היום (ד') פרסם משרד הבריאות, כמדי שנה, את מדדי האיכות שלו שמדרגים את בתי החולים וקופות החולים. שר הבריאות ניצן הורוביץ, מנכ"ל המשרד פרופ' נחמן אש והמשנה למנכ"ל ד"ר ספי מנדלוביץ' מיהרו לברך ולציין כי מערכת הבריאות עומדת ביעדים שהוצבו לה, וממשיכה להתקדם ולהתפתח, אלא שבחינה מעמיקה של הדוח - הנפרס על פני יותר מ-500 עמודים - מגלה שורה ארוכה של כשלים וסימני שאלה באשר לסדר העדיפויות של המערכת.
אלו הבעיות העיקריות:
קראו עוד:
3 צפייה בגלריה
עומס בחדר מיון באחד מבתי החולים. יותר מדי אנשים חוזרים לחדר המיון בתוך 48 שעות משחרורם
(צילום: טל שחר)
כישלון באיתור דיכאון אחר לידה
זו השנה השלישית שבתי החולים כושלים באיתור נשים שמתמודדות עם דיכאון לאחר לידה, וזאת על רקע התפתחות הספרות המקצועית שמצביעה פעם אחר פעם שלא מדובר על תופעת קצה אלא על מאפיין שכיח בקרב נשים יולדות.
על פי נתונים שפורסמו לאחרונה, לא פחות מ-10% מהנשים בישראל סובלות מדיכאון אחר לידה. משרד הבריאות מנחה את קופות החולים לסקור נשים אחר לידה בנושא, כשהיעד הוא שלפחות 90% מהן ימלאו אותו, אולם הנתון הסופי עמד על 86%. זה נראה זניח, אך התמקדות בנתון מראה שבחלק מקופות החולים ובאזורים שאינם מרכז הארץ רק 60% מהיולדות נסקרות בעניין הזה. כשהמשרד נכשל בתשאול הראשוני לגבי התופעה, ניתן רק להניח שהטיפול הממשי בה נתקל בכשלים משמעותיים עוד יותר.
הזנחת המערך הפסיכיאטרי
לא פעם התגאה השר הורוביץ בשנה האחרונה בכך שקידם את נושא בריאות הנפש שהוזנח לאורך שנים. תקציבים נוספים אמנם הועברו בתקופתו לטובת חיזוק בתי החולים הפסיכיאטריים, אך מהדוח עולה כי אחרי כל הכותרות וההצהרות יש עוד כברת דרך לחיזוק המערך, שגם כך קורס תחת עומס קשה ותקציבים דלים.
כך, למשל, בתי החולים הפסיכיאטריים לא עומדים במדד של קיום מפגש בין הרופא המטפל למשפחה תוך חמישה ימים ממועד כניסת ילד או ילדה לאשפוז פסיכיאטרי, ובפועל, רבים מהמפגשים הללו פשוט לא מתקיימים.
בתי החולים הפסיכיאטריים לא עומדים במדד של קיום מפגש בין הרופא המטפל למשפחה תוך חמישה ימים ממועד כניסת ילד או ילדה לאשפוז פסיכיאטרי, ובפועל, רבים מהמפגשים לא מתקיימים
"הסיבה העיקרית לירידה היא השפעת התפרצות הקורונה שגרמה לקושי בעמידה במדד עקב מגבלות והתפרצויות במוסדות השונים", צוין בדוח, אלא שבחינת המדד בשנים הקודמות מראה שגם בשנים 2017 ו-2018 בתי החולים לא עמדו ביעד. גם שיעור המאושפזים החוזרים גבוה מהמדד שנקבע - 15% לכל היותר תוך 30 יום: בחלק מבתי החולים הוא מגיע ל-23% או ל-24%.
מדד נוסף שמצביע על כשל והזנחה: ביצוע בדיקות ממוגרפיה עבור מאושפזות פסיכיאטריות אחת לשנתיים. בעוד שהיעד עמד על לפחות 55%, בפועל רק 32% מהן נבדקו.
המשבר בבית החולים יוספטל
זמני ההמתנה בחדרי המיון עשויים להשפיע לא רק על חוויות המטופל, אלא גם על חיי אדם. זמן המתנה קצר יותר מעיד על מצבת כוח אדם משמעותית יותר, מיומנות צוות ובסופו של דבר גם משאבים.
ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet פורסם לאחרונה על המשבר הקשה שפוקד את בית החולים יוספטל באילת, שמתמודד עם חוסר תקינה ותעדוף נמוך מצד הנהלת קופת החולים כללית שאליה הוא משתייך. עדות למצבו הקשה ניתן למצוא בדוח החדש. כך, למשל, בעוד שזמן ההמתנה לטריאז' (הבדיקה הראשונית במיון) בבתי החולים הגדולים במרכז הארץ (שיבא, איכילוב ובילינסון) עומד על שבע-שמונה דקות בממוצע, ובהדסה עין כרם על שש דקות, בבית החולים האילתי הוא עומד על 14 דקות. מאחר שמדובר על חישוב ממוצע, חלק מזמני ההמתנה ארוכים יותר. הנתון הזה הוא בבחינת דגל אדום: ללא התערבות מיידית של משרד הבריאות, בית החולים הזה ימשיך לשקוע.
3 צפייה בגלריה
בית החולים יוספטל באילת. ללא התערבות מיידית של משרד הבריאות, הוא ימשיך לשקוע
(צילום: דוברות בי"ח יוספטל)
הורים לא מחסנים את ילדיהם
משרד הבריאות מנחה את ההורים לחסן את ילדיהם לאחר הלידה בשורת חיסונים נחוצים, שמטרתם למנוע התפרצות מחלות שניתנות למניעה באמצעות חיסון. הבעיה היא ששנה אחר שנה נכשל המשרד, כמו גם קופות החולים ותחנות טיפת חלב, ביישום המדד שנקבע: רק 43% מההורים מבקרים בתחנות טיפת חלב בשבועיים הראשונים לאחר הלידה, בעוד היעד שנקבע הוא 75%.
את חיסון ה-MMR/MMRV, למשל, רק 67% מההורים ביצעו בתום 13 חודשים מהלידה, לעומת היעד שעמד על 75%. את החיסון המחומש שמיועד לתינוקות עד גיל 18 חודשים ביצעו רק 80%, בעוד היעד עמד על 90%. יש להניח כי על רקע התפרצות הקורונה והפעילות הגוברת של מתנגדי החיסונים, שיעור ההתחסנות עשוי לרדת עוד יותר בשנים הקרובות ולסכן את בריאות התינוקות.
טיפול בעייתי בחדרי מיון
אחד המדדים המשמעותיים בכל הנוגע לאיכות הטיפול שאנחנו מקבלים בחדרי המיון הוא שיעור הפניות החוזרות אליהם בתוך 48 שעות ממועד השחרור. שיעור חזרה גבוה מעיד על היעדר אבחון או טיפול לקוי. בעוד המשרד הגדיר את הרף המקסימלי לחזרה למיון על 5%, בשורת בתי החולים - בהם שניידר, שיבא, מעייני הישועה, לניאדו ויוספטל – הרבה יותר אנשים חוזרים לחדר המיון: לעיתים יותר מ-6%. הסיבות לכך מגוונות, אבל לחץ, עומס, עייפות וכוח אדם שאינו מנוסה בהחלט יכולים להשפיע הסיכוי שלכם לחזור מהר מאוד למיון.
