כל אחד סוחב אתו "חבילה" בחיים, אבל יש אנשים שנאלצים להתמודד עם מה שנראה מהצד כחבילה קשה מנשוא, או כמו שעופר ישראלי מכנה את זה "מזוודות הקושי", "ולעיתים הייתה תחושה שהן לא מתחלפות ומכבידות מאוד".
ישראלי, 56, תושב אשדוד, נשוי ואב לארבעה, הוא למוד קרבות ושכול. כשהיה בן תשע, אביו, סא"ל דוד ישראלי, סגן מפקד חטיבת השריון 188 במלחמת יום הכיפורים, נהרג בקרב הבלימה ברמת הגולן, קרב עליו קיבל את עיטור העוז לאחר מותו. בשנת 97', בעת שהתלמד כשף במסעדת יוקרה בניו יורק, נהרג אחיו הצעיר, בגיל 25, במהלך טיול עם חבר. "משאית פשוט מחצה אותם", מספר ישראלי. "הבריאות של אמא שלי נשברה אחרי המוות של אחי והיא קמלה במשך כמה שנים עד שנפטרה. כמעט בצמוד אליה נפטר גם אביה של אשתי".
קראו עוד:
בד בבד עם האבל הכפול, נדרשה המשפחה להתמודד עם קושי עצום מסוג אחר – כאשר בנו של ישראלי אובחן בגיל 14 כמתמודד נפש. "מחלות נפש פורצות לפעמים בעקבות אירוע שפורט על עצב רדום ויש כאלה שזה זוחל אצלם לאט. אצלנו זה התחיל בזחילה ובהבנה שיש קשיים במערכת החינוכית, והכל התעצם בעקבות טריגר. בשלב ההוא עדיין ניסינו לטפל בכלים חינוכיים ופסיכולוגיים אבל לאט לאט הבנו שזה עמוק יותר ודורש טיפול אחר".
"היו פעמים שנאלצתי להתערב באופן פיזי כדי לקרוע אותו מהסיטואציה ולהחזיר אותו הביתה או לעצור אותו. לא נעים להדביק את הבן שלך לקיר, אבל לפעמים לא הייתה ברירה"
לאחר כחצי שנה הם קיבלו אבחנה - OCD וסכיזופרניה שתסמיניה גדלו. "זה בא לידי ביטוי בהתעסקות אובססיבית בשיער, קושי אדיר לצאת מהבית ולבוא במגע עם אנשים. וגם כשהיה מגע - אז לא תמיד באופן חיובי או עם אנשים נורמטיביים. הייתה תקופה שכללה סמים, שיכרות, אנשים לא טובים, שוטטות בלילות. היו פעמים שנאלצתי להתערב באופן פיזי כדי לקרוע אותו מהסיטואציה ולהחזיר אותו הביתה או לעצור אותו. לא נעים להדביק את הבן שלך לקיר, אבל לפעמים לא הייתה ברירה".
המצב השפיע על כל בני הבית. "זה שואב את כל האנרגיה ותשומת הלב, לפעמים עד כדי הזנחה של בני המשפחה האחרים", מספר ישראלי, "וגורר כמובן גם פגיעה כלכלית – אני לא יוצא מהבית, עומד על המשמר. גייסתי את כל כוחותיי ויכולותיי. הייתי עם בגדים ונעליים יומם וליל, עם שינה חטופה וטרופה על מזרן ליד דלת הכניסה, בכוננות מתמדת לבאות.
2 צפייה בגלריה
"זה שואב את כל האנרגיה ותשומת הלב, לפעמים עד כדי הזנחה של בני המשפחה האחרים"
(ShutterStock)
"עזבתי חלק מהעיסוקים שלי באותה תקופה קשה. כל האנרגיה הייתה מופנית לשם כי באמת לא ידענו איך נצא מזה, איך אפשר לחזור לחיים משפחתיים נורמטיביים. זה קורע את הלב לראות אדם שמתנהג אחרת ממה שאתה מכיר והיית רוצה, ומצד שני – לראות את המשפחה מתרחקת, הלכידות מתפוררת".
אחרי ניסיונות טיפול שונים וגם אשפוז "שקרע אותו מבפנים וגם אותנו", הצליחו לבסוף להתאים לבנם טיפול מתאים יותר, "הגענו למישהי שמצאה אתו שפה טובה והמינון התרופתי והמפגשים נתנו איזון טוב יותר, עד לנקודה שהוא החליט לקחת את עצמו בידיים ולעשות שינוי – זה היה הדבר הכי משמעותי בתהליך ההחלמה. חזרנו לנשום".
"ראיתי אנשים שכבויים כבר עשרות שנים"
משפחת ישראלי הגיעה למרכז תמיכה למשפחות באשדוד. "קיבלנו הכוונה ראשונית שהחזירה לנו נשימה והצטרפנו לקבוצה של משפחות מרקע דומה. בסיום המפגשים בחרתי לגייס את הידע והכוחות שהתחזקו כדי לעזור למשפחות אחרות".
מפה התחילה הדרך האישית של ישראלי בצבירת ידע, ניסיון, קשרים ומפגשים שהוא חולק עם הציבור – מאות משפחות עד היום והרבה אנשי טיפול ושיקום. הוא הפך לפעיל במרכז המשפחות ואף שימש כיו"ר המרכז במשך כמה שנים, והיה שותף להקמה של עמותה ארצית – "משפחות בריאות הנפש" וליצירת לובינג והד תקשורתי וציבורי. "הפעילות הזו הייתה ידועה בבית וזה חלק מהאיתות גם לבן ולבני המשפחה כולם – שאין מה להתחבא, אפשר להתגייס וגם לעזור ולתרום מתוך הקושי הזה".
מה הקושי הכי גדול בהתמודדות של המשפחה?
"זה תלוי ברמת הקושי של המתמודד עצמו. במפגשים עם בני המשפחות אפשר לראות אנשים שכבויים כבר עשרות שנים ואיבדו את החשק לחיים, ואלמלא איזה זיק של אחריות יכול להיות שכבר היו נפטרים מהכול כדי להימנע מהמשך הסבל.
"יש התמודדויות נפש שכוללות בריחה להתמכרויות שונות – זו תחלואה כפולה וכאן ההתמודדות הרבה יותר קשה כשהיא לאורך זמן. כי היכולת של ההורים שמתחילים להתבגר ונפגעים גם כלכלית וחברתית, לתת מענה ולתמוך - יורדת לאורך זמן".
מהתסריט הזה בדיוק ישראלי חשש. "המזל אצלנו שבנקודה כלשהי הבן הבין שהוא רוצה לשנות ולא להמשיך ליפול וזה מלווה אותו עד היום. היה לו רצון של ברזל. הייתה תקופה שלמד כלבנות טיפולית ועבד. היום הוא עוסק בכספים וחי בבית, כרגע לא במקום של יציאה החוצה, אבל כן מחפש את דרכו קדימה. וחלק מזה נובע מהמסרים שאנחנו נותנים לו".
היום ישראלי מאמן אישי, עבור אותן משפחות שעברו שכול או שיקיריהן חיים עם מוגבלויות והתמודדות. הוא גם "תומך בתהליכי קבלת החלטות", מינוי מוכר במשרד המשפטים ובבתי המשפט לענייני משפחה. "זו מדרגה אחת לפני מינוי אפוטרופוס, כאשר הכשרות המשפטית מספקת, אבל האדם צריך עזרה. גיליתי שזה הכי מתאים במקרים של משפחות כמו המשפחה שלנו. אני גם מאמן בכלכלת המשפחה – מסתכל גם על זה קדימה, וחלק מהמסר שאני מעביר לבני זה שבשלב כלשהו הוא יעמוד ברשות עצמו, ויצטרך לדעת לעשות את זה. היום אנחנו במקום הרבה הרבה יותר טוב ולאט לאט אנחנו מתקדמים לכיוון הרצוי, לא חוזרים לאחור".
פיתוח חוסן משפחתי – הטיפים של עופר ישראלי
חוסן נפשי הינה תכונה נלמדת ונרכשת - שכוללת מחשבות, רגשות והתנהגויות שאפשר ללמד ולפתח בכל אדם. זאת לצד התייחסות למשאבים, והחוזקות שיש באדם. ישראלי משתף מניסיונו.
- אל תתחבאו ותחביאו – "נסיעות לחו"ל, אירועים משפחתיים - לא התחבאנו. הסטיגמות והמחבוא היה לזמן קצוב. הבנו שאין מה להתחבא ושאם רוצים לעזור ולהיעזר, אי אפשר להסתיר. יש משפחות שעדיין מסתירות, זה תלוי בשלב בתהליך ההחלמה".
- אל תאבדו את עצמכם – "תמיד יש כוח, צריך לדעת מתי לעלות אותו ואל תהיו לבד – אפשר להיפגש וללמוד מניסיון של אחרים ולהיעזר באנשי מקצוע טובים שאכפת להם".
- שמרו על המשפחה – "צריך להמשיך לחיות. והיום אני יכול להגיד – אני רוצה להמשיך. ברגע שאני רוצה ומפסיק לוותר על עצמי, יש לי נקודת אחיזה קטנה – זה הזיז שיאפשר לי לנוע למעלה. לא כולם מקשה אחת בחוסן ובמבנה ואני כל הזמן מדגיש – לא באותו קצב ולא באותה עוצמה".
- אל תחששו לפנות לקבלת עזרה – "זו נקודת ההתחלה ואולי גם נקודת השינוי ביכולת של המשפחות לדעת איך להתמודד. הצוותים במרכזי התמיכה הם אמפטיים וחמים. הם יודעים איך לגשת ויכולים להכיל את בני המשפחה, לכוון לזכויות ולכתובות ולתת אפשרות להבין את מסלולי ההחלמה של המתמודדים – זה החמצן הראשון שמאפשר לא רק לצוף אלא להמשיך לחתור קדימה".
מתמודדים עם בן משפחה מתמודד נפש? למי פונים:
יה"ל – עמותת "איכות בשיקום" מפעילה ארבעה מרכזי משפחות יה"ל ברחבי הארץ (ראשל"צ, חדרה, כפר סבא ואשדוד)
מית"ל – מרכזי יעוץ למשפחות של נפגעי נפש בתוך המרכזים הרפואיים של בריאות הנפש ובקהילה. לרשימת המרכזים >>
יום העיון השנתי של מרכז יה"ל אשדוד למשפחות מתמודדי נפש, אנשי מקצוע והקהל הרחב, יתקיים בזום ביום חמישי, 29 ביולי, וידון במצבי לחץ ומצוקה של המתמודד ובני משפחתו, בעיקר במשברים שגדלו בעקבות הקורונה. מלבד עופר ישראלי ישתתפו גם שירלי יובל-יאיר, תמי קויפמן וליון גאי מאיר, לצד עדויות משפחות מתמודדים ועוד
