הגר מועלם (39), מנהלת שותפה בתיכון החברתי מתל אביב, שנפטרה בשבוע שעבר ממפרצת מוחית במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, הצילה במותה ארבעה שזכו לתרומת איבריה. המרכז הלאומי להשתלות מסר הבוקר (יום ב') כי לאחר שנקבע מוות מוחי נשימתי, החליטה משפחתה לתרום מאיבריה להצלת חיים.
האסון קרה פחות משבועיים לאחר שמועלם מונתה למנהלת שותפה בתיכון החברתי בתל אביב. ימים ספורים אחר כך קרסה בביתה בנוכחות בן זוגה יואב ובנם אורי בן השלוש. היא אובחנה עם מפרצת שגרמה לדימום מאסיבי במוחה. כעבור יומיים נפטרה במרכז הרפואי שיבא בתל השומר.
דנית שחר-ויצמן, מתאמת ההשתלות בבית החולים שיבא, סיפרה: "התרשמתי ממשפחה ערכית, אוהבת אדם, שהייתה מודעת היטב לחשיבות תרומת האיברים, כפי שבאה לביטוי גם בחתימה על כרטיס אדי"
קראו עוד:
בבילינסון הושתלה שתי ריאותיה באישה בת 66, הכבד בגבר בן 57, וכליה בבן 50. כליה נוספת הושתלה בגבר בן 50 בבית החולים הדסה בירושלים. דנית שחר-ויצמן, מתאמת ההשתלות בבית החולים שיבא, סיפרה: "התרשמתי ממשפחה ערכית, אוהבת אדם, שהייתה מודעת היטב לחשיבות תרומת האיברים, כפי שבאה לביטוי גם בחתימה על כרטיס אדי".
"אצילות בלתי נתפסת"
מנהל מחלקת ההשתלות בבית החולים בילינסון ד"ר אביתר נשר אמר כי "בזכות החלטה יוצאת דופן של משפחתה של הגר ז"ל, נכנסנו בבילינסון למבצע השתלות מציל חיים בהשתתפות עשרות אנשי צוות. המבצע כלל השתלות של ריאות, כליה וכבד. את הכבד קיבל גבר בן 57 שסבל מכבד שומני ואת הכליה קיבל גבר בן 50 שסבל מאי-ספיקה ושניהם, שהיו תלויים במכשור רפואי והיו בסכנת חיים, פותחים בדיוק בראש השנה החדשה, פרק חדש בחייהם. שנים רבות אני משתיל ומתרגש מאוד לנוכח העוצמה של המשפחה התורמת והאצילות הבלתי נתפסת בזמן טרגדיה נוראית כזו".
ד"ר אביתר נשר: "שנים רבות אני משתיל ומתרגש מאוד לנוכח העוצמה של המשפחה התורמת והאצילות הבלתי נתפסת בזמן טרגדיה שכזו"
ד"ר יורי פייסחוביץ, מנהל המחלקה לניתוחי חזה בבילינסון, סיפר ש"הריאות של הגר ז"ל הושתלו בהצלחה בגבר בן 66 שסבלה ממחלה ריאתית שהלכה והידרדרה וסיכנה את חייה וכעת היא מתאוששת יפה מאוד. לצד הטרגדיה של אישה צעירה שנפטרה באופן פתאומי, חיים של אישה אחרת ניצלו בדיוק בראש השנה והיא תצא לדרך חדשה וטובה".
אחותה של הגר, נועה, סיפרה ל-ynet בשבוע שעבר על נסיבות מותה: "זה היה מוצ"ש רגיל. כבר ישנתי, התעוררתי במקרה וגיליתי שאמא שלי מתקשרת אליי. היא סיפרה שיואב מצא אותה במצב קשה בביתם. אבי הצטרף אליהם לבית החולים, והיו לנו שתי יממות קשות ומורטות עצבים, עם מעט מאוד תקווה, עד שנפטרה".
ד"ר אלון אורלב נוירוכירורג ומומחה לניתוחי כלי דם מוחיים מחלקה לנוירוכירורגיה בבילינסון הסביר כי "מפרצות מוחיות נגרמות מהיחלשות מקומית בדופן כלי הדם המוחיים שגורמת למעין 'בלט' בכלי הדם. במקרים רבים מפרצות מאובחנות באקראי בהדמיה מוחית ולרוב מטופלות בכדי למנוע את הסיכון לדימום. מטופלים שאינם מודעים למפרצת במוחם עלולים לסבול מקרע במפרצת ומדימום מוחי חריף המתבטא בכאבי ראש חדים, הקאות ולעיתים אובדן הכרה. במקרים אלו המטופלים מאושפזים במחלקה נוירוכירורגית והמפרצות מטופלות באופן דחוף על-ידי צנתור מוחי או ניתוח".
האחות ספדה: "זה היה קשר אחר"
נועה היא האחות האמצעית ולשתיים אחות נוספת קטנה יותר– ענת, שהוזעקה מחו"ל כאשר התחוור למשפחה שהמצב קשה מאוד, "אנשים תמיד היו נפעמים מהקשר ומהדמיון בינינו - מבחוץ ומבפנים. שלוש אחיות שמרגישות אותו דבר, צוחקות אותו הדבר. פס ייצור בקטע טוב. הכי מחוברות ובקשר מאוד טוב ויומיומי", סיפרה בקול חנוק שעות ספורות לפני הלווייתה של הגר, "עבורי הגר היא דוגמה ומופת. על פניו, בחרנו בדרכים שונות ובסגנון חיים שונה, אבל איכשהו, תמיד דרכינו הצטלבו ואין מקום שאליו אני מגיעה ולא גאה לספר שאני אחותה. היינו בהיריון ביחד וילדנו באותו הזמן, מה שקירב בינינו עוד יותר. אין מישהי שדומה לי באימהות ומבינה אותי יותר ממנה. בכלל, לא היינו צריכות לדבר במילים. זה היה קשר אחר".
האחות נועה: "היינו בהיריון ביחד וילדנו באותו הזמן, מה שקירב בינינו עוד יותר. אין מישהי שדומה לי באימהות ומבינה אותי יותר ממנה. בכלל, לא היינו צריכות לדבר במילים. זה היה קשר אחר"
הגר הייתה חברה בתנועת "דרור ישראל" - תנועה חינוכית חברתית שפועלת בכל הארץ והוקמה על ידי הנוער העובד והלומד, שבה הגר הייתה חברה כל חייה. במסגרת התנועה היא חלשה על תפקידים רבים: ריכוז מחוז, ריכוז סמינרים של מדריכים צעירים והכשרות, היא ריכזה פעילות בבני המושבים ועוד. בשנים האחרונות הדריכה בתנועת הבוגרים וגם ריכזה את קיבוץ המחנכים של "דרור ישראל" במצפה רמון. אחרי שנים של מגורים בבאר שבע, לאחרונה עברה לגור בראשון לציון וכאמור, מונתה להיות מנהלת שותפה בתיכון החברתי של דרור בתי החינוך בתל אביב.
אוהד להב, מנהל משותף בתיכון החברתי תל אביב-יפו, סיפר שהגר נכנסה לתיכון בקיץ האחרון. "בפגישה הראשונה עם צוות הריכוז היא הבטיחה: 'אנחנו נהיה החברות הכי טובות לנצח'. ובכאב גדול נגיד שהיא הצליחה לממש רק חלק מההבטחה שלה. לצערי, ההורים ורוב התלמידים והתלמידות עוד לא הספיקו להכיר איזו אשת חינוך חכמה ונחושה היא, אבל צוות התיכון זכה ללמוד ממנה המון".
