בשיתוף בית חולים בילינסון
מדי שנה כ-5,000 נשים בישראל יוצאות למאבק על חייהן כאשר הן מאובחנות כחולות בסרטן השד. בשנת 2021 מדובר במחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל ובעולם המערבי בכלל, וככזאת שאינה מראה סימני דעיכה. על אף אחוזי ההצלחה הגבוהים בטיפול בה, ההתמודדות עימה אינה מסתיימת עם תום הטיפול במחלה עצמה בבית החולים. למעשה מדובר במסע ארוך, מאתגר ואינטנסיבי הדורש לא מעט תעצומות נפש, כאשר תחושת ההקלה עם סיום הטיפולים היא רק ההתחלה. לרגל חודש המודעות לסרטן השד, בדקנו כיצד מתמודדים עם היום שאחרי הטיפולים.
"מחלימה מסרטן השד היא מי שאובחנה עם המחלה וסיימה את שלב הטיפולים הפעיל בה", מסביר ד"ר עופר כספי, מנהל הרפואה האינטגרטיבית ומרפאת מחלימים במרכז דוידוף בבית החולים בילינסון. בסרטן שד דבר זה ייחודי מכיוון שהנשים הללו מקבלות לעיתים טיפול מניעתי הורמונלי במשך 5-10 שנים. כלומר, אישה עם סרטן שד שסיימה את הטיפולים ואין כרגע עדות למחלה בגופה נחשבת למחלימת סרטן שד גם אם היא ממשיכה לקבל טיפול הורמונלי מניעתי".
סיום שלב הטיפולים הפעיל במחלה מביא מצד אחד להקלה גדולה בקרב המחלימות, אך עם זאת מציב בפניהן אתגרים רבים הקשורים בחזרה למעגל החיים הנורמטיבי. "חלק מהאתגרים האלה לא קשורים בכלל לצד הרפואי", מרחיב ד"ר כספי, "יש גם את הפן התעסוקתי – לאיזו עבודה היא חוזרת ובאיזה היקף וחלק מהדברים קשורים לזוגיות ומיניות".
"האתגרים הללו הם בדיוק המקום שבו נכנס התפקיד של רפואת מחלימים", הוא מסביר וממשיך, "המטרה היא לעזור למחלימה לחזור למעגל החיים הבריאים. צריך להסתכל על התקופה הזו כאל מסע, וכמו בכל מסע יש בו תחנות, או 'עונות' לצורך העניין, והעונה הראשונה זו התקופה הראשונה לאחר תום הטיפולים".
עוד באותו נושא:
להתרגל לסטטוס הפסיכולוגי החדש
לפי ד"ר כספי, שני אספקטים מרכזיים מאפיינים תקופה זו. הראשון - אלמנט גופני הכולל שיקום והחלמה מתופעות הלוואי המאפיינות את תקופת הטיפולים במחלה הפעילה כמו תשישות או הפרעות תחושתיות בכפות הידיים והרגליים (נוירופתיה). האספקט השני הוא נפשי. "כאן הנשים מתחלקות לשניים", אומר ד"ר כספי, "כאלו שחוות הקלה מאוד גדולה על כך שהן סיימו את הטיפולים, לצדן ישנן גם נשים רבות שחשות דווקא תחושת יתמות המובילה לטלטלה נפשית. אם עד לפני רגע הייתה להן כתובת לפנות אליה במקרים שבהן הן לא חשו בטוב, לפתע כל זה הסתיים והן נדרשות להתרגל לסטטוס פסיכולוגי חדש. 'אני חולה? אני מחלימה? זה מאחורי?'. התקופה הזו ממש מסמלת עונת מעבר והיא מאוד מאתגרת".
לדברי ד"ר כספי, לאחר תקופת השיקום הראשונה מגיעה תקופה של חזרה למעגל החיים, שבה אחד מהאתגרים המרכזיים מולם ניצבת המחלימה הוא בהתמודדות עם שינויים הורמונליים שונים המגיעים כתוצאה מהטיפול המניעתי. "הכדורים יכולים לשנות את המצב ההורמונלי, לכן המחלימות יכולות לחוות תסמיני גיל מעבר - גלי חום, עלייה במשקל או אפילו פגיעה במיניות. האחרון הוא מצב מאוד מעניין מכיוון שהוא משפיע גם על הפרטנר של האישה, בין אם מדובר בגבר או באישה.
"הספרות הרפואית המקצועית מציגה פה תמונה מאוד מעניינת בהיבט של הפרטנר. הרבה פעמים האישה משלימה עם דימוי הגוף החדש, אך דווקא לפרטנר יש קשיים. לכן גם באגודה למלחמה בסרטן ניתן ייעוץ מיני במטרה לעזור לשקם את הנושאים האלו כי מיניות היא פרק מאוד חשוב בחיים".
דבר נוסף המאפיין את התקופה הוא עיבוד רגשי. "אם בתקופה של הטיפול הפעיל במחלה או בעונת המעבר המחלימה הייתה עסוקה מאוד באיך היא מרגישה, אז העונה הבאה מאפשרת לה סוף-סוף לעבד מבחינה רגשית את התחושות הנלוות להתמודדות עם המחלה וההחלמה", מציין ד"ר כספי. "יש לכך הרבה מאוד גישות. אחת המעניינות שבהן לצד טיפול פסיכולוגי, זו גישה של טיפול באמנות. הרעיון המרכזי מאחורי זה בא לידי ביטוי בכך שלא כל הנשים אוהבות לדבר או מצליחות לבטא במילים את הרגשות שלהן".
חשש שהמחלה תחזור ופחד מהדמיות
התקופה שלאחר ההחלמה היא ארוכה ואיתה נמצא גם האתגר הקשה מכל – התמודדות עם הפחד מהישנות המחלה ועם תופעות לוואי ארוכות טווח. "מי שנכווה ברותחין – נזהר בצוננין", מרחיב ד"ר כספי. "נשים רבות שואלות את עצמן האם הכאב בגב או בראש שהן חוות הוא כאב נורמטיבי או שמא זוהי חלילה גרורה. הביטוי היומיומי של פחד מהישנות המחלה מגיע בכמה מישורים. מישור אחד בא לידי ביטוי בחיי היומיום – איך אני מפענחת את הסימפטומים שיש לכל בנאדם? כאן אנחנו מלמדים את המחלימות שהן צריכות להתנהג כבריאות אך לזכור שהן בקבוצת סיכון ולא להפך".
הביטוי השני של הפחד הוא משהו שהרופאים נוהגים לכנות "Scan anxiety", או פחד מבדיקות. "הרבה נשים שהולכות לבדיקה השנתית חוות פחד או חרדה סביב בדיקות או טיפולים", מתאר ד"ר כספי. "מתי זה נורמטיבי ומתי לא? נקודת השבר מגיעה במידת הפולשנות של המחשבות: אם האישה יושבת בארוחת ערב ראש השנה והמחשבות מציפות אותה, או אם היא הולכת להצגה ופתאום נתקפת בפחד, אז הפחד מנהל אותה. במקרים כאלה אנו נותנים לנשים כלים כיצד לנהל את הפחד – איך להתמודד עם המחשבות הטורדניות האלה".
הטיפול חייב להיות רב תחומי
"אתגר נוסף של התמודדות בטווח הארוך, המשיק למישורים התעסוקתיים והכלליים של החיים, הוא משהו שאנחנו קוראים לו Chemo brain. הכוונה היא לאותה פגיעה קוגנטיבית שחלק מהנשים מדווחות עליה. אם בעבר הן היו מסוגלות להיות מולטי טאסקינג – להיות גם אמא, גם רעיה, גם אשת קריירה וגם לתפקד מבחינה חברתית, פתאום הן נתקלות בקשיים גם בדברים הכי פשוטים: הריכוז, הזיכרון, החדות המחשבתית - הן ממש מתארות סוג של ערפול מוחי. הרבה נשים מדווחות על זה ויש המון תאוריות שעוסקות בנושא".
מה הפתרון להתמודדות עם המצב הזה?
"אנחנו מלמדים את הנשים שיטות התמודדות כמו מיינדפולנס. תרגול של מיינדפולנס עוזר מאוד לצמצם את רעשי הרקע ואת כל מה שגורם להסחות דעת ומונע מאיתנו את המיקוד והריכוז של המחשבה, אבל גם עוזר לקבל את המציאות ולהתמודד איתה בצורה הרבה יותר יעילה מאשר להתבונן אחורה. הוא מאפשר להיות נוכח, להיות במקום של כאן ועכשיו. באופן כללי כיום מבינים שהטיפול צריך להיות רב תחומי".
כיצד זה מתבטא?
"אנחנו מאוד מאמינים בהכנה להחלמה. מה זה אומר? להיערך לדבר במקום לחכות ליום שאחרי סיום הטיפולים. רפואה משלימה או אינטגרטיבית יכולה לתת כלים כבר בתחילת הדרך באורחות חיים, בתזונה, בתנועה, בתקווה ובתודעה וכמובן גם כלים רבים להתמודדות עם תופעות לוואי. עדיף למנוע פגיעה עצבית כמו נוירופתיה באמצעות דיקור, רפלקסולוגיה או תוספי תזונה, למשל, מאשר לטפל בה.
"עם זאת גם במקרים שבהם הבעיה לא נמנעה חשוב לדעת שיש תקווה ויש פתרון. לדוגמא, טיפול בגלי חום על ידי דיקור או היפנוזה; טיפול בתשישות על ידי יוגה, צ'יקונג או שיאצו; מענה לקשיי שינה, לבעיות תזונה, משקל, עצירות או בעיות כלליות של מערכת העיכול על ידי צמחי מרפא ונטורופתיה, והתמודדות עם הפרעות שינה, חרדה, דיכאון או פחד מחזרת המחלה על ידי פתרון המשלב רפואת גוף ונפש".
לפי ד"ר כספי, ההכנה להחלמה היא גישה חדשנית המהווה את אחד האמצעים המרכזיים לטיפול במחלימות מסרטן השד. "הרעיון של לטפל באדם בתחילת הדרך הוא מאוד חשוב", הוא מוסיף, "בהקשר זה גם צרכנות נבונה היא אספקט חשוב. האינטרנט הוא מקור בעייתי כי יש בו המון מידע שגוי. במקרים של תגובות הדדיות בין תרופות שהחולה מקבלת, צמחי מרפא ותוספי תזונה, ההרדמה שהיא צריכה לעבור או ההחלמה עצמה מהניתוח. האספקטים האלו מאוד קריטיים ולכן מסר מאוד חשוב לקוראים הוא להתייעץ עם ברי סמכא ולא לסמוך על האינטרנט בלבד. מצד שני יש לחפש ברי סמכא שתחום המומחיות שלהם קשור גם לרפואה אינטגרטיבית ולא רק רפואה קונבנציונלית.
"בבילינסון יש שתי יחידות גדולות של רפואה משלימה ומרפאת מחלימים. כיום מרכזי סרטן מכילים צוותים רב תחומיים עתירי ניסיון. זה כבר לא מופע יחיד, אלא צוותים רב תחומיים. כל אחד כמו בתזמורת - מנגן את החלק שלו בזמן הנכון, אבל ביחד הם עובדים בהרמוניה על מנת ליצור שלם שגדול מסך חלקיו", הוא מסכם. "מומלץ מאוד לפיכך לכל מחלימה לפנות למרכז המתמחה ברפואת מחלימים, כדי לקבל מענה בהתאמה אישית לצרכיה. לאחר תום הטיפול הפעיל במחלה, בדגש אחר - "האדם ולא המחלה, היא ולא הטיפולים".
בשיתוף בית חולים בילינסון
פורסם לראשונה: 16:03, 06.10.21
