יובל טיאנו, בן 33 מירושלים, רגיל לעבוד בשגרה כמתכנת בחברת סטארט-אפ, אך ב-7 באוקטובר, כמו רבים אחרים, הוא הוקפץ לשירות מילואים - ומאז השתנו חייו. מפרוץ המלחמה ביצע טיאנו יותר מ-260 ימי מילואים. הוא התחיל בצפון, המשיך בפעילות ברצועת עזה, יצא להתרעננות - ונקרא שוב למילואים בצפון. אלא שאז, בלי שום התרעה מוקדמת, הוא החל לסבול מכאבים חדים וממושכים בראש ובעיניים. בבית החולים הדסה עין כרם שבירושלים זיהו במהירות את הבעיה הנדירה ממנה סבל - וטיאנו עבר ניתוח חירום במוחו שהציל את חייו.
3 צפייה בגלריה
לאחר 260 ימי מילואים - יובל טיאנו הוכנס לניתוח חירום שהציל את חייו
(צילום: באדיבות המטופל)
"התחילו לי כאבים פריפריים שרק הלכו והתחזקו", שחזר טיאנו, נשוי ואב לתינוק בן 11 חודשים - שנולד לתוך המלחמה. "הראש שלי כאב, כל פעם שהיה בום באזור הלחימה - הרגשתי את הראש שלי זז. היו לי סחרחורות והתחלתי לראות מטושטש. בהתחלה חשבתי שזה כאב ראש זמני, אולי מיגרנה, ושזה יעבור מעצמו". הוא סיפר כי ניסה לקחת תרופות אך שום דבר לא הועיל. "זה כמעט בלתי אפשרי לתפקד במצב כזה כשהראש מרגיש מנותק, העיניים מרצדות ויש עיוותים בראייה".
לאחר יומיים ללא שיפור שוחרר טיאנו מהמילואים כדי ללכת להיבדק. בבית החולים הראשון שאליו הגיע לא ראו הרופאים בעיה חריגה, והוא שב לשטח הלחימה. אך בינתיים, כך סיפר, הכאבים רק הלכו וגברו. החום שלו עלה, הוא שוחרר שוב למנוחה בביתו ואז פנה למיון בבית החולים הדסה. "מהרגע שהגעתי לקחו אותי ברצינות, העניינים התקדמו במהירות והיה ניכר שלצוות הרפואי באמת אכפת וחשוב להתעמק", סיפר.
"עשו לי MRI ובתוך זמן קצר כבר הצליחו להגיד לי מה יש לי: אבצס במוח ומזיהום חמור שמסכן אותי", הוסיף. ד"ר סמואל מוסקוויסי, מנהל יחידת ניתוחי בסיס גולגולת במחלקה לנוירוכירורגיה בהדסה שהוביל את הטיפול, הסביר כי אבצס במוח הוא מצב נדיר ומסוכן המתבטא בקיומה של מורסה במוח - אזור מוגלתי, הנוצר עקב זיהום ברקמות במוח. לדבריו, כאשר המערכת החיסונית מזהה את הזיהום ולא מצליחה להילחם בו, היא מנסה למנוע את התפשטותו על ידי יצירת רקמה בריאה שסובבת את הזיהום וסוגרת אותו בתוכה.
3 צפייה בגלריה
טיאנו: "משוגע לחשוב שזה נגמר בבית חולים, ד"ר מוסקוויסי הציל לי את החיים לגמרי"
(צילום: דוברות הדסה)
הרקמה הזו שנוצרת מסביב לזיהום, היא למעשה המורסה או האבצס. אלא שבמוח, קיומה של המורסה עצמה עשויה להוות סיכון בריאותי של ממש, ואם היא לא מאובחנת במהירות - היא עלולה להוביל לנזק מוחי חמור ואף למוות. "תוך שעתיים מרגע האבחון כבר הכנסנו את יובל לניתוח", שחזר ד"ר מוסקוויסי. "בחדר הניתוח ניקזנו את האבצס באמצעות מערכת ניווט מתקדמת. קדחנו חור קטן מאוד באזור הגולגולת, בלי חתך, על מנת לנקז את האבצס והשתמשנו במחט בגודל של 2.2 מילימטר דיאמטר כדי לעשות זאת.
"ניקזנו את הכול לגמרי בהצלחה רבה, ללא סיבוכים", הוסיף. "בעבר זה היה ניתוח מורכב הרבה יותר, היו קודחים לתוך הגולגולת ועוברים ממש דרך המוח. אך כיום, בעזרת הטכנולוגיה המתקדמת בחדרי הניתוח שלנו, ניתן לעשות זאת עם מחט קטנה, ובחדירה מינימלית ולנקות את כל האבצס מהאזור בו התמקם במוח".
טיאנו סיפר כי לאחר הניתוח הרגיש הקלה עצומה. אחרי יומיים בהתאוששות הוא הועבר לטיפול נמרץ נוירוכירורגיה, שם שהה במשך שבועיים. "הצוות ביחידות האלו היה מדהים ומסביר פנים", שיתף. "פרופ' יורם וייס, מנכ"ל הדסה, ששמע על הניתוח במצב הנדיר שלי, אפילו בא לבקר והתעניין בשלומי".
לאורך התקופה המטלטלת הזו זכה יובל לתמיכה וליווי צמוד של רעייתו, שטיפלה גם בבנם בן ה-11 חודשים. "מלבד המילואים היא נאלצה להתמודד גם עם המצב הרפואי החדש", סיפר טיאנו. "הבן שלנו נולד בתחילת המלחמה. הספקתי להגיע ללידה, החזקתי לאשתי את היד, הייתי שם איתה ובשבילה. אבל בין לבין הייתי יותר במילואים ולא יכולתי להיות שם כל הזמן לאורך השנה. הייתה לה שנה מאתגרת לבד בבית. אני מנסה לעזור ולתמוך בכל דרך שאני יכול, ומקווה שאני מצליח". ובינתיים, הוא מתעקש לשוב ללחימה כשמצבו הבריאותי יאפשר לו לעשות זאת.
טיאנו הודה לצוות הרפואי בהדסה על הטיפול, והוסיף: "אני רוצה לשבח ולהדגיש את הזריזות, ההקשבה והמסירות של ד"ר סמואל מוסקוויסי. הוא היה שם בכל רגע כדי לסייע ולהסביר, באופי שלו, בעדינות ובסבלנות. איתו הנוירולוגים והנוירוכירורגים שהיו מעורבים, וכך גם הצוות של היחידה לטיפול נמרץ, כולם היו מדהימים ואנושיים. האחים והאחיות, היו שם בשבילי ועזרו במסירות.
"מבחינתי זה התחיל מכאב ראש סתמי של כמה ימים שחשבתי שיעבור, כך שמשוגע לחשוב שזה נגמר בבית חולים", הוא סיכם בחיוך. "אבל עכשיו אני הולך, אוכל וצוחק. מודע לזה שד"ר מוסקוויסי הציל לי את החיים לגמרי".
