ד"ר ליביה בלן-משה, פסיכיאטרית ילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, פרסמה בשבוע שעבר פוסט בפייסבוק שבו התריעה על המצב הנפשי הקשה שאליו הגיעו ילדים ישראלים בעקבות הקורונה. הפוסט עורר הדים רבים, ובעקבותיו היא התראיינה לאולפן ynet.
קראו עוד:
"אני חייבת לשפוך את שעל ליבי בעקבות הדיונים על סיום או המשך הבידודים לילדים בבתי הספר", כתבה. "אני פסיכיאטרית ילדים ונוער. בשנה האחרונה, וביתר שאת בחודשים האחרונים, אני רואה שכל כוחות הנפש אוזלים - של הילדים ושל ההורים שלהם. בני נוער מבלים שבועות שלמים בבית, חסרי מעש. מסגרות הלימוד חלקיות או לא קיימות. גם לא בזום. גם לא בלמידה עצמית. הילדים מתנתקים מהיותם תלמידים, מחבריהם. מחוברים למסכים. מדוכאים, חרדים, בודדים. כל מי שהצלחנו לסייע לו, מתפרק. ההורים נטולי כוחות כבר לסייע. לא יודעים איך ועבור מה להרים את הילד מתהומות חוסר המעש, חוסר התוחלת והייאוש.
"מימיי לא רשמתי כל כך הרבה כדורים נגד דיכאון וחרדה כמו בחודשים האחרונים. כבר אין לי איך לסייע. הטיפולים הפסיכולוגיים מלאים, ואוזלת היד שלנו כל כך גדולה. בעיקר מייאש לראות איך בני נוער שתפקדו באופן תקין, בריאים בנפשם, שהתמודדו כמו כולנו באופן יומיומי עם הטמפרמנט הקצת חרד, קצת ביישן, קצת היפראקטיבי, קצת מתנתק - הפכו לילדים עם פסיכופתולוגיה מאז'ורית. ומי שכבר היה מטופל במרפאה, שכבר הראה רגישות מוגברת והתגבר, שוב קורס.
"ילדים ובני נוער כבר לא הולכים לבית הספר, או הולכים לפעמים. ילדים שבכלל לא חשבו אי פעם לא ללכת, שמימיהם לא העלו על דעתם אפשרות כזאת, פתאום מוצאים עצמם בצד הנושר. והמחקרים מראים קורלציה ישירה בין מי שלא הולך לבית הספר לבין מי שלא ילך לעבודה אחר כך...
"אני כותבת את זה, כי לדיכאון חרדה וחוסר תפקוד אין בדיקת אנטיגן, ואין מדדים במעבדה. מי שמגיע למרפאה - בו אנחנו עוד מטפלים. אין ספק שיש עוד רבים מאוד שבכלל לא ניגשים לבקש עזרה, או לא מצליחים להגיע לקבל אותה.
"המחיר של הבידודים הוא הבריאות הנפשית והעתיד של דור שלם, וזו גם בריאות הציבור, לא? ואת זה, לדעתי, חשוב שתיקחנה בחשבון מקבלות ההחלטות הנוכחיות".
"אני רושמת כדורים נגד דיכאון וחרדה גם לילדים בני חמש, אם צריך", אמרה ד"ר בלן-משה בריאיון לאולפן ynet. "אנחנו רושמים כדורים לדיכאון ולחרדה לילדים שהם במצבים קליניים קשים יחסית - מי שיש לו דיכאון חמור או חרדה קשה שמגבילה תפקוד - או כשזמן ההמתנה לטיפול פסיכולוגי ארוך מדי, ואי אפשר לחכות. הטיפול בדיכאון ובחרדה הוא פסיכולוגי בדרך כלל, אבל כשהמצב קשה מדי, אני רושמת כדורים".
החרפה בתסמיני דיכאון וחרדה
דבריה של ד"ר בלן-משה תואמים את המצב בשטח. מתברר שב-2021 חלה עלייה בצריכת תרופות נוגדות דיכאון וחרדה בכלל האוכלוסייה. מקופת חולים כללית דווח על עלייה של 7.5% בהשוואה ל-2019, ושל 4.6% בהשוואה ל-2020. מחקר של אוניברסיטת תל אביב והמכללה האקדמית תל-חי חשף כי מאז פרוץ מגפת הקורונה חלה החרפה משמעותית בתסמיני חרדה ודיכאון באוכלוסייה, ובמהלך הגל השני (אוקטובר 2020) כמעט כל אדם שלישי בישראל (29%) סבל מתסמיני חרדה ברמה גבוהה או גבוהה מאוד. מתברר גם ש-7% מהאוכלוסייה דיווחו על מחשבות אובדניות.
"אנחנו רושמים כדורים לדיכאון ולחרדה לילדים שהם במצבים קליניים קשים יחסית - מי שיש לו דיכאון חמור או חרדה קשה שמגבילה תפקוד - או כשזמן ההמתנה לטיפול פסיכולוגי ארוך מדי, ואי אפשר לחכות. הטיפול בדיכאון ובחרדה הוא פסיכולוגי בדרך כלל, אבל כשהמצב קשה מדי, אני רושמת כדורים"
"אם מסתכלים ספציפית על נערים מתבגרים, רואים שזאת אוכלוסייה שמאוד זקוקה לקבוצה החברתית שלה", מסבירה ד"ר בלן-משה. "זו תקופה שבה הם מגבשים זהות עצמית וחברתית ומפתחים מיומנויות חברתיות - וכל זה לא היה להם בקורונה. אנחנו כבר שנתיים בתוך משבר שבו ילדים ובני נוער לא מקבלים תנאים בסיסיים בשביל להתפתח: שגרה, לקום בבוקר ולהתלבש, להיפגש עם החברים שלהם, ללכת לחוגים. פתאום הכול נעלם, ואין להם לאן להשתייך".
ד"ר בלן-משה נשאלה אם זה לא בעייתי לקבל טיפול תרופתי בגיל צעיר כל-כך, והשיבה בשלילה. "בעייתי לקבל דיכאון וחרדה בגיל מוקדם, לא בעייתי לקבל טיפול תרופתי", אמרה. "הטיפול התרופתי לא ממכר, והוא לא הבעיה".