בשיתוף סופר-פארם פרופשונל
קוצר ראייה הוא לקוי הראייה השכיח והנפוץ ביותר בעולם. עם השנים שכיחותה הולכת ועולה והצפי הוא שכמחצית מאוכלוסיית העולם תסבול מ-MYOPIA (מיופיה) עד שנת 2050. לכן ישנה חשיבות רבה לאיתור ומתן טיפול יעיל ובטוח לעצירת התקדמות הלקות כבר בגיל ילדות, כך שתמנע את הידרדרות הראייה בילדים.
מחקרים אחרונים שנעשו במתגייסים לצה"ל, הראו כי שכיחות קוצר הראייה עלתה ב-40 אחוז בין השנים 1990 ועד להיום. לצד הגידול במספר הלוקים חלה גם התפתחות בטכנולוגיה המתקדמת ובמתן פתרונות יצירתיים.
"חלה התקדמות משמעותית בטיפול בקוצר ראייה בילדים והצפי הוא לראות קפיצה נוספת בתחום", מאשש פרופסור יאיר מורד, מנהל היחידה לרפואת עיניים לילדים במרכז הרפואי שמיר, "בשנת 2015 כשהתחלתי בארץ עם הטיפולים באטרופין בטיפות עיניים כהכנה רוקחית, רופאי העיניים היו אומרים למטופליהם שזה טיפול ניסיוני שלא ברורות השלכותיו והמליצו להפסיק את הטיפול. היום, אנחנו במקום אחר בו אף בעל מקצוע לא מערער על יעילות הטיפול ויש תוצאות מוכחות שסייעו להמוני ילדים. עדיין, גם היום, הרבה הורים לילדים בעלי לקויות ראייה לא יודעים עד כמה הטיפול הזה יעיל".
קוצר ראייה, הוא מצב שבו קרני האור מאובייקט רחוק נופלים לפני הרשתית, במקום על הרשתית. כתוצאה מכך, הראייה למרחק מטשטשת ככל שמביטים רחוק יותר, רואים טוב ממרחק קצר לכן זה נקרא קוצר ראייה.
קוצר ראייה מתחלק לכמה דרגות: הקלה והבינונית מהוות בעיקר מטרד ופחות בעיה או נזק בריאותי. קוצר ראייה גבוה שהוא מעל מינוס 6 טומן בחובו סיבוכים וסיכונים רבים לראייה. במצב כזה, גלגל העין גדל מאוד והרשתית נמתחת ואז קיימת סכנה לנזקים לראייה בגלל היפרדות רשתית, גלאוקומה, קטרקט וגם סוג של פזילה שמופיעה רק אצל אנשים עם קוצר ראייה וגורמת להם לראייה כפולה.
פרופסור מורד: "הגילאים שבהם קוצר ראייה עולה בקצב הכי מהיר זה 6 עד 12. אחרי גיל 12 הקפיצות אינן כאלה גדולות. התופעה הינה בקרב 30% - 25% אחוז מאוכלוסיית המערב ובחלק מארצות המזרח הרחוק שם השכיחות אף עולה על 80% ואף 90% בקרב ילדים ובני הנוער".
מה המצב בישראל?
"שכיחות קוצר הראייה בקרב החברה החרדית בישראל הינה למעלה מ-80 אחוז. מחקר שהוא פרי שיתוף פעולה עם חיל רפואה ואחד מבתי חולים בארץ שפורסם רק לאחרונה בעיתונות המדעית, בדק את המתגייסים לצה"ל ומצא כי השכיחות בקרב החינוך הממלכתי הינה 35%, ובחינוך הממלכתי דתי 50% ובחינוך החרדי 80% – 85".
מה קורה בעולם?
"יש מדינות בהן קוצר ראייה נרחב מאוד כמו סינגפור, שם 90% מבני הנוער סובלים מקוצר ראייה. סיבוכי הלקות הינה הגורם מספר 1 לעיוורון במדינה עקב היפרדות רשתית וסיבות נוספות. משום מה אצל אנשים ממוצא אסייתי וסיני קיים קוצר ראייה גבוה גם מסיבות גנטיות ובנוסף גם מסיבות תרבותיות, כמו למשל, נהוג שם שילדים יושבים ולומדים בתוך החדר גם אחר הצהריים".
חשיבות אבחון מוקדם
"ישנה חשיבות גבוהה לאבחון בגיל צעיר של בעיות בראייה הניתנות למניעה אם מאבחנים ומטפלים בזמן.
לדוגמה: עין עצלה. לכן, אופטימלי שבגילאי שנה, שלוש ושש – מומלץ להורים לבדוק את הילדים אצל רופא עיניים מומחה בתחום. מגיל שש ומעלה, בדרך כלל הילדים בעצמם מתלוננים על קושי בראייה ועל ההורים להיות עירניים לתלונות אלה.
בנוסף, מצמוצי עיניים, התקרבות יתר לטלוויזיה, התקרבות ללוח בכיתה הינם סימנים לבעיית ראייה בילדים, אומר פרופ' מורד.
"חשוב ביותר להביא לידיעת ההורים כי קיים טיפול העוצר את העלייה בדיופטר והידרדרות קוצר הראייה. אנו מקפידים להרצות בכנסים הרפואיים אודות הטיפולים הקיימים בתחום והעלאת המודעות בקרב הרופאים המטפלים. ועדיין, הורה יכול להגיע עם ילדו לאופטומטריסט שיחליף את העדשה במשקפיים למספר גבוה יותר, מבלי שתיאמר מילה אחת על הטיפול המוצע שהיכול לתרום לעצירת הבעיה.
"לכן חשוב להביא לידיעת ההורים את הטיפול המוצע: טיפות עיניים אטרופין מדוללות כהכנה רוקחית, כדי שיידעו שיש פתרון לבעיית קוצר הראייה של ילדיהם ושחשוב להגיע אלינו לטיפול כבר בשלב ההתחלתי".
הטיפולים היעילים
פרופסור מורד: "הטיפולים העכשוויים היעילים בקוצר ראייה הם בהזלפה ישירה לעין של טיפות אטרופין במינון נמוך הנרקחות כהכנה רוקחית בחדרים נקיים, במרכז להכנות רוקחיות של סופר-פארם.
"כשקוצר ראייה עולה, העין נהיית יותר גדולה וארוכה. למעשה קרני האור במקום להגיע אל הרשתית מגיעות אל אמצע העין. וככל שהעין גדלה יותר – התופעה גורמת לדיופטר לעלות אם אפשר לעצור את הגדילה של גלגל העין – אפשרי לעצור את ההידרדרות של הלקות בעין ואת הגדילה במספר.
"הטיפול השכיח הממומן היום על ידי כל קופות החולים הינו טיפות עיניים אטרופין מדוללות כהכנה רוקחית, המונעות מגלגל העין להתארך. יש לציין הטיפול איננו קצר מועד, מדובר בטיפול ארוך הדרוש סבלנות (לפעמים שנה ויותר), לפחות עד גיל 12. אחרי גיל 12 בדרך כלל אפשר להפסיק. אגב, אנחנו בין המדינות הבודדות בעולם המאפשרות טיפול כזה לילדים במימון קופות החולים".
מהן היתרונות של טיפות עיניים אטרופין מדולל?
"יתרון בולט הינו מיעוט תופעות לוואי, ללא הרחבת אישונים והיענות גבוהה לטיפול. האטרופין במינון הרגיל שלו באופן מסחרי הוא פי 100 חזק יותר ומשמש להרחבת האישון במרפאת הרופא. הטיפול בקוצר ראייה באטרופין מדולל פי מאה מאפס את תופעות הלוואי. הניסיון הקליני הרב שצברנו מאז תחילת השימוש מעיד כי הטיפול אכן יעיל וכי במרבית המקרים יש עצירה בהתקדמות קוצר הראייה ומניעת סיבוכים הנלווים לעלייה המתמדת במספר".
מה החסרונות של הטיפול בטיפות?
"הבעיה העיקרית שאם מפסיקים בבת אחת את הטיפול זה עלול להביא לקפיצה של המספר לכן חשוב שזה יהיה בפיקוח רופא ולשים לב שבמידת הצורך, ההפסקה תהיה בצורה מדורגת. מעבר לזה, לעיתים נדירות יש טשטוש קריאה, ואז ניתן להשתמש במשקפיים שמונעות את הבעייה (מולטיפוקל)".
איך ניתן להשיג את הטיפול?
"דרוש מרשם רופא, לטיפות עיניים של אטרופין 0.01%, 0.05%, הטיפות נרקחות כהכנה רוקחית בחדר סטרילי במרכז להכנות רוקחיות וניתנות להשגה בבתי המרקחת ברחבי הארץ".
מאיזה גיל מומלץ להתחיל בטיפול?
"אני ממליץ טיפול רק אצל ילד שאני רואה שיש עלייה במספר בשנה. הטיפול לא מביא לעצירה של הבעיה אלא בהאטה לכן אם יש גידול נמוך בשנה – זה פחות רלוונטי".
האם לדעתך לאורח החיים המודרני יש תרומה לעלייה בשיעור קוצר הראייה?
"בוודאי. יש שני גורמים שאחראים להתפתחות הלקות: המסכים והעבודה מקרוב. נכון, יש הרבה בני נוער שיושבים שעות ארוכות מול המסכים, ועדיין, אצל החרדים למשל המצב הוא הרבה יותר חמור וזה מוביל אותי לסיבה השנייה, שהיא יותר חשובה, שנובעת מזה שהילדים כיום לא משחקים בחוץ ומעדיפים להיות מול המחשב והטלוויזיה ולא נחשפים לאור יום כמו שהיה לפני 30 -40 שנה.
"ילדים מהמגזר החרדי למשל לא נמצאים מספיק באור יום טבעי אלא בכיתה שיחסית חשוכה. כך שמסתבר שאור יום טבעי מאוד חשוב כדי לעצור את התקדמות קוצר הראייה. במחקר שעשה ד"ר יובל כהן מבית חולים זיו בצפת לפני כשנה, אשר בדק את כמות האור בגני הילדים ומספר הממוצע של משקפי הילדים, מצא שבגנים עם אור יום חזק וחלונות גדולים יש הרבה פחות נטייה לקוצר ראייה מאשר בגנים חשוכים ומוארים פחות. ולכן, מומלץ שכל ילד ישהה לפחות שעתיים ביום באור טבעי".
מחקר אחר שנערך גם הוא בישראל, מסביר פרופסור מורד, בדק ילדים שעלו מאתיופיה ומצא כי מי שעלה מאתיופיה אחרי גיל 12 הסיכוי שלו לפתח קוצר ראייה נמוך יותר ממי שעלה מאתיופיה לפני גיל 12. הסיבה לכך היא כי מי שעלה לישראל אחרי שבילה בחוץ בכפר ובשדה לא פיתח קוצר ראייה. אבל ילד שעלה ובילה במערכת החינוך הישראלית כן פיתח קוצר ראייה. זה רק מראה עד כמה הסביבה חשובה".
כמה אפשר לייחס את הלקות לגנטיקה וכמה לבעיה רפואית בעין הילד?
"אם מדברים על השפעת הגנטיקה על קוצר ראייה הרי שהסיכוי שילד ששני הוריו סובלים מקוצר ראייה הוא פי 6 מאשר ילד שהוריו לא סובלים מקוצר ראייה. לגנטיקה יש השפעה מאוד חזקה. אך ההשפעה הסביבתית משמעותית".
מה ההמלצות להורים ובכלל למערכת החינוך אם בכלל?
"העצה הכי חשובה היא להגביל זמן מסכים ללא יותר משעה ביום. כשאני אומר מסכים, מסכי המחשב והטלפון הם הרבה יותר בעייתיים ממסך הטלוויזיה למשל. ובנוסף מומלץ לאפשר לילד לבלות בחוץ באור יום מתחת לכיפת השמיים".
בשיתוף סופר-פארם פרופשונל
פורסם לראשונה: 12:02, 17.07.22
