המצוקה בבריאות הנפש בישראל מעמיקה והיום (ד') נחשפו בוועדת הבריאות של הכנסת עוד נתונים מדאיגים ועדויות מטלטלות על הנפגעים מהמצב החמור. בין היתר התברר ששליש מהפסיכיאטרים בישראל כבר מעל לגיל פרישה ושליש נוסף מתקרב לשם. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי (ש"ס) הזעקה של הציבור על המחסור בפסיכיאטרים, תנאי השכר והצפיפות במחלקות, חייבת להגיע לאוצר ולמשרד הבריאות ולהרעיד שם את אמות הסיפים. עוד אמר כי חובה להגיע להסכמי שכר מתגמלים, תנאי עבודה טובים ועידוד לסטודנטים לרפואה להתמחות בתחום. צפו בדיון:
דיון בועדת בריאות על מצוקת הפסיכיארים
(קרדיט: ערוץ הכנסת)
פלורה קוך-דוידוביץ', חוקרת במרכז המידע והמחקר של הכנסת, אומרת כי דוחות שונים שיקפו מחסור ארצי בפסיכיאטרים, כולל בפסיכיאטרים של ילדים ומתבגרים, ובמגזר הציבורי בפרט. "מספר הפסיכיאטרים לנפש נמצא בירידה משמעותית בעשור האחרון וקצב הפרישה לגמלאות גדול יותר מקצב הנפקת תעודות הפסיכיאטר החדשות. מעבר למחסור הקיים, יש צפי למחסור של כ-350 פסיכיאטרים בשנים הקרובות. ענף הפסיכיאטריה סובל מחוסר אטרקטיביות משמעותי ויש קושי בגיוס ואיוש המשרות בשירות הציבורי".
אורית, אמא לשלושה ילדים מתמודדי-נפש: "הילד הקטן שלי התקבל לטיפול באיכילוב, טיפול שחיכיתי לו הרבה מאוד זמן. יום אחד הודיעו לי שהרופאה יצאה לשמירת היריון, ואין רופא מחליף"
"המחסור מטיל עומס רב על כוח האדם הקיים, מאריך את זמני ההמתנה לטיפול האמבולטורי וגורע מאיכות הטיפול במאושפזים", אמרה קוך-דוידוביץ'. "על-פי נתוני משרד הבריאות בסוף שנת 2022 היו בישראל 1,449 פסיכיאטרים המתמחים במבוגרים, מהם 953 עד גיל 67 (כ-65.77%), כלומר, כשליש מבעלי תעודת המומחה בפסיכיאטריה הם מעל לגיל הפרישה. 379 פסיכיאטרים לילד ולמתבגר. הסיבות למחסור הן קושי נפשי בעבודה, תיוג שלילי למקצוע וביקוש בחו"ל".
אורית טלפור, אם לשלושה ילדים מתמודדי-נפש, תיארה את המציאות הקשה. "אני מכירה את מערכת בריאות הנפש הציבורית והפרטית, כמה שיכולתי להרשות לעצמי, כבר 14 שנים. אם לפני שש שנים, הייתי צריכה לחכות כחצי שנה עם ילד במצוקה כדי להתקבל לאחד מבתי החולים הגדולים, וגם זה תוך כדי נדנוד, בזמן הקורונה זה עלה לקרוב לשנה, והיום בהרבה מקומות אין אפילו מקום ביומן. כשאני מדברת על ילד במצוקה אני מדברת על ילד שמביע אובדנות, או ילדה עם אנורקסיה קשה".
"הילד הקטן שלי התקבל לטיפול באיכילוב, טיפול שחיכיתי לו הרבה מאוד זמן. יום אחד הודיעו לי שהרופאה יצאה לשמירת היריון, ואין רופא מחליף", היא מוסיפה. "בחג באחרון למרבה הצער הוא ניסה להתאבד. ברגע שראיתי שהוא בסכנת חיים ביקשתי הפניה. האחות בצד השני של הקו הייתה היסטרית, אבל לקח לה 10 דקות לחפש ולחזור אליי עד שמצאה פסיכיאטר תורן, וגם זה לא במקום שקרוב לביתי, והייתי צריכה לנסוע 50-45 דקות ברכב עם ילד במצב פסיכוטי כדי למצוא רופא. הצוות הודיע לי אחר כך שיחד עם הילד שלי הגיעו עוד חמישה ילדים שניסו להתאבד.
"אנחנו מדברים על דיני נפשות", היא מדגישה. "אין מענה לילדים אובדניים. יש פה ילדים שצריכים עזרה, ואנחנו ההורים מותשים ותשושים ואין לנו כבר כסף. אנשים מוציאים 12-10 אלף שקל בחודש על רפואה פרטית, ובמקביל לא יכולים לצאת לעבוד".
"בלי טיפול תרופתי ובלי מעקב"
ענת גדיש, אמא לשלושה ילדים תיארה גם היא את ההידרדרות במענה של מערכת בריאות הנפש. "יש לי שלושה ילדים מיוחדים. לבני הבכור עשינו אבחון פרטי, והמאבחנת אמרה שילד שהולך לפסיכולוג כבר חמש שנים לא צריך להתנהג ככה והפנתה אותנו למרפאת גשר בשלוותא. בהמשך הוא אובחן על הרצף והצלחנו לתת לו טיפול פסיכיאטרי במרפאות החוץ בשלוותא באופן סדיר. הוא לקח טיפול תרופתי כמה שנים ומכיתה ח' הוא בלי טיפול תרופתי ומעקב פסיכיאטרי פעם בשנה".
"הבת שלנו התאשפזה באיתנים בגיל עשר וחצי", היא ממשיכה. "בדיעבד המחשבה להשאיר ילדה במחלקה לבד בלילה נראת לי ממש לא שפויה. אבל המצב היה מאוד קשה והבית לא יכל לשמור עליה יותר. לצערי היא שוחררה בקורונה, כשסגרו את מחלקות הילדים, ובכך היא נידונה לחוסר טיפול ולהתגלגל בין מוסדות שונים. כיום היא נמצאת בפנימיית קצה, וביולי האחרון היא ניסתה להתאבד בקפיצה מגובה. היא שברה חוליות בעמוד השדרה.
"הבן הקטן שלי אובחן על הספקטרום בתפקוד גבוה וסובל מהפרעת קשב חמורה, OCD וחושב על המוות מכיתה ב', מאז ששחררו אות אחותו מאיתנים. הפסיכיאטרית בקופת החולים יצאה לחופשת לידה ולא חזרה, הפסיכיאטר הזמני שבא להחליף אותה למזלנו נשאר שנה שלמה עד שהוא נשבר, ומאז עברה שנה נוספת ועדיין לא יצרו איתו קשר לקביעת תור לרופא חדש. הוא צריך מעקב פסיכיאטרי קבוע".
יו"ר איגוד הפסיכיאטריה מתריעה: "בעוד עשור לא ייוותרו רופאים בתחום, עקב תנאי העבודה קשים, אלימות מטעם מטופלים, צפיפות קשה במחלקות, תשתיות נמוכות ומחסור בתקנים"
יו"ר איגוד הפסיכיאטריה, ד"ר מרינה קופצ'יק, הדגישה כי מספר הפסיכיאטרים עלה בשנה האחרונה ב-1% בלבד. "בעוד עשור לא ייוותרו רופאים בתחום עקב תנאי העבודה קשים, אלימות מטעם מטופלים, צפיפות קשה במחלקות, תשתיות נמוכות ומחסור בתקנים", אמרה. שני מרקל-שרביט, סמנכ"לית הון אנושי במשרד הבריאות, העריכה שנדרשים כמאה פסיכיאטרים חדשים מדי שנה כדי לעמוד בצורכי האוכלוסייה.
"מדובר במחדל ענק של המדינה, שלא מצליחה להשאיר רופאים במגזר הציבורי ולתמרץ מתמחים לעסוק בתחום בריאות הנפש", אמרה ח"כ נעמה לזימי שיזמה את הדיון. "המערכת נמצאת בקריסה מתמשכת כבר שנים, והמשבר הזה לא מטופל. בריאות הנפש זה שירות בסיסי ומציל חיים שמגיע לכל אזרח לקבל. המדינה חייבת לצאת בתכנית לאומית לשיקום המערך הזה ולהזרמת כספים מידיים לשיפור שכר ובניית תמריצים לענף הזה. מעבר לכך, לא ניתנים לנו הנתונים על ידי משרדי הממשלה והאוצר, על התקציב לשכר ועל דיוני השכר. לא ייתכן שהמדינה מפקירה את חיי אזרחיה בצורה כה בוטה ולא מכניסה את היידיים לכיסים על מנת לפתור את זה אחת ולתמיד".
32 שקל לשעה לפסיכולוגית קלינית בשירות הציבורי
יו"ר הוועדה הדגיש כי יש לפעול ביתר שאת ולהביא להסכם שכר חדש לפסיכיאטרים, ועל ההסתדרות הרפואית להוסיף נציגות מאיגוד הפסיכיאטריה של הילד והמתבגר לדיוני המשא ומתן.
בהמשך דנה הוועדה בשכר הפסיכולוגים, והתברר כי המו"מ להסכם שכר חדש בעניינם נמשך בין האוצר, נציגי העובדים, ההסתדרות ומשרדי הבריאות והחינוך – אך ללא יעד מוגדר לסיומו. יו"ר הוועדה, ח"כ יוני משריקי, הדגיש כי הוועדה דורשת מהממונה על השכר וכלל הצדדים השותפים, להשלים את הסכם שכר הפסיכולוגים לאלתר. משריקי דרש כי הוועדה תקבל דיווח בכל שבועיים מהממונה על השכר על ההתקדמות בהסכם השכר.
הפסיכולוגית הקלינית יונית שולמן הציגה תלוש משכורת של עמיתה, בעלת ותק של 12 שנה, שמקבלת 32 שקל לשעה בשירות הציבורי, כאשר במגזר הפרטי מקבלים פי 10. "אין מחסור בפסיכולוגים בארץ", אמר ד"ר יובל הירש, מהתנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית. "תנאים טובים יחזירו רבים מהם למגזר הציבורי."
מאי שמואל, נציגת הממונה על השכר באוצר, הודתה שיש צורך בהסכם שכר ראוי, ולדבריה בימים אלו מתקיים מו"מ עם נציגי העובדים וההסתדרות. הסכם זה, שאמור להיחתם בשנה הקרובה, אמור לכלול גם את הפסיכולוגים החינוכיים, והוא מקיף לא רק שכר אלא גם תנאים ותקנים.
- אם אתם או אדם בסביבתכם נמצאים במשבר ועלולים להיות אובדניים, אל תישארו לבד. פנו לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כמו ער"ן בטלפון 1201 או באתר סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. לפרטים על הרצאות להעלאת מודעות למניעת אובדנות היכנסו לאתר "בשביל החיים" - סיוע למשפחות שיקיריהן התאבדו, או ב-03-7487771.
