השבוע פורסם דו"ח סיכום שירותי בריאות לתלמיד לשנת הלימודים 2020-2021 של משרד הבריאות, שממנו עלו ממצאים מעניינים לגבי ההתחסנות נגד נגיף הפפילומה – HPV - חיסון שניתן במסגרת שגרת החיסונים בבתי הספר, בשתי מנות, החל מכיתה ח'. מחקרים אחרונים כבר הוכיחו שהחיסון מונע את סרטן צוואר הרחם, גידול ממאיר שפוגע בנשים צעירות, בנות 40 בממוצע, וגם טרום סרטן בצוואר הרחם. נגיף הפפילומה גורם לגידולים נוספים, ממאירים ושפירים, בנשים ובגברים באברי המין, בגרון ובפי הטבעת, ולאחרונה נמצא שהוא גם פוגע בפוריות ומגביר את שיעור ההפלות.
קראו עוד:
לחוקר שמצא כי זנים מסוימים של נגיף הפפילומה גורמים לסרטן, אף הוענק ב-2009 פרס נובל לרפואה, ובעקבות גילויו פותח החיסון נגד זני הנגיף.
על רקע ההצלחה של החיסון והבטיחות הרבה שלו הכריז ארגון הבריאות העולמי על פרויקט יומרני: הכחדת סרטן צוואר הרחם בתוך מספר שנים. כדי להכחיד אותו, נקבע כי יש לחסן לפחות 90% מהבנות לפני גיל 15, להמשיך בבדיקות סריקה של צוואר הרחם ולטפל בממצאים המתגלים בשלב הטרום-סרטני. אוסטרליה, קנדה, דנמרק ועוד מדינות נרתמו למשימה, וכל אחת מהן הודיעה כי היא מעוניינת להיות המדינה הראשונה שתגיע להכחדה של סרטן צוואר הרחם. ומה אצלנו?
מתברר שרק 57.1% מהתלמידות ומהתלמידים הישראלים קיבלו את החיסון המלא בשנת הלימודים האחרונה. במחוזות צפון, חיפה ונתניה שיעור ההתחסנות היה מעל 74%, ואילו בירושלים רק 24.1%. שיעור ההתחסנות במחוז דרום היה 34.9%, נמוך בהרבה משנים קודמות ורחוק מהיעד של 90% הנדרש כדי למגר את סרטן צוואר הרחם.
האם ישראל ויתרה על הסיכוי למגר את סרטן צוואר הרחם וגידולים נוספים הנגרמים עקב נגיפי הפפילומה? מדוע איננו מגיעים להתחסנות של 90%, בעוד ההתחסנות לחיסון המשולש והמרובע בבתי הספר עולה על 90%?
התדמית הבעייתית של החיסון הוכחה כבר כפייק ניוז
לפי ממצאי משרד הבריאות, הסיבה העיקרית לסירוב להתחסן נגד HPV היא שהחיסון הזה סובל מתדמית בעייתית. נטען שהוא פוגע בפוריות וגורם לזאבת (לופוס), לשיתוק ולכאבים; הגדילו ואמרו שלא הוכח שהוא גורם לסרטן. אלא שכל הטענות הללו נמצאו כוזבות. לא רק שהחיסון אינו פוגע בפוריות: מחקרים הוכיחו שנוכחות נגיף הפפילומה בזרע היא זו שפוגעת בפוריות הגבר ומגבירה את שיעור ההפלות. לגבי מחלת הזאבת, נמצא שלא רק שהחיסון אינו גורם לה, אלא שחוקר ישראלי מצא שנגיף הפפילומה הוא זה שעלול לגרום זאבת עקב המבנה המולקולרי שלו. מכאן שהחיסון יכול למנוע זאבת ופגיעה בפוריות.
האשמה שהחיסון גרם למקרה של שיתוק אצל נערה צעירה, הופרכה גם היא. ועדת מומחים בלתי תלויה חקרה וקבעה שהשיתוק לא נגרם מהחיסון אלא עקב שוק אנפילקטי ודום נשימה בעקבות מתן תרופה משככת כאבים. גם השמועה שהחיסון לא מונע סרטן, הוכחה ככוזבת עם הזמן. באנגליה למשל, בקרב בנות שחוסנו עד גיל 17 הייתה ירידה של 88% בהיארעות סרטן צוואר הרחם יחסית לבנות שלא חוסנו. מחקרים קודמים הוכיחו שהחיסון מונע התפתחות תהליכים טרום-סרטניים.
עיון בנתוני משרד הבריאות מעלה גם כי ישנם בתי ספר שמנהלם מסרב לתת לאחיות להיכנס כדי לתת את החיסון. התופעה בולטת מאוד בירושלים, שם 50.2% מבתי הספר סירבו לחיסון. גם במחוז תל אביב נרשמה התנגדות כזו בשיעור 24.8%. חלק נכבד מבתי הספר הסרבניים הם מקהילות חרדיות, והדבר נובע מכך שבעבר נתפס החיסון כמכוון נגד מחלה הנגרמת ממתירנות יתר. כיום ברור שההדבקה בנגיפי הפפילומה נפוצה ביותר ועלולה לעבור גם במגע חלקי. מכון פוע"ה, העוסק בפוריות וברפואה על פי ההלכה, פרסם נייר עמדה ובו פסק שכדי להציל נפשות בישראל, יש להתיר את ההתחסנות נגד נגיף הפפילומה.
ישנם בתי ספר שהמנהל מסרב לתת לאחיות להיכנס כדי לתת את החיסון. התופעה בולטת מאוד בירושלים, שם 50.2% מבתי הספר סירבו לחיסון. גם במחוז תל אביב נרשמה התנגדות כזו בשיעור 24.8%. חלק נכבד מבתי הספר הסרבניים הם מקהילות חרדיות, והדבר נובע מכך שבעבר נתפס החיסון כמכוון נגד מחלה הנגרמת ממתירנות יתר
סיבה נוספת לשיעור ההתחסנות הנמוך אצלנו היא תוצאת הקורונה – הסגרים והבידודים. כאן יש לשבח את משרד הבריאות, ובמיוחד את המחלקה לסיעוד בבריאות הציבור, העושה מאמצים רבים להעלות את שיעור ההתחסנות למרות המגפה: ילדים נקראו גם בעת הסגר להגיע להתחסן, והתקיימו שני וובינרים לאחיות המחסנות ממשרד הבריאות, שבהם הוצגו נתונים על היעילות הרבה של החיסון. לילדים שהחמיצו את ההתחסנות בכיתה ח' עקב הקורונה, התאפשר להשלים את קבלת הזריקה השנייה של החיסון בכיתה ט'.
יוזמה חשובה נוספת הייתה חלוקת ההתחסנות בין כיתה ז' לכיתה ח' כדי שמועד המנה השנייה לא ייפול בחופשת הקיץ. כל אלו הביאו להעלאת אחוז ההתחסנות בשתי מנות מ-49.3% בשנת הלימודים תש"פ ל-57.1% בתשפ"א.
אשר לסיכוי שלנו להגיע למיגור של סרטן צוואר הרחם וגידולים נוספים הנגרמים מנגיף הפפילומה, סיכוי זה עלה מעט לאחרונה, כשבסל התרופות האחרון הורחב הכיסוי של החיסון לבני ובנות 21-26 שלא היו זכאים לקבל את החיסון קודם לכן. אומנם היעילות הרבה ביותר של החיסון מושגת כשהוא ניתן לפני תחילת קיום יחסים וההדבקה הראשונה בנגיף, אך מחקרים רבים הראו שהחיסון יעיל גם אם הוא ניתן בגיל מבוגר יותר, והוא רשום בישראל עד גיל 45.
גם הכללת הבנים בהתחסנות בבתי הספר תעלה לטווח ארוך את הסיכוי למיגור המחלה. אם בנים נושאים את הנגיף, החיסון ימנע אפשרות שהם יעבירו אותו לבנות הזוג. לחיסון חשיבות רבה גם במניעת מחלות קשות אצל בנים, וביניהן סרטן הגרון. החיסון ימנע גם סרטן בפי הטבעת ויבלות באברי המין.
הדרך למיגור סרטן צוואר הרחם עדיין ארוכה בישראל. במקביל ליציאה ממשבר הקורונה, יש להירתם במרץ להעלאת שיעור ההתחסנות נגד נגיף הפפילומה ולהגיע למיגור המחלה הזאת.
הכותב הוא מומחה בגינקולוגיה, במיילדות ובמחלות צוואר הרחם והעריה ומשמש כיו"ר החברה הישראלית לחקר ומניעת מחלות המועברות במגע מיני