בעוד יותר ויותר ילדים ובני נוער נקלעים למצוקה נפשית בגלל הקורונה מתברר כי התורים לטיפול הפסיכולוגי שהם כל כך זקוקים לו הם בלתי נסבלים: המתנה של שנה שלמה ולפעמים יותר.
כך עולה ממדגם ב־17 מרפאות ציבוריות לבריאות הנפש ברחבי הארץ, במרכז ובפריפריה. הוא בוצע על ידי פורום ארגוני הפסיכולוגיה הציבורית.
המדגם העלה כי בכל המרפאות הציבוריות שנבדקו אין היערכות למתן מענה מיידי למטופלים חדשים. ברוב המקרים זמן המתנה לפגישת הערכה ראשונית הוא כחודש. עם זאת, ההמתנה לטיפול הראשון – בין אם מדובר בפסיכותרפיה, בפגישה עם פסיכולוג, עובד סוציאלי או מטפל באמנות – ארוכה מאוד: ארבעה חודשים עד שנה, ולפעמים גם יותר.
"הלכנו לשטח ובדקנו כמה זמן ילדים ברחבי הארץ מחכים היום לטיפול פסיכותרפיה בשירות הציבורי", מספרת ירדן מנדלסון, פסיכולוגית קלינית בפורום ארגוני הפסיכולוגיה הציבורית. "אנחנו מסתכלים ימינה ושמאלה, כל הכותרות זועקות על המשבר הנפשי שעוברים ילדים ובני נוער ואנחנו רואים שהמערכת לא ערוכה לתת להם מענה".
היא הוסיפה: "דווקא בתקופה זו המענה צריך להיות מיידי. קודם כל בשביל לחסוך את הסבל ואת הכאב הנפשי, וגם משום שעדיף לטפל בבעיות האלה כשהן עדיין קטנות ולא אחרי שהן מתרחבות ומסתבכות. אנחנו נמצאים בתקופה שבה מתבגרים סגורים בבתיהם כבר חודשים ארוכים בלי מספיק קשר עם בני גילם ובלי מסגרת. הילדים הקטנים יותר, שהשגרה שלהם מופרעת שוב ושוב, נכנסים למצוקה גדולה יותר. ובנוסף יש את המבוגרים, שנתונים בלחץ בעצמם ובשל כך מתקשים לתת מענה לילדיהם. אלו מצבים שיוצרים מצוקה שחייבים לתת לה מענה".
מנדלסון התריעה: "אם לא נטפל בבעיות האלה בזמן נשלם מחיר כבד. כשתורי ההמתנה כל כך ארוכים ילדים לא מגיעים עם נסיגה או התפרצויות, הם מגיעים עם דיכאון, חרדות, נסיגה חברתית ובמקרים נוספים גם אובדנות. גם הסבל שלהם הרבה יותר חריף, וגם הסבל של המעגלים שסובבים אותם. כתוצאה מכך הטיפול הופך להיות הרבה יותר ארוך ומורכב. מדינת ישראל מפקירה את הבריאות הנפשית של הילדים וההתנהלות הזו היא ביזיון".
ממשרד הבריאות נמסר: "הנתונים שהעליתם מוכרים וידועים למשרד הבריאות. בסקר שערך המשרד לאחרונה ביותר מ-70 מרפאות ממשלתיות לבריאות הנפש עלה כי ממוצע זמן ההמתנה עומד על כחוד וחצי לאינטייק, וכחצי שנה לטיפול פסיכותרפי. נוסף על העומס שהיה על המערכת טרום תקופת הקורונה, המגפה מוסיפה עומס נוסף שמתבטא בפניות חדשות לטיפול ובהחמרה במצבם של המטופלים הוותיקים. המשרד בוחן דרכי פעולה מתאימות כדי לתת מענה למציאות זו".
