פריצת דרך בטיפול הלומי קרב
(צילום: סטס קופולו)
סגולות רפואיות רבות נקשרו לטיפולים בתא-לחץ. עכשיו אפשר להוסיף לרשימה גם טיפול בפוסט-טראומה: לראשונה בעולם, חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומהמרכז הרפואי שמיר אסף הרופא הביאו לשיפור משמעותי בתסמינים של הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) בקרב 35 חיילי צה"ל משוחררים באמצעות טיפול חדשני בתא-לחץ.
קראו עוד:
החיילים, שסבלו מתסמונת פוסט-טראומה קשה ועמידה לטיפול, השתתפו במחקר קליני מבוקר, שבעקבותיו ניכר שיפור משמעותי בכל מרכיבי המחלה. תוצאות המחקר, שעבר ביקורת עמיתים, מתפרסמות היום (ד') בכתב העת PlosOne.
לפי ארגון הבריאות העולמי, קרוב ל-4% מסך כל בני האדם בעולם, ועד כ-30% מכלל החיילים הקרביים, יפתחו הפרעת דחק פוסט-טראומטית. למחקר הישראלי גויסו 35 לוחמים שסבלו מתסמיני PTSD שהיו עמידים לטיפול תרופתי או פסיכותרפי. הם חולקו לשתי קבוצות: האחת טופלה בטיפול היפרברי, כלומר בתא לחץ, והאחרת שימשה כקבוצת ביקורת. לאחר 60 טיפולים בתא הלחץ נראה שיפור בכלל תסמיני ה-PTSD, הכוללים ריגושים מוגברים ודיכאון. לצד השיפור בתסמינים חל שיפור תפקודי ומבני בפצע המוחי המאפיין את התסמונת.
"אנחנו מעריכים כי אצל מרבית המטופלים יישמרו הישגי הטיפול גם שנים לאחר סיום הטיפול", אמרה ד"ר קרן דואניס-ברק, "המחקר הזה מעניק תקווה של ממש להלומי קרב. משתתפי המחקר, שברובם סבלו מדרגות פגיעה קשות, הצליחו לצאת ממעגל האימה, ולראשונה זה שנים רבות הצליחו להביט קדימה אל העתיד".
1 צפייה בגלריה
בקרה של תא לחץ. "אנחנו מעריכים כי אצל מרבית המטופלים יישמרו הישגי הטיפול גם שנים לאחר סיומו", אומרים בצוות החוקרים
מהי רפואה היפרברית?
רפואה היפרברית היא צורת טיפול שבמסגרתה שוהים מטופלים בתאים מיוחדים, שבהם הלחץ האטמוספרי גבוה מהלחץ שאנו חווים בגובה פני הים, והאוויר עשיר יותר בחמצן. רפואה היפרברית נחשבת לבטוחה, והיא כבר משמשת לטיפול בשורה ארוכה של מצבים רפואיים גם בישראל. בשנים האחרונות מצטברות ראיות מדעיות לכך שפרוטוקולים ייחודיים של טיפולים היפרבריים יכולים לשפר את אספקת החמצן למוח ולעודד את ייצורם של כלי דם ותאי עצב חדשים. כל טיפול שכזה מחייב הערכה וליווי של רופאים המוכשרים לכך.
"אנחנו מבינים היום שהתסמונת העמידה לטיפולים היא תוצאה של פצע ביולוגי ברקמת המוח", מסביר פרופ' שי אפרתי. "אותו פצע מוחי היווה מחסום לטיפול בתסמונת באמצעים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים. באמצעות הפרוטוקולים החדשים של טיפול בתא לחץ ניתן להפעיל את המנגנונים הנדרשים לריפוי רקמת המוח הפגועה. הטיפול מביא להפעלה מחדש ולחלוקה של תאי גזע, לייצור של כלי דם חדשים, לעלייה בפעילות המוחית - ובסופו של דבר גם לחידוש הפעילות ברקמת המוח הפגועה. המחקר שלנו פותח פתח להבנה טובה יותר של החיבור גוף-נפש.
פרופ' שי אפרתי: "התסמונת היא תוצאה של פצע ביולוגי ברקמת המוח שהיווה מחסום לטיפול בתסמונת באמצעים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים. באמצעות הפרוטוקולים החדשים של טיפול בתא לחץ ניתן להפעיל את המנגנונים הנדרשים לריפוי רקמת המוח הפגועה"
"תוצאות המחקר מבססות את התפיסה כי חשיפה לטראומה נפשית קשה יכולה להוביל לפגיעה מוחית אורגנית ומדגימות לראשונה את מקומו של הטיפול הביולוגי הישיר ברקמת המוח ככלי להשגת ריפוי. לצערנו, אין כיום דרך יעילה לאבחן פוסט-טראומה, ואבחון התסמונת נעשה על בסיס דיווח אישי שהוא מן הסתם לא אובייקטיבי – מה שמוביל לקונפליקטים רבים בין הלוחמים לבין הרשויות האמונות על הטיפול בהם. כעת אנו עורכים מחקר שמטרתו לאפיין את טביעת האצבע הביולוגית של פוסט-טראומה כך שניתן יהיה לאבחן את התסמונת באמצעות כלים אובייקטיבים וחדשניים".
עם צוות החוקרים נמנו פרופ' שי אפרתי, ד"ר קרן דואניס-ברק, ד"ר אילן קוץ, ד"ר מירב קטלוניה, ד"ר אפרת ששון, ד״ר אמיר הדני, גבריאלה לוי וירדן שכטר מבית הספר סגול למדעי המוח ומהפקולטות למדעי החיים ולרפואה באוניברסיטת תל אביב ובמרכז הרפואי שמיר.
