בשיתוף פורום Reboot
איך לטפח חמלה במערכת הבריאות? צפו
היא אינה בונוס ולא מדובר ברחמים, אלא ברכיב קריטי בטיפול – חמלה. כשמטופלים זוכים ליחס אמפתי, הם חווים תהליך של ריפוי משמעותי, ויש לכך הוכחות קליניות. למרות זאת, בסקר שנערך לקראת כנס אריאל הרביעי לבריאות נמצא כי 77% מהציבור בישראל סבור כי מערכת הבריאות מעדיפה שיקולים כלכליים על פני חמלה ואנושיות. מול האתגר הזה ייחד השנה כנס העשור של פורום Reboot, מושב שלם לשאלה: איך מקיימים חמלה במערכת בריאות עמוסה, עם צוותים שחוקים בישראל של אחרי ה-7 באוקטובר?
"כשאדם מגיע למערכת הבריאות במצב של הידרדרות הוא פוגש הרבה פעמים דאגה ופחד לגבי מה קורה איתו, פוגש מערכת במחסור, המשפחה שלו באה מודאגת והוא פוגש גם צוות שבעצמו מתמודד עם עומס וקושי – שם מבחינתי זו נקודת הכאב", הציגה מנחת המושב דקלה הרצוג טוויג, מייסדת שותפה ומנכ"לית עמותת מחווה את נקודת הפתיחה.
היוזמה "רציתי שתדעו", שלה שותפה הרצוג טוויג, זכתה בתחרות "יוזמת הבריאות המובילה של השנה" של Reboot וקבוצת "ידיעות אחרונות" ב-2022, ומבחינתה חמלה היא דרך חיים שצריכה להיות שזורה בתהליך הטיפול: "חמלה היא לא רחמים. חמלה מתחילה מתשומת לב לזה שמישהו סובל, בשלב השני אני מרגישה מוטיבציה של רצון לעזור, השלב הבא הוא חיבור רגשי והשלב הרביעי הוא התנהגותי – לנקוט פעולה".
פרופ' יונתן הלוי, נשיא המרכז הרפואי שערי צדק ויו"ר לשעבר של ועדת סל התרופות, מתרגם את התהליך הזה לסיטואציה קטנה שכולנו מכירים: "ב-7 דקות שבהן מקבלים חולה אפשר לחייך, אפשר לפתוח לו את הדלת, ללחוץ את ידו ולהפגין כלפיו הרבה מאוד חמלה. החמלה הבסיסית היא לא לקבל מטופל עם הראש בתוך המחשב. לכן, אסור לתת לאף אחד, רופא, אחות, עובד סוציאלי ועוד, להסתנן אל מערכת הבריאות, מבלי שיכולות החמלה המולדות שלו נבדקו".
מי שהיתה דיקנית הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, פרופ' דינה בן יהודה, מנהלת אגף המטולוגיה המרכז הרפואי הדסה ויו"ר ועדת סל התרופות, כבר לוקחת את זה לשלב הבא ומציעה כיצד נכון לטפח חמלה עוד בשלב ההכשרה: "המילה הנכונה בעיני היא לא איך ללמד חמלה, אלא איך לטפח חמלה. איך מונעים מצב בו הסטודנט שהתחיל ללמוד רפואה, מתוך רצון לטפל ולעזור לחולים, גומר בית ספר לרפואה שחוק כועס וחסר חמלה".
לדבריה, "צריך להתייחס לחמלה כמו שמתייחסים לרפואה מבוססת ראיות. ללמד איך בעזרת החמלה אנחנו מגיעים להפחתת כאב ומשפרים את מערכת החיסון, להתייחס לחמלה כמו אל תרופה שצריך לתת אותה לאדם הנכון, על ידי האדם הנכון, בזמן הנכון ובמינון הנכון".
ד"ר גלעד אגר, מנהל מחלקת מבוגרים ומרכז החדשנות בגהה, הצביע על עוד כיוון חדשני לפתרון: "ברמה המעשית יש לחשוב על מודל של הגדלת כח אדם של ״תומכי לחימה״, שיפחיתו עומס וישאירו למטפל את עבודת הליבה שלו. אלו לא חייבים להיות בהכרח אנשים. מהפכת הבינה המלאכותית מייצרת מצב פרדוקסלי, שבו בעזרת טכנולוגיה אפשר לייצר יותר אנושיות".
"זו מערכת פטריארכלית, הגיע הזמן להסתכל על המטופל אחרת"
טל מורגנשטיין, מנהלת האגף להערכה טכנולוגית בסל הבריאות במשרד הבריאות מאמינה כי המפתח לחמלה טמון בעיקר בתפיסה של המטופל. "המערכת בנויה בצורה מאוד פטריארכלית , שמעתי לא פעם: 'החולה הממוצע הוא בור ועם הארץ'. ניסיתי להבין מאיפה זה מגיע ולמה? כדי שנסתכל על המטופל אחרת, כדי שנבין שהוא שווה ויש לו מה לתרום, צריך להיות שם בכל צומת ולייצר אנשי קשר בתוך מערכת הבריאות. בתוך ועדת הסל יש פיילוט, שזו כבר השנה השישית שלו, שהשפיע על חלק מההחלטות של הוועדה, זה חייב להיות על השולחן".
"אף אחד לא רואה את הצד השני עד שהוא עצמו לא חולה", אמר בדיון שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה. "כל אחד חי את החיים שלו, לכל אחד היסטוריה משלו ואני חושב שהדרך היא לערב מטופלים בכל התהליכים: יש בתי חולים שעשו מועצה או פרלמנט, מטופלים צריכים להיות בוועידות של סל הבריאות, המעורבות של המטופלים אפילו בתור משקיף היא חשובה".
ד"ר אבי מתן, יו"ר ועדת הפארמה של לשכת המסחר ישראל-ארה"ב ומנכ"ל AbbVie ישראל מאמין שגם התעשייה יכולה לתרום לטיפוח החמלה במערכת: "התמיכה והשותפות בפורום Reboot חשובות כדי שנושאים מרכזיים כמו חמלה ואנושיות יוכלו לעלות על סדר היום הציבורי ולקבל התייחסות ראויה".
יו"ר פורום Reboot, ד"ר יצחק ברלוביץ' מאמין כי היכן שנמצא הקושי טמונה גם ההזדמנות: "באמצעות חמלה אפשר לחפות על כל מיני כשלים במערכת כמו: השקעה, פיתוח משאבים - כל אותם הדברים שאנחנו יודעים שחסרים. חייב להיות חוק שכל מי שנמצא במערכת הבריאות, חלק מדרישות הרישוי שלו - יהיו בנושא חמלה".
