עד לאחרונה, אם דיברנו על צואה, לרוב זה היה בהקשרים פחות נעימים, אם בהפצת מחלות או חשש מזיהום במסעדות בעקבות אי שטיפת ידיים. אבל מסתבר שהצואה שלנו לא רק פותחת עולמות שלמים של אפשרויות זיהוי וניטור מחלות בקהילה, אלא ממש יכולה לרפא אותנו, והמדע מתחיל להבין זאת רק בשנים האחרונות.
קראו עוד:
לעקוב אחרי הקורונה כמעט בזמן אמת דרך הביוב
כך למשל ניטור השפכים, שבעזרתו אפשר לעקוב אחר התפשטות מחלות, כמו מגפת הקורונה. "בשגרה אנחנו לא עושים בדיקות לכל האוכלוסייה ואנחנו יכולים לגלות אותם באמצעות השפכים, במקרים שבהם הווירוס מופרש בצואה, כמו הקורונה והפוליו, מחלה שהייתה אמורה לעבור מהעולם לפני שנים אבל היא עקשנית והווירוס ממשיך להסתובב", מסבירה פרופ' אלה מנדלסון, מנהלת המעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות.
"היום אנחנו יכולים להכניס יותר ויותר נגיפים למעגל הניטור. הכול תלוי בכמה משרד הבריאות משקיע בזה. את הפוליו מנטרים משנת 1988, אז הייתה התפרצות של המחלה בארץ. ב-2013 זיהינו כך התפרצות גדולה של פוליו שהתחילה בביוב ברהט, למרות שלא הייתה תחלואה, ונכון להיום אנחנו מוצאים נגיף שמסתובב לנו בעיקר באזור ירושלים. זה כלי שיש למדינת ישראל גם בהתפרצויות הפטיטיס A ו-E ווירוסי מעיים אחרים שאפשר לנטר ולראות אם יש או אין תחלואה בארץ".
לדברי פרופ' מנדלסון, בזמן הקורונה התברר בשלב די מוקדם שגם הנגיף הזה מופרש בצואה. "אם אנחנו מגלים שיש בשפכים של עיר מסוימת וירוס כזה או אחר אז אפשר לעלות במעלה הזרם של השפכים, כמו נהר עם יובלים, ולגלות מאיזה עיר ושכונה הוא מגיע. אלו יכולות שהכנסנו בזמן הקורונה. היום אנחנו יכולים לנטר וריאנטים של קורונה המסתובבים באוכלוסייה בעזרת ריצוף גנומי מלא, שאותו פיתחנו לטובת הדגימות בשפכים. אנחנו יכולים לקבל תמונה ארצית על הווריאנטים שעולים באזורים שונים בארץ. כך, אנחנו יכולים לראות היום את הדחיקה המאוד ברורה של הווריאנט BA2 שגרם לעלייה של הגל הקודם ושל BA5 שגרם לגל השישי של התחלואה בארץ. אפשר לעקוב אחרי הקורונה כמעט בזמן אמת".
אבל לא רק מחלות אפשר לנטר באמצעות השפכים שלנו. בביוב אפשר לנטר חיידקים ועמידות לתרופות. היתרון החשוב ביותר, כפי שמציינת פרופ' אלה מנדלסון, הוא שבציבור הרחב הכול פועל מתחת לפני השטח. "הנקודה העיקרית היא שאנחנו לא צריכים לבקש מאנשים להיבדק. זה מאפשר לנטר אוכלוסיות גדולות מאוד ברגישות גדולה מבלי להטריד את האוכלוסייה. פשוט מכניסים מכשיר דיגום. לא מטרטרים את האנשים אלא מחפשים את התשובות בביוב. "משרד הבריאות בונה עכשיו את מערך המכ"מ הלאומי, מערכת של ניטור שכוללת קבוצות של אנשים שיעסקו בתחומים שונים ובהם גם ניטור השפכים יהיה חלק מהמכ"מ הזה. אחרי דיונים יוחלט אילו פתוגנים, בנוסף לפוליו ולקורונה, ניתן, רצוי וכדאי לנטר בשפכים לאורך זמן".
השתלת צואה מצילת חיים
ד"ר דרור בר ניר, מרצה למיקרוביולוגיה במחלקה למדעי החיים מהאוניברסיטה הפתוחה, מוסיף עד כמה חיידקי המעיים שלנו חשובים ואין לזלזל בהם: "עד לפני כמה שנים חשבו שחיידקי המעיים הם סוג של טפילים לא מזיקים עד שהתברר שזה ממש לא כך. היום אנחנו יודעים שבלעדיהם אין לנו חיים ויש להם השפעה עלינו בדברים שלא חשבנו עליהם, על השמנה והרזיה, דיכאון, עמידות לטיפולים תרופתיים נגד סרטן. יש להם כנראה תפקיד בכל מיני תהליכים".
ד"ר דרור בר ניר: "צואה זה תרבית חיידקים מאוד עשירה. יש לנו במעיים שאריות של מזון ומזון לא מפורק וחומרים שעליהם משגשגים חיידקים. זה ג'ונגל שלם. מספר החיידקים במעיים עולה על זה של התאים בגוף שלנו"
ד"ר בר ניר מסביר שהדרך להבין עד כמה החיידקים האלו שנמצאים במעיים שלנו ומופרשים בצואה חשובים הייתה סוג של ניסוי וטעייה, בעקבות אחת התרופות הנפוצות ביותר בשוק: "האנטיביוטיקה היא חומר שקוטל חיידקים באופן לא סלקטיבי, וברגע שלוקחים אנטיביוטיקה בצורה מסיבית, חוץ מפגיעה בפתוגן שבגללו לוקחים אנטיביוטיקה, נפגעים גם הרבה חיידקים אחרים במעיים ובגוף שלנו וזה יוצר המון בעיות. כאבי בטן ושלשולים זה המובן מאליו, אבל יש גם דברים יותר חמורים.
"בשנים האחרונות אנחנו רואים אצל הרבה אנשים, במיוחד בגיל השלישי או עם סיבוכים כתוצאה מנטילת אנטיביוטיקה, חיידק שגורם לדלקת מעיים חריפה, קלוסטרידיום דיפיצילה, מחלה קשה וקטלנית. ב-90 אחוז מהמקרים הצליחו לרפא בעזרת אנטיביוטיקה אחרת, אבל היו הרבה מקרים שלא הצליחו לטפל ולמעשה המחלה גרמה למוות".
3 צפייה בגלריה
היום כשעושים טיפול בקטריאלי אף אחד לא יודע שמדובר בצואה, פשוט מקבלים כדור דרך הפה
(איור: רות גוילי)
במקום שבו האנטיביוטיקה לא הצליחה לעזור, דווקא טיפול בהשתלת צואה עבד. "צואה זה תרבית חיידקים מאוד עשירה. יש לנו במעיים שאריות של מזון ומזון לא מפורק וחומרים שעליהם משגשגים חיידקים. זה ג'ונגל שלם, סדר גודל של בין 10 בחזקת 12 חיידקים לגרם. מספר החיידקים במעיים עולה על זה של התאים בגוף שלנו" מסביר ד"ר בר ניר. הטיפול בהשתלת צואה יכול להציל חולים הסובלים מזיהום קשה במעיים ומטרתו לחדש את חיידקי המעיים במעי של המטופל בעזרת צואה של אדם בריא.
"היום כשעושים טיפול בקטריאלי אף אחד לא יודע שמדובר בצואה, פשוט מקבלים כדור דרך הפה. במקור הטיפול כלל עירבוב של הצואה במי מלח והחדרתה דרך פי הטבעת עם מכשור של חוקן. היום יש בנק צואה באיכילוב ובמקומות נוספים. לוקחים צואה של אנשים בריאים, ואחרי תהליך הופכים את החיידקים לכדורים שעוזרים לאנשים חולים. הטיפול בצואה יכול להציל את החולים האלו. היום גם עושים סקירה של כל החיידקים בצואה ולפי זה מסיקים מסקנות. בעכברים גילינו שאם נעביר צואה מעכבר שמן לרזה, הרזה יהפוך לשמן ולהיפך. אבל אנחנו עדיין רחוקים מלדגום חיידקים ספציפיים".
לגלות את החיידקים הטובים בצואה
לא רק בדלקות מעיים חריפות הצואה שלנו יכולה להועיל, אלא אפילו בטיפול בסרטן. ד"ר אלרן חבר הוא מנכ"ל ביומיקה, חברה שמפתחת תרופות על בסיס המיקרוביום האנושי, מכלול החיידקים החיים בגוף שלנו ומעורבים בהרבה תהליכים פיזיולוגים. "בשנים האחרונות אנחנו יודעים יותר ויותר על מעורבות של החיידקים במחלות או לחילופין בטיפול במחלות שונות. כשמדברים על אקטימל לדוגמא, הרעיון הוא לחזק את כמות החיידקים האלו בגוף. הם מהווים שניים וחצי קילו ממשקל הגוף שלנו, זה איבר בפני עצמו", מסביר ד"ר חבר.
בביומיקה צללו לנהר החיידקים. "טיפול בעזרת צואה התחיל במאה הרביעית לספירה בסין, היו מטפלים בשלשולים חריפים על ידי מרק שהיו קוראים לו מרק צהוב. במלחמת העולם הראשונה בגרמניה טיפלו בחיילים שסבלו מדיזנטריה בטיפולים מבוססים על צואה. בעשורים האחרונים בארה"ב התחילו להיווצר זיהומים עמידים לטיפולים אנטיביוטיים שגרמו בעיקר לשלשולים חריפים, בעיות מעיים, הקאות. בעזרת השתלת צואה, הצליחו לטפל בתופעות חמורות של שלשולים שנגרמו מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. יש הבנה שמשהו בצואה של אנשים בריאים מאפשר להתמודד ולטפל במחלות האלו. דבר נוסף שהיה צריך להבין, זה מי מבין החיידקים בצואה הם החיידקים הטובים שמייצרים את האפקט הטיפולי. התחיל גל של חברות מיקרוביום שהתחילו ליצור כלים מחקריים מתקדמים כדי לזהות את האלמנטים הטיפולים שנותנים מענה לאותן מחלות".
ד"ר חבר מסביר את החשיבות של חברות כמו ביומיקה. "אחרי שסיימו את פרויקט מיפוי הגנום האנושי במאה הקודמת, הבינו שיש כל כך הרבה תאים לא אנושיים, שהם התאים החיידקיים שיש בתוכנו, וחקרו אותם לעומק. התחום של טיפולים ותרופות מיקרוביום התפתח בעשר השנים האחרונות כאשר כמות המחלות שאנחנו מאמינים שאפשר לטפל בהם בעזרת מניפולציות ושימושים שונים בחיידקים הולך וגדל. אנחנו מבצעים מחקר אינטנסיבי. לוקחים את החיידקים הטובים לטיפול ומגדלים אותם במעבדות והולכים עם זה קדימה".
עם זאת, הוא אומר שיש להשתמש בצואה בתבונה ולכן המחקר חשוב כל כך. "הטיפול בצואה הוא טיפול שמקובל גם בארץ במחלות מסוימות אבל יש צורך להיזהר כי גם אצל אנשים בריאים יש חיידקים מזהמים ולא אחת היו מקרים בארה"ב של חולים, בעיקר עם מערכת חיסונית מוחלשת, שקיבלו השתלת צואה מאנשים בריאים בלי תהליכי בדיקה מספקים, והחולים חטפו זיהומים שחלקם גרמו אף למוות. הטיפול בהשתלת צואה הוא לא עקבי כי הרבה דברים יכולים להשתנות ואין אפשרות לשמור על עקביות כשמטפלים בחומר גולמי מורכב.
"לכן היה צורך להיכנס יותר לעומק ולפשפש בצואה ולנסות להבין מהם החיידקים שאנחנו רוצים לגדל במעבדה כדי להפוך את זה לטיפול, ולא משהו שתלוי באדם אחד, שאולי יש לו בגוף מכרה זהב - אבל מחר בבוקר זה יכול להשתנות. צריך לדעת איך להגיע למוצר שהוא לא צואה אלא חומר תרופתי לחלוטין. אנחנו מחפשים חיידקים שיודעים לבצע פעילות מסוימת שהיא קריטית למחלות מסוימות. החומר עובר תהליך והופך לאבקה והכנסה לקפסולה ואז מגיע לתרופה שאנחנו מכירים".
"אנחנו מטילים ביצי זהב"
כאמור, אחד השימושים הוא בטיפול בסרטן, כפי שמסביר ד"ר חבר: "הדור הראשון של הטיפולים היה כימותרפיה, שנועדה בעיקר להרעיל את הגידולים הסרטניים. הגל הבא היה אימונותרפיה - תרופות שהמטרה שלהן הייתה לגרום למערכת החיסונית של הגוף לפעול כנגד הגידולים, זה יצר מהפיכה בטיפול בסרטן. רוב התרופות בעולם כיום הן כאלו. אבל הרבה מאוד חולים עם סוגים שונים של סרטן לא מגיבים עדיין לאימונותרפיה.
"בשנים האחרונות, בניסיון להבין למה חולים מסוימים כן מגיבים ואחרים לא, הגענו לעולם החיידקים והצואה. מחקרים שפורסמו בתחילת 2018 הראו שאחת הסיבות המרכזיות של חוסר תגובה לטיפולי אימונותרפיה בחולי סרטן היא אוכלוסיות שונות של חיידקים במעי שלהם בהשוואה לאנשים שכן הגיבו לטיפול. בביומיקה יצאו למחקר לנסות למפות את האנשים שמגיבים לאימונותרפיה לאנשים שלא מגיבים ושמנו לב שלא רק שיש פערים בגיוון של החיידקים אלא פערים גם בפעילות שהחיידקים האלו יודעים לבצע. חיידקים של אנשים מגיבים ידעו להפעיל את מערכת החיסונית בצורה טובה".
ד"ר חבר: "אנחנו מחפשים שילובים טובים של חיידקים, שיחד יכולים לתת את האימפקט במחלה. אני רוצה להביא את צוות הקומנדו הזה שיעבוד טוב יחד, שיכול גם לתת לי חשמל, גם אינסטלציה וגם לבנות קירות - כדי להגיע לדירה המושלמת"
החוקרים הגיעו להבנה שאם ייקחו חיידקים שיודעים להכווין את המערכת החיסונית לכיוון הנכון ולעורר אותה, הדבר יסייע לטיפול אפקטיבי יותר באימונותרפיה. "אנחנו צריכים להיות עם שיווי משקל מאוד עדין כדי למצוא את החיידקים שמתאימים לצורך הרפואי של אותם חולים. התחלנו תהליך שבו אנחנו עושים מיפוי. דרך מערכות המידע שלנו אנחנו מחפשים שילובים טובים של חיידקים, של מספר מאוד מוגבל של חיידקים שיחד יכולים לתת את האימפקט במחלה. אני רוצה להביא את צוות הקומנדו הזה שיעבוד טוב יחד, שיכול גם לתת לי חשמל, גם אינסטלציה וגם לבנות קירות - כדי להגיע לדירה המושלמת. אנחנו מייצרים קומבינציה בדרך כלל של ארבעה חיידקים שאמורים לתת מענה ביולוגי לאותם אנשים חולים. התהליך עובר את תהליכי הפיקוח כמו כל תרופה".
לדבריו, התוצאות עד כה נותנות תקווה לעתיד. "ראינו תוצאות פנומנליות במודלים שונים של סרטנים, כאשר נתנו את הטיפול המשולב שלנו עם אימונותרפיה, בהשוואה לאימונותרפיה לבד. זה היה חד-משמעי וברור".
ביומיקה היא לא החברה הראשונה שעושה שימוש בחיידקים מתוך הצואה לצורך פיתוח תרופות, ובעולם יש מחקרים דומים שהראו תוצאות טובות. עכשיו מתחילה החברה את שלב הניסויים הקליניים, הראשון שנערך בישראל, עם התרופה BMC 128 המבוססת חיידקים, ומתמקדת כרגע בשלושה סוגי סרטן נפוצים: ריאות, סרטן כליות RTC וסרטן עור מלנומה.
"הרעיון הוא ללכת לאוכלוסיית חולים שלא הגיבה לאימונותרפיה בטיפול ראשוני והמחלה המשיכה להתקדם, ואנחנו ננסה לתת מענה דרך טיפול משולב. החולים יקבלו מדי יום את התרופה, שבועיים לפני שהם נכנסים לתהליך של אימונותרפיה ולאחר מכן בטיפול משולב למשך תקופת המחקר. המחקר נפתח ברמב"ם ואנחנו בשלב גיוס חולים. הכול ערוך ומוכן".
ד"ר חבר מאמין שהתרופה נמצאת אצלנו בגוף וזו לא קלישאה, ואולי בקרוב נבין שאם אנחנו בריאים מספיק, אנחנו מטילים ביצי זהב כחלק מהתהליך הטבעי. "אני משוכנע שזה אפקטיבי להרבה מאוד מחלות, לא רק לסרטן, אלא גם למחלות דלקתיות, מחלות מטאבוליות ועוד".
