כאשר יולדת נתקפת צירים, הצוות הרפואי מדריך אותה לנשום נשימות עמוקות ואיטיות כדי להקל על הכאב. אך מסתבר שטכניקה של נשימות עמוקות נפוצה לא רק בלידה ולא רק להקלה על כאב. נשימות עמוקות ואיטיות מומלצות גם כטיפול במצבים בריאותיים שונים, כגון יתר לחץ דם, הפרעות בקצב הלב, בעיות בוויסות של מערכת העצבים ועוד.
ראו עוד:
ההיגיון הפיזיולוגי שמאחורי ביצוע נשימות עמוקות, נובע מהייחודיות של תהליך הנשימה, שלפרקי זמן קצרים יכול להיעשות במודע ובשליטה רצונית, אך רוב הזמן הוא בלתי מודע ומתבצע באופן אוטומטי. שילוב זה מאפשר להשיג השפעה לפרק זמן קצר על מנגנוני בקרה אוטונומיים של מערכת העצבים. מדובר במנגנונים אשר אחראים על הביצוע האוטונומי והבלתי מודע של מערכות הגוף בכל שעות היום.
מתברר שתרגול נשימות עמוקות ואיטיות במשך מספר דקות ביום גורם לירידה משמעותית בערכי לחץ הדם - שמונה יחידות בממוצע, שזו יעילות דומה לטיפול תרופתי
התהליך "האוטומטי" של הנשימה מבוקר באופן רציף על ידי חיישנים באזור בית החזה, הממוקמים בעורקים הראשיים, במערכת הנשימה ובקצוות העצבים. החיישנים רגישים לרמות של דו־תחמוצת הפחמן בדם. הם מעבירים את המידע למוח, שמווסת את קצב הנשימה בהתאם לצורכי הגוף בטווח שבין נשימות איטיות במצב שינה ובין נשימות מהירות מאוד במצבי מאמץ.
ביצוע מודע של נשימות עמוקות פועל על המנגנון הזה, אך בדרך הפוכה. באופן מודע אפשר לשלוט בתהליך הנשימה בצורה רצונית לאורך פרקי זמן קצרים, ועל ידי כך לווסת את פעולתם של אותם חיישנים ואת פעילותה של מערכת העצבים.
לחץ הדם גבוה? תנשמו עמוק
יש הטוענים שעיקר ההשפעה של תרגול נשימות עמוקות נובעת מהסחת הדעת ממצב המתח הפסיכולוגי או הגופני, וגם נותן לנו הרגשה של שליטה על מצב גופנו, במיוחד במצבים של כאב או חרדה.
לשאלה האם יש לנשימות השפעה פיזיולוגית ממשית או שמדובר רק בהסחת דעת פסיכולוגית המאפשרת הרגשה של שליטה על מצב גופנו, ניתנה תשובה במאמר שפורסם בכתב העת המדעי Frontiers in Human Neuroscience.
במאמר הוצג סיכום של הממצאים המדעיים ממאות מחקרים שעסקו בהשפעה הפיזיולוגית של תרגול נשימות עמוקות. הוא מצא שתרגול של נשימות עמוקות אכן גורם לוויסות טוב יותר של מערכת העצבים המרכזית, וכן להגברה של פעילות מרכזים במוח אשר אחראים על מצבי מנוחה. השפעה זו נמצאה גם במחקרים שבדקו ישירות את הפעילות המוחית ואת הפעילות של החיישנים באזור בית החזה.
וכיצד זה השפיע על מצב הבריאות? מתברר שתרגול נשימות עמוקות ואיטיות במשך מספר דקות ביום גורם לירידה משמעותית בערכי לחץ הדם - שמונה יחידות בממוצע, שזו יעילות דומה לטיפול תרופתי. התרגול גם גרם לשיפור משמעותי בוויסות קצב הלב, מדד ששיפורו קשור ישירות לירידה בסיכון לתחלואה במחלות לב וכלי דם.
כואב לכם? תנשפו לאט
במחקר אחר, שבו נחשפו הנבדקים לגירויים מכאיבים בעוצמות שונות, כשהם נושמים בקצבים משתנים, הנבדקים שביצעו תרגול של נשימות עמוקות ואיטיות – כאשר היחס בין זמן השאיפה לזמן הנשיפה הוא 1:2 (זאת אומרת שהנשיפה ארוכה פי שניים מהשאיפה), דיווחו על הירידה הגדולה ביותר ברמות הכאב.
לטענת החוקרים, תרגול הנשימות גורם להסחת הדעת מהכאב ונותן תחושה סובייקטיבית שאנו שולטים בו. שני אלה יחד גורמים לירידה סובייקטיבית בעוצמת הכאב
הירידה בכאב הייתה הדרגתית: הקלה מסוימת נרשמה החל מהדקה השנייה של התרגול, והיא הלכה והתגברה עד שנרשמה ירידה משמעותית בעוצמת הכאב לאחר תרגול שנמשך כשמונה דקות. מדובר בהקלה הגדולה בכ־30 אחוז מזאת שחוו נבדקים אשר נחשפו לאותה עוצמת כאב אבל נשמו באופן טבעי. אולם, במפתיע, כאשר נבדקה ההשפעה הפיזיולוגית של נשימות עמוקות על פעולת מנגנונים שאחראים על הכאב במוח ועל החיישנים בבית החזה, לא נמצא כל שינוי בדפוס הפעולה שלהם כתוצאה מהשינוי בדפוס הנשימה.
תוצאות אלה הובילו את החוקרים למסקנה שההשפעה העיקרית של תרגול הנשימה בהפחתת כאב היא פסיכולוגית. לטענת החוקרים, תרגול הנשימות גורם להסחת הדעת מהכאב ונותן תחושה סובייקטיבית שאנו שולטים בו. שני אלה יחד גורמים לירידה סובייקטיבית בעוצמת הכאב. אם המניע הוא פיזיולוגי, אם פסיכולוגי ואם שילוב של השניים – התרגול הזה עובד.
הכותב הוא פיזיולוג ופיזיותרפיסט, מכון פיזיולייף לפיזיותרפיה וכושר אישי plife.co.il