חיסון חדש נגד קורונה בישראל: קופות החולים צפויות בקרוב לחסן את המטופלים גם בחיסוני אסטרהזניקה, זאת לאחר שמשרד הבריאות אישר את רישום החיסון בישראל והצוות לטיפול במגפות המליץ לאפשר את החיסון הבריטי למי שמנוע רפואית מקבלת חיסוני פייזר ומודרנה וגם למי שמטעמים אידיאולוגיים סירב לקבל את חיסוני ה-mRNA. עם זאת, החיסון פחות יעיל משמעותית מחיסוני פייזר ומודרנה.
קראו עוד:
כבר תקופה ארוכה שבמשרד הבריאות שוקלים כיצד להתמודד עם מיליון סרבני החיסון, חלקם חששו לקבל את חיסוני ה-mRNA על אף שהוכחו כיעילים ובטוחים. כמה מאות מתחסנים אחרים שסבלו מתופעות לוואי לאחר חיסוני פייזר ומודרנה, נמנעו מקבלת מנה שנייה או מנת הבוסטר מחשש לחזרת תופעות הלוואי.
עוד לפני הגעת חיסוני פייזר ומודרנה, ערך משרד הבריאות דיונים מול חברת אסטרהזניקה הבריטית, וג'ונסון אנד ג'ונסון האמריקנית, שתיהן ייצרו חיסונים המבוססים על חלקיקי נגיף ולא בטכנולוגיית mRNA. בסופו של דבר נקבע כי חיסוני פייזר ומודרנה הם אלה שיינתנו בישראל, לאור אחוזי היעילות הגבוהים מאוד שהתקבלו בניסויים הקליניים ובנתוני האמת.
2 צפייה בגלריה
חיסון נגד קורונה של אסטרהזניקה. יעיל פחות ממודרנה ופייזרזור סאסקס בריטניה
(צילום: רויטרס)
מנגיף ההצטננות בשיפנזים להגנה מקורונה
החיסון של אסטרהזניקה שיוצא בקרוב בישראל הוא Vaxzervia. שמו הקודם של החיסון של אסטרהזניקה היה AZD1222, המסמל את ראשי התיבות של החברה היצרנית אסטרהזניקה (AZ) ואוניברסיטת אוקספורד (D). השם הקודם של החיסון היה ChADOx1 שהוא קיצור של שימפנזים (Ch) אדנווירוס (AD) ואוניברסיטת אוקספורד (O).
החיסון מבוסס על נגיף בשם אדנווירוס, בעל מאות זנים, חלקם פוגעים גם בבני אדם וגורמים לרוב לתסמיני הצטננות. הפעם, לקחו החוקרים נגיף אדנווירוס משימפנזים, שאינו גורם למחלה בבני אדם, החלישו אותו, והפכו אותו לווקטור (נשא). המדענים הינדסו את הנגיף הזה באופן גנטי, כך שלא יוכל להשתכפל ולהתרבות בבני אדם, והלבישו עליו את חלבון המעטפת של נגיף הקורונה – Spike Protein.
הממצאים שפורסמו בשלבי הניסוי הראשוניים בחיסון, הראו כי חודש לאחר מנה אחת של החיסון, רמת הנוגדנים המנטרלים נגד קורונה עלתה פי 4 ב- 95% מהמתחסנים. בכל המתחסנים עלתה גם רמת תאי ה-T והגיעה לשיא 14 ימים לאחר הזריקה. לאחר המנה השנייה, נמצאו נוגדנים מנטרלים אצל 100% מהמתחסנים.
למעשה, החיסון של אוניברסיטת אוקספורד היה הראשון שהראה תגובה חיסונית רבת עוצמה, לא רק של נוגדנים, אלא של השחקן המרכזי בהגנה מפני הקורונה – תאי T.
תופעות הלוואי שנצפו מהחיסון הזה, דומות לתופעות הלוואי משאר החיסונים, כולן חולפות תוך כמספר שעות, וכוללות חום, כאבי ראש, כאבי שרירים, חולשה, אדמומיות וכאב קל במקום ההזרקה. למרות החששות בציבור מפני חיסוני הקורונה - החיסון אינו גורם למחלה בבני אדם, ואף לא צפוי לגרום לנזקים לטווח ארוך.
בחודש מרץ השנה פורסמו הנתונים המלאים ממחקר אמריקני של החיסון של אסטרהזניקה, שהעלו כי יעילות החיסון הייתה 79%. החיסון של אסטרהזניקה אושר כבר ביותר מ-50 מדינות. בריטניה הייתה הראשונה בעולם שהחלה במבצע חיסוני הקורונה בתרכיב של אסטרהזניקה אותו קיבלו כבר מיליונים בממלכה המאוחדת.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "חיסון בשם Vaxzervia מחברת אסטרהזניקה נרשם לשימוש בישראל החודש. החיסון פועל בטכניקה אחרת מזו של שני החיסונים האחרים הרשומים לשימוש בישראל, של חברות פייזר ומודרנה, המבססות על mRNA.
"בימים אלה צוות הטיפול במגיפות יחד עם אנשי המקצוע מאגף הרוקחות ומהאגף לאפידימיולוגיה בוחנים את תוצאות הניסויים שפורסמו ואת הניסיון שהצטבר בעולם בנושא, ומכינים את ההנחיות לשימוש בחיסון זה".
