"ישנם פערי בריאות מאוד מאוד משמעותיים בין המגזר הערבי לבין המגזר הכללי במדינת ישראל, ובמיוחד בקרב נשים ערביות, מה שמשפיע באופן ישיר על הבריאות שלהן", אומרות ד"ר עביר סלימאן, מנכ"לית הפורום האקדמי לקידום הבריאות בחברה הערבית ורופאת נשים, וד"ר מריאנה עיסאוי, מתמחה בקרדיולוגיה בבית החולים העמק, לקראת כנס בריאות האישה בחברה הערבית, שמתקיים היום (ד') בנצרת. צפו בריאיון המלא איתן:
מודעות ותחלואה: האם נשים ערביות מאובחנות בזמן? - ראיון עם ד"ר עביר סלימאן וד"ר מריאנה עיסאוי
(צילום: שמוליק דודפור)
למה צריך כנס ייחודי לבריאות האישה בחברה הערבית?
ד"ר סלימאן: "קודם כל, כי האישה בחברה הערבית היא משהו מאוד מיוחד, היא עמוד התווך של המשפחות שלנו, של החברה שלנו. חשוב מאוד גם לדבר על רפואה מגדרית ולאפיין מחלות ומצבי חולי של נשים בחברה מאוד מיוחדת. חשוב לשים את התחלואה הזאת על השולחן ולדון בה".
יש גם סיבה משנית, חוסר מודעות למצב הבריאותי והחברתי המורכב שלהן?
ד"ר סלימאן: "יש בעיה בכל החברה הערבית. אנחנו מדברים על פערי בריאות מאוד משמעותיים בין המגזר הערבי לבין המגזר הכללי במדינת ישראל, ובמיוחד ברמת התחלואה הנשית שתעמוד במוקד הכנס".
ד"ר מריאנה עיסאווי: "נשים ניגשות הרבה פחות לקבלת טיפול. גם כשהן ניגשות יש תת אבחון, כי הן מסתמנות בתסמינים שהם לא שגרתיים, או הן פחות מתארות את הכאב בחזה בצורה שגרתית, וגם כשכן מאבחנים אותן, אז יש תת-טיפול, הן לא מקבלות את הטיפול על פי הפרוטוקול הטיפולי המקובל"
רואים את זה סטטיסטית במספרים, שלב האבחון הוא הרבה יותר מאוחר במחלות שקשורות לנשים בחברה הערבית, ואולי גם הטיפול?
ד"ר סלימאן: "נכון. יש קצת פחות מודעות, אולי גם בקרב מטפלים. לכן, חלק מהרציונל להקים את הכנס, זה גם לשים את הנושאים האלה על השולחן שלהם. נשים סובלות בגלל התרבות, בגלל דרך החיים שלהן. יש את התשתיות שלא מצליחות להביא אותם לרמה שנוכל לשמור על בריאות יותר טובה.
"כל הגורמים האלה הם מביאים לזה שהבריאות של נשים ערביות בישראל היא פחות טובה, ויש גם כל מיני גורמים גנטיים. משהו שמאפיין את האוכלוסייה הזאת, למשל במקרים של סרטן שד בחברה הערבית. זה מופיע בגילים יותר צעירים וזה יותר אגרסיבי, וזה נראה שלכאורה שזה גנטי, כי אנחנו רואים מספר מקרים באותה משפחה ובמשפחות מסוימות, אבל אנחנו לא מצליחים עד עכשיו באמת ובדיוק להבין מה הרקע הגנטי. אז זו תחלואה שהיא מאוד-מאוד ספציפית ומוגדרת לאוכלוסייה הזאת, ולכן אנחנו רוצים לדון בסוגיות האלה".
ד"ר עיסאווי, את מתמחה בקרדיולוגיה בבית החולים העמק. גם את רואה את הפערים האלה שדוקטור סלימאן מדברת עליהם?
ד"ר עיסאווי: "כן, ממש. בזמן שעבדתי במחלקה הפנימית, לפני שעברתי לקרדיולוגיה, ראינו את זה גם ברמה הכללית. יש פער בין נשים לגברים. נשים ניגשות הרבה פחות לקבלת טיפול. גם כשהן ניגשות יש תת-אבחון, כי הן סובלות מתסמינים שהם לא-שגרתיים, או הן פחות מתארות את הכאב בחזה בצורה שגרתית, וגם כשמאבחנים אותן, אז יש תת-טיפול, הן לא מקבלות את הטיפול לפי הפרוטוקול הטיפולי המקובל".
למה זה קורה?
ד"ר עיסאווי: "כי גם בפרוטוקול מדובר עלמחקרים שנשים בכלל תת-מיוצגות בהם, כי עשרים אחוז מכלל המחקרים, לא רק בקרדיולוגיה, הן נשים, אז יש תת-הכללה של נשים במחקרים בכלל. גם מבחינת תרופות, ההשפעה של התרופות על נשים שונה מאשר אצל גברים, ויש כל מיני תופעות לוואי שונות, ולכן הן מקבלות טיפול שהוא פחות אופטימלי. העובדה שנשים, מתות יותר מאשר בגברים בגלל אירועי לב, מעוררת הרבה שאלות, דווקא באוכלוסייה הערבית הסטטיסטיקה היא הרבה יותר גרועה מהאוכלוסייה הכללית".
יש גם בעיה כי הרבה מאוד מהאוכלוסייה הערבית נמצאת בפריפריה?
ד"ר עיסוואי: "נכון. אנחנו רואים שיש פחות נגישות לטיפול הרפואי כמו במרכז. גם מבחינת הכלים לאבחון יש כל מיני שירותים שלא נמצאים בפריפריה, זו הסיבה שיש צריך בהעלאת הבעיה למודעות".
כנס בריאות האישה בחברה הערבית, גוף ונפש מתקיים היום (ד') בנצרת, מטעם הפורום האקדמי לקידום הבריאות בחברה הערבית
