כחודש לאחר עסקת החטופים בין ישראל לחמאס, רבים מאלו ששוחררו עדיין מתמודדים עם מצב נפשי מורכב, ובבתי החולים מלווים אותם באופן צמוד - ומקווים לקלוט חטופים נוספים שאולי ישוחררו במסגרת עסקה נוספת. "ברגעים הראשונים כולם היו באופוריה מהשחרור, גם המטפלים, התרגשנו מאוד משובם ויצאו המון תמונות מרגשות של איחוד משפחות. אבל בימים לאחר מכן החלה נסיגה והתגלו תסמינים שמעידים על פוסט טראומה", סיפרה ל-ynet ד"ר רננה איתן, מנהלת המערך הפסיכיאטרי במרכז הרפואי איכילוב ויו"ר האיגוד לפסיכיאטריה ביולוגית בישראל.
בבית החולים איכילוב טופלו 14 חטופים ששוחררו בפעימות שונות בעסקה, מכל טווח הגילים, החל מילדים ועד לקשישים. ד"ר איתן תיארה כי "המערך הפסיכיאטרי נערך לקליטתם על בסיס מידע בספרות או ניסיון של אנשים שטיפלו בפדויי שבי ממלחמות שונות. ציפינו ונערכנו לאירוע אנושי ולא רפואי – אך התבדינו". לדבריה, "המשוחררים חזרו במצב רגשי מורכב מאוד, והבנו מהר מאוד שחלק גדול מהם זקוק לסיוע דחוף ומיידי של אנשי בריאות הנפש, פסיכולוגים, מומחים ופסיכיאטרים.
2 צפייה בגלריה
"החטופים חזרו במצב נפשי מורכב ועם תסמינים של פוסט טראומה". רכב הצלב האדום במעבר רפיח
(צילום: Belal Al SABBAGH / AFPTV / AFP)
"בין התסמינים שראינו אצל חלקם היו קשיים בשינה, הצפת זיכרונות מהשבי, סיוטים בלילה, פחדים וחשש מרעש", הוסיפה ד"ר איתן. "בנוסף, חלק מהאנשים חוו מצוקה נפשית, והמון דברים היוו עבורם טריגרים, גם דברים פשוטים. לדוגמה, נהוג שרופא נכנס לחדר של מטופל וסוגר אחריו את הדלת, אך אצל חלק מהאנשים זה שנכנס אדם וסוגר אחריו את הדלת עלול לשחזר את החוויה של השבי".
ד"ר רננה איתן: "אנחנו יודעים גם על מקרים שבהם השתמשו בכל מיני תרופות פסיכיאטריות שאסורות לשימוש, כנראה כדי להחזיק אותם בשקט. בין היתר השתמשו בקטמין שזה בעצם סם, ובתרופות כמו ואליום וקלונקס"
ד"ר איתן סיפרה כי מרבית תשומת הלב הוקדשה בהתחלה למצבם הגופני. לדבריה, "הם ירדו מאוד במשקל, למבוגרים שביניהם היו בעיות רפואיות מורכבת, וחלקם אף נזקקו לניתוחים וטיפולים שונים". היא הוסיפה כי "המשוחררים סבלו מבעיות גופניות שונות, חלקן קרו לפני המלחמה והוזנחו במהלך שהותם בשבי, חלקן נגרמו ברגעי החטיפה וחלקן בשבי עצמו".
אחרי ההתמקדות הראשונית במצבם הגופני, ככל שחלפו הימים, כך מספרת ד"ר איתן, "למדנו על ההתעללות הרגשית המשמעותית שהם עברו. ההתעללות באה לידי ביטוי בהפרדה מכוונת של בני משפחה בשבי, במסירת מידע כוזב שהעבירו להם, לדוגמה ש'מדינת ישראל נחרבה' או מידע לא נכון על אנשים ספציפיים, בכך ששמו אנשים בכוונה בבידוד ובכך שחלקם הוחזקו בתנאי צינוק", ציינה ד"ר איתן. "אנחנו יודעים גם על מקרים שבהם השתמשו בכל מיני תרופות פסיכיאטריות שאסורות לשימוש, כנראה כדי להחזיק אותם בשקט. בין היתר השתמשו בקטמין שזה בעצם סם, ובתרופות כמו ואליום וקלונקס. זה ממש נועד לסמם את החטופים שהיו שם".
ד"ר איתן הוסיפה כי במהלך הטיפול הם נחשפו לעדויות גם על התעללות במישור המיני שחוו החטופים, אך לדבריה חשוב לא להרחיב בפרטים בנושא כדי לשמור על צנעת הפרט ולמנוע מהם להיפגע מהעדויות הללו בעתיד. "כמחצית מהחטופים ששוחררו עדיין מטופלים במרפאה לבריאות הנפש", ציינה ד"ר איתן. "הטיפול בהם הוא לא משהו שאפשר לבקש מפסיכולוג בכל קליניקה לבצע. המקום הנכון לטפל בהם זה במרכז שמומחה לטיפול בטראומה".
2 צפייה בגלריה
"למדנו על התעללות רגשית משמעותית שהם עברו בשבי". ד"ר רננה איתן
(צילום: ג'ני ירושלמי, דוברות איכילוב)
לדבריה, האנשים זקוקים לליווי מתאים לאחר החוויה הטראומטית הקשה שעברו, גם ברגעי החטיפה וגם במהלך השהות בידי חמאס בעזה. "תחושת חוסר האונים, חוסר השליטה וחוסר הידיעה, שאדם שוהה מתחת לאדמה בלי לדעת אם יום או לילה, אלו אלמנטים דרמטיים וחשוב לטפל בהם בדרך נכונה", הבהירה. "יש לפניהם עוד דרך, ואנחנו יודעים להעניק להם את הטיפול המתאים. התערבות מוקדמת חשובה מאוד במצב הזה, על מנת שלא יפתחו תסמינים נפשיים קשים לאורך זמן.
"הזיכרונות מציפים אותם"
"כשאנחנו ניגשים לטיפול עם חטוף ששוחרר, אנחנו משוחחים איתו בעיקר על עובדות ופחות על רגשות", הוסיפה ד"ר איתן, שציינה כי המליצה למטופלים להימנע מראיונות בנושא. "השיח מאוד מציף והסיפור של האירוע צריך להיות מדורג. בריאיון מחפשים לשמוע איך האדם הרגיש ברגע הטראומתי וזה עלול להכניס אנשים למצב דיסוציאטיבי, שבו הם מרגישים לרגע שהם שוב בשבי. הזיכרונות מציפים אותם וזה יכול לקרות. זה עלול לקרות גם כשקמים משינה למשל, ואז הם לא מבינים אם הם בישראל או בשבי". לדבריה, "אדם במצב כזה יכול לפעול כאילו הוא בשבי, זה מצב מורכב ומסוכן שעדיף להימנע ממנו".
ד"ר איתן: "אנחנו מגבשים דרך פעולה למשוחררים הבאים, למדנו להיות יותר רגישים לקושי הנפשי - ולא להיות מסונוורים מהאופוריה בהתחלה"
ד"ר איתן סיפרה על הדאגה לאלו שעדיין מוחזקים בשבי חמאס, והוסיפה כי "בבית החולים איכילוב ממשיכים ללמוד את הנושא, ועובדים בשיתוף פעולה עם קולגות מתחום בריאות הנפש בשאר בתי החולים שמטפלים בחטופים ששוחררו, על מנת לשפר את הלמידה והידע בנושא". היא ציינה כי "זה אירוע שאנחנו לא מכירים, אף פעם לא טיפלתי בנערה או אישה צעירה שחזרה מהשבי וזו סיטואציה שונה ומורכבת. זה לא כמו טיפול בחייל שחוזר משבי, ואנחנו עושים מאמץ גדול לשיתוף פעולה ולשתף במידע.
"אנחנו פועלים לגבש דרך פעולה מתאימה למשוחררים הבאים. למדנו להיות יותר רגישים לקושי הנפשי, לא להיות מסונוורים מהאופוריה בהתחלה, ולהבין שאנשים צריכים קשר קרוב עם גורמי בריאות הנפש כבר מההתחלה", הוסיפה.
מלבד החטופים ששוחררו, בבית החולים איכילוב מטפלים גם באנשים רבים שחווים מורכבויות נפשיות מאז פרוץ המלחמה. "יש לי ניסיון קליני עם נפגעי טראומה אקוטית, וכבר בבוקר שבו המלחמה פרצה הגעתי לחדר המיון בבית החולים והתחלנו לטפל בנפגעים", אמרה ד"ר איתן. "בחודש הראשון של המלחמה חלה עלייה של כ-50% בפניות לחדר המיון בנושא, במקביל לפצועים שהגיעו. אנחנו גם נותנים להם סיוע נפשי במחלקות בבית החולים וגם בחדר המיון".
ד"ר איתן סיפרה כי שלושה ימים לאחר פרוץ המלחמה הקימו בבית החולים מרפאת חירום בשם "איכילוב עוטף", שקלטה עד כה יותר מ-250 פונים לטיפול פסיכיאטרי ופסיכותרפיה. "יש פה צוות שכולל מרפאים בעיסוק, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ואנשי סיעוד ופסיכיאטריה, שכולם עובדים ביחד על מנת לטפל במי שמגיע", הוסיפה. "במקביל אנחנו עסוקים בהכשרת הצוות, ויש תוכנית הכשרה אינטנסיבית לטיפול בטראומה שמשתתפים בה 100 מטפלים".
