהפרעות נשימה בשינה, יש יותר גברים, כי זו הפרעה יותר גברית, אבל בסוף התוצאה היא אותה תוצאה אצל גברים ונשים: חסך שינה".
איך לשמור על איכות שינה?
פרופ' דגן אומר כי הטכניקה הראשונה היא לעשות לוח זמנים שמאפשר לאדם בוגר לישון בין 8-6 שעות בלילה. "רוב הבעיות של החברה המודרנית הן לא הפרעות שינה, אלא העובדה שאנשים מפריעים לשינה של עצמם", הוא מסביר, "אנשים לא נותנים לשינה מספיק כבוד. הסיבה מספר אחת לעייפות של אנשים היא שהם לא ישנים מספיק שעות. כולם מאוד מפוקסים על הבריאות הגופנית, משקיעים בספורט, כושר ותזונה, אפילו קמים שעה קודם לכן כדי להתאמן, אבל חשוב לזכור שאסור לעשות זאת על חשבון השינה".
הוא ממליץ שלא להסתכל במסכים לפני השינה - טלוויזיה, מחשב, ובפרט בטלפון. "אנשים מסתכלים על המסך של הטלפון מקרוב, והמסך המואר משבש את ההפרשה של המלטונין ושל החומרים שמאפשרים שינה איכותית. צריך להפסיק להסתכל על מסך הטלפון לפחות חצי שעה לפני שהולכים לישון".
ד"ר גרין מציין את נושא הקפה, לכל מי שנוהגים לשתות קפה גם בשעות הערב. "מומלץ להימנע מקפאין שש שעות לפני השינה, ומלבד הקפאין, צריך לדבר על אלכוהול. לאלכוהול יש אפקט מרדים, אבל יש לו גם 'ריבאונד', הוא מרדים ל-4-3 שעות אבל אחר כך גורם לעוררות, כך שלא מומלץ לצרוך אלכוהול כדי להירדם".
אורח חיים טוב ותקין לא פחות חשוב: "פעילות גופנית, תזונה נכונה, משקל תקין וניהול של מתחים", אומר ד"ר גרין, "חשוב להבין שכמו שאנו נותנים לעצמנו זמן לכל דבר, לעבודה, לפעילות חברתית, כך אנו צריכים גם זמן לישון. אי אפשר לחיות על 5-4 שעות שינה מדי לילה, חייבים להשאיר מספיק זמן לשינה".
החדשות הטובות, לסיום, הן שהתהליך הפיך. כאשר בעיית השינה מטופלת, אפשר לפתור אותה. "השינה שלנו היא צורך קריטי לקיום ולתפקוד של הגוף שלנו ושל המוח שלנו. קודם כל חשוב להבין את זה. דבר שני, אם אנחנו לא ישנים טוב, אפשר וצריך לטפל בזה. עם אבחון נכון וטיפול נכון, אפשר לפתור כמעט את כל בעיות השינה".
פורסם לראשונה: 06:12, 11.11.24
