בשיתוף חברת אסטרהזניקה וחברת MSD
"למרות הכול, אני אופטימי", אומר יוסי יופה (76) מחיפה המתמודד בשלוש השנים האחרונות עם סרטן הערמונית. "את הסרטן גיליתי לפני שלוש שנים. לצערי, המחלה התגלתה בשלב די מתקדם". לדבריו, במשך זמן רב הוא סבל מכאבים בזמן מתן שתן, אלא שבהתחלה ההערכה הייתה שמדובר בכאבים שגרתיים שנפוצים בקרב אנשים בעשור השמיני לחייהם. "בשלב מסוים הכאבים התגברו בצורה משמעותית, והרופא הפנה אותי לבית חולים על מנת לבצע ביופסיה", הוא נזכר. "לאחר שהגיעו ממצאי הבדיקה התברר שמדובר בגידול ממאיר בערמונית שהספיק לשלוח גרורות, ולכן לא ניתן היה לבצע ניתוח להסרתו".
יופה עלה לארץ מארגנטינה כשהיה בן 19 בלבד כדי לממש את החזון הציוני ולהתיישב במדינת ישראל הצעירה. "אחותי כבר הייתה בארץ, אני עליתי בגפי ולאחר מכן ההורים הצטרפו. לא היה פשוט להגיע בגיל כזה למדינה שאתה לא מכיר, עם שפה ותרבות שונים לחלוטין". יוסי החליט לבנות את ביתו בישראל. לאחר הלימודים באוניברסיטה הוא עבד במספר חברות היי-טק, התחתן והקים משפחה. כיום הוא פנסיונר, אב לשלושה ילדים, וסב גאה לשמונה נכדים.
הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים
סרטן הערמונית הוא הגידול הממאיר השכיח ביותר בקרב גברים בישראל ובעולם המערבי. הערמונית (פרוסטטה) ממוקמת בבסיס שלפוחית השתן. תפקידה של הערמונית הוא לייצר את המרכיב בנוזל הזרע. גידול בערמונית נגרם כאשר קבוצת תאים לא תקינה, מתרבה ללא הפסקה. התאים הללו יוצרים גידול שמתרחב והורס את הרקמות הבריאות הגובלות בו. ללא טיפול, עלולים התאים הסרטניים שבגידול להתפשט לאיברים נוספים בגוף ולייצר גרורות. ברוב המקרים, סרטן הערמונית מופיע בגיל מבוגר וכמעט אף פעם לא לפני גיל ארבעים. הייחוד של מחלה ממאירה זו שהיא מתפתחת לאט מאוד ויש מקרים שהצוות הרפואי מסתפק במעקב בלבד ללא טיפול כשהגידול הוא מקומי בלבד בערמונית ובעל מאפיינים לא אלימים.
בשלבים המוקדמים של המחלה כמעט ולא מופיעים תסמינים. רק כאשר הגידול מתרחב ומופעל לחץ על מעבר השתן בצינור השופכה עלולים להופיע סימפטומים כמו קושי במתן שתן, דם בשתן, עלייה בתדירות מתן השתן , תחושת העדר התרוקנות מלאה של השתן וגם לעיתים דם בעת פליטת זרע. כאשר המחלה מתקדמת מעבר לגבולות הערמונית, מזהים גרורות רחוקות כגון בבלוטות לימפה, בעצמות ובאיברים נוספים.
בדיקה גנטית גילתה מוטציה בגן BRCA
הרופאים המליצו ליוסי לעבור טיפול בכימותרפיה על מנת לגרום לנסיגה של התאים הסרטניים, ואכן לאחר מספר ימים החל את הטיפול בבית החולים. "אחרי הסבב הראשון של הטיפולים הכימותרפיים רציתי לקבל חוות דעת שנייה, וככה הגעתי לד"ר אביבית פאר", הוא משחזר. יופה נפגש עם ד"ר פאר – רופאה בכירה באגף האונקולוגי בקריה הרפואית רמב"ם, המנהלת את מרפאת גידולי דרכי השתן, שבחנה את התיק הרפואי שלו. ד"ר פאר המליצה על בדיקה גנטית על מנת לקבוע את אופי הטיפול. במסגרת הבדיקה התגלה שיוסי נשא של מוטציה מהמשפחה של BRCA. הפרעה גנומית זאת קשורה לסיכון מוגבר לפתח סרטן שד, שחלות וגם סרטן ערמונית. "בעקבות התוצאה, גם הילדים שלי נשלחו להיבדק מכיוון שהרבה פעמים מוטציות מקבוצת BRCA הן תורשתית ועלולות לעבור גם לדור ההמשך", מסביר יוסי. "למרבה השמחה התגלה שאף אחד מהם אינו נשא".
למעשה במקרה של יוסי התברר שהמוטציה מקבוצת BRCA היא אינה תורשתית (ג'רמנילית) אלא סומטית (מוטציה בתאי הגידול). "אנחנו מבדילים בין שני סוגי מוטציות בגנים של BRCA" מסבירה ד"ר פאר. "הסוג הראשון הוא של מוטציה תורשתית כזו שעוברת בהורשה מההורים. מצב זה מוכר יותר במקרים של סרטן השד והשחלות, אבל הוא קיים גם לעיתים בסרטן הערמונית", מוסיפה ד"ר פאר. "במצב כזה נמליץ לבני המשפחה – גברים ונשים – לבצע בדיקות גנטיות על מנת לברר האם המוטציה עברה גם אליהם ומה ניתן לעשות על מנת להקטין את הסיכוי שלהם לתחלואה. הסוג השני זה מוטציה סומטית – מוטציה שמתגלה בתאי הגידול הסרטני והיא משפיעה רק על תאי הגידול באדם הנושא אותה ולא על בני משפחתו. כיום, ידועות מספר מוטציות בדנ״א של הגידול, אשר פוגעות במנגנוו תיקון נזקי דנ"א חיוני בתא. שכיחות המוטציות בסרטן ערמונית מגיעה לכ-20% מהמקרים ולכן יש מקום לבדיקה גם של מוטציות בגידול עצמו באמצעות בדיקה גנטית (מאושרת בסל הבריאות לחולים עם סרטן ערמונית גרורתי) ולא רק נשאות מדור לדור שמופיעות בשכיחות נמוכה יותר".
אפשרויות הטיפול בחולים עם סרטן ערמונית מתקדם
מטרת הטיפולים בשלב המתקדם של המחלה היא להאט את התקדמות המחלה תוך הקלה על התסמינים ושמירה על איכות החיים כדי להאריכם. הטיפול הראשון של יוסי היה כאמור טיפול כימותרפי. מטרתן של התרופות הכימותרפיות היא לעצור את החלוקה חסרת הבקרה של התאים הסרטניים, ובאופן זה לנסות ולצמצם את היקף הגידול. אפשרות טיפול נוספת הינה טיפול הורמונלי, שמטרתו להאט או לעצור את גדילת התאים הסרטניים למשך שנים רבות. התא הסרטני בערמונית תלוי בהורמון טסטוסטרון בכדי לגדול, והטיפול ההורמונלי מפחית את כמותו ופעילותו של ההורמון. כמו כן, עבור מטופלים בשלבים מתקדמים יותר במחלה גרורתית, אשר מיצו את אפשרויות הטיפול ההורמונלי והכמותרפי, קיימת אפשרות טיפולית בהזרקת חומר רדיואקטיבי לגופו של המטופל. מדובר בסוג של יסוד כימי שנקשר לחלבון PSMA שקיים על תאי סרטן הערמונית ומשמיד אותם באופן ממוקד.
במקרה של יוסי, גילוי המוטציה בגן BRCA אפשר לשקול אופציה טיפולית נוספת. "כיום ישנם טיפולים ביולוגיים, ממוקדי מטרה, מסוג 'מעכבי פארפ' (PARP inhibitors) שנחשבים יעילים לחולים בסרטן הערמונית שהינם נשאים של מוטציות בגן BRCA או מוטציות נוספות הקשורות לגן זה – בין אם זו מוטציה סומטית ובין אם זו מוטציה תורשתית", מסבירה ד"ר פאר. 'פארפ' הוא חלבון המצוי בתוך התאים שנועד לסייע בתיקון נזקי דנ"א. למעשה, תאי סרטן עם מוטציה נושאים פגם בדנ"א והם זקוקים לפעילות פארפ להמשך קיומם. לכן תרופות מסוג מעכבי פארפ משבשות ומונעות את תהליך התיקון של נזקי דנ"א בתאי הסרטן הנושאים מוטציה. כתוצאה מכך, הטיפולים מעודדים את הרג תאי הסרטן וכך גם את התפתחות המחלה. לעתים הן אפילו מסוגלות לגרום להקטנת הגידול. "חשוב להדגיש כי התרופות משפיעות על מטופלים באופן שונה – עבור אחדים מדובר ברווח גדול, ועבור אחרים האפקט הוא מינורי יותר", אומרת ד"ר פאר.
יוסי נמצא במעקב צמוד והוא מבצע אחת לשלושה חודשים בדיקות סי-טי על מנת להעריך את מצב מחלתו. "התוצאות מעידות על שיפור מתמשך ואני שומר על אופטימיות. אין לי שום כוונה לוותר לסרטן ואלחם בו עד לניצחון".
שירות לציבור. מוגש בחסות חברת אסטרהזניקה וחברת MSD. למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת.
פורסם לראשונה: 09:39, 02.06.24
