מומחה בכיר פרופ' ארנון אפק שיבא
(צילום: משי בן עמי)
"יש ירידה במקדם ההדבקה, וזה הדבר הכי חשוב", אומר היום (ג') לאולפן ynet פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל המרכז הרפואי שיבא בתל השומר. "ברגע שהוא ירד מתחת ל-1, זה אומר שהמגפה בדרך לסיום, אבל יש פער זמנים בין הנדבקים לחולים קשה: אצלם אנחנו רואים דווקא עלייה, שנובעת ממה שקרה לפני עשרה ימים עד שבועיים. בתי החולים נאלצים לטפל בהרבה מאוד חולים קשה עכשיו, ולכן כל-כך חשוב לחזק את מערכת הבריאות".
קראו עוד:
לדבריו, ברגע שהממשלה תקצה למערכת הבריאות את המשאבים הדרושים לה, לא תהיה בעיה לטפל בחולים, רבים ככל שיהיו. "נוכל לתת מענה לכולם", הוא אומר.
1 צפייה בגלריה
מחלקת קורונה בבית החולים שערי צדק בירושלים, השבוע. "בתי החולים נאלצים לטפל בהרבה מאוד חולים קשה עכשיו, ולכן חשוב לחזק את מערכת הבריאות"
(צילום: יואב דודקביץ)
פרופ' אפק התבקש להתייחס לווריאנט החדש שהתגלה בשבועות האחרונים, BA2, ואמר: "בדנמרק הייתה עצירה של התחלואה, ואז הגיעה שוב עלייה. מייחסים אותה לווריאנט החדש, שהוא יותר מידבק. יש בו עוד 30 שינויים גנטיים, ובהערכה גסה הוא מידבק יותר מהאומיקרון ב-30-50 אחוז, אבל הוא לא גורם למחלה יותר קשה, והחיסון יעיל נגדו כמו נגד האומיקרון, בעיקר במניעת מחלה קשה".
לשאלה אם יש מקרים שאנשים נדבקו באומיקרון ולאחר מכן נדבקו בווריאנט החדש, השיב: "מוקדם מדי לזהות מקרים כאלו. בדנמרק הווריאנט החדש דוחק עכשיו את האומיקרון המקורי, ובקרוב נראה לאט-לאט את האפקט, ונראה אם יש הדבקות חוזרות. בסופו של דבר אנחנו חייבים ללמוד לחיות עם הקורונה ולהתרגל לדבר הזה. בראש ובראשונה, חשוב להקפיד על חיסונים, התנהגות זהירה וחיזוק מערכת הבריאות".
פרופ' אפק: "ברגע שמקדם ההדבקה ירד מתחת ל-1, זה אומר שהמגפה בדרך לסיום, אבל יש פער זמנים בין הנדבקים לחולים קשה - אצלם אנחנו רואים דווקא עלייה, שנובעת ממה שקרה לפני עשרה ימים עד שבועיים"
בהמשך נשאל פרופ' אפק על ההחלטה לא להאריך את התו הירוק ב-5 בפברואר, והתבקש לומר את דעתו בנושא. "לתו הירוק יש שתי סיבות מרכזיות. הראשונה היא האפידמיולוגית. בעבר אנשים מחוסנים הדביקו פחות, אבל באומיקרון זה פחות משמעותי, כך שההצדקה האפידמיולוגית ירדה במידה רבה. הסיבה השנייה היא מתן עדיפות לאנשים שהתחסנו, אבל גם התפיסה של החיסונים השתנתה. האם התו הירוק עדיין יכול לתת מוטיבציה לאנשים להתחסן? לצערי הרב, נראה שלא, אבל אני לא חושב שצריך לבטל אותו לגמרי, בוודאי לא בבתי אבות ובמקומות עם רמת סיכון. עדיין צריך לוודא שהאנשים שנכנסים לשם הם מחוסנים".
מרואיינים נוספים היום באולפן ynet היו ד"ר אליס פרידמן, אפידמיולוג מבריטניה, ופרופ' אלכס סיגל, מומחה קורונה מדרום אפריקה, שסיפרו על השפעת הווריאנט החדש בארצותיהם. פרופ' סיגל אמר: "הזן החדש מהווה כ-20% מכלל ההדבקות של האומיקרון בדרום אפריקה. לפי נתונים מאנגליה, אין הבדל ברמת ההדבקה בינו לבין האומיקרון. לפי נתונים מדנמרק, הוא מידבק פי 2 יותר. חומרת המחלה דומה - לא קשה במיוחד".
ד"ר פרידמן הוסיף: "ההערכה היא שהזן החדש תופס 10% ממקרי ההדבקה בבריטניה עכשיו. בדנמרק המספרים גבוהים יותר. מבחינת חומרת המחלה, אין הבדל. כבר ראינו מקרים של אנשים שנדבקו באומיקרון ואחר כך בזן החדש". צפו בדבריהם של המומחים מחו"ל:
תחלואת הזן החדש של האומיקרון ד"ר פרידמן פרופ' סיגל
(צילום: משי בן עמי)
