התפשטותו המדאיגה של נגיף הקורונה, מספר הנדבקים שממשיך לעלות ברחבי העולם ובארץ, והשיח המקומי שמשדר את מגפת הקורונה 24 שעות ביממה - מצליחים כולם לעורר בהלה ולחץ בקרב אזרחי ישראל.
אי הוודאות והלחץ שאנו חווים בימים אלו, עלולים לגרום לגוף שלנו להיכנס לעוררות גבוהה, המאופיינת בעלייה בלחץ דם, האצת פעימות הלב, מתח שריר גבוה, הזעה, וכן ירידה בפעילות מערכות העיכול. רמות לחץ גבוהות מלוות גם לעתים בשינויים התנהגותיים, ביניהם בעיות שינה, בלבול, בעיות זיכרון וקשיים בריכוז.
הקשר בין לחץ לתגובות פיזיולוגיות אינו חדש, ולמעשה נחשף כבר בשנת 1920, בידי הפסיכולוג וולטר קאנון, שחקר תגובות בעלי חיים בזמן סכנה והשיק את מנגוגנים אלה גם לגוף האדם. חוקרי סטרס נוספים, טוענים שלחץ וחרדה פוגעים בכל מערכות הגוף, וזאת בגלל שסטרס מפעיל את מערכות החירום בגוף האדם, המדמות מצבי סכנה. ברגע שמערכות אלו פועלות הרבה פעמים ביום, נגרמת שחיקה גופנית.
מלבד ההבטים הפיזיולוגיים של סטרס, קיימים גם צדדים רגשיים חזקים המאופיינים בתחושות פחד, דיכאון וכעס. כשאנשים נמצאים תחת לחץ, לרוב הם נוטים לחזק הרגלים הפוגעים בגופם כגון עישון, אכילת יתר, שתיית קפה ואלכוהול, וכל זאת על מנת "להקל" לכאורה על ההתמודדות עם הרגשות הלא נעימים. רוב האנשים נוטים גם לוותר על פעילות גופנית, לדלג על בדיקות וטיפולים, ולהפסיק טיפולים תרופתיים. כל אלה המגברים את חוסר האיזון שעשוי לסכן את חייהם ואף להחמיר את מצבם.
עם זאת, סטרס הוא לא גזירת גורל, וקיימות מספר דרכים שיכולות לסייע בהתמודדות עמו, כמו תרגילי נשימה, פעילות ספורטיבית, תזונה נכונה וצמחי מרפא שמחקרים מדעיים מצאו שמסייעים במיוחד לטיפול בסטרס.
1. נשימות נכונות
לקחת נשימות עמוקות ואיטיות, לשחרר אותן לאט ובצורה מבוקרת מספר פעמים ביום, היא דרך מצויינת לשחרר לחץ ולהרפות את השרירים. נשימות קצרות ושטוחות הן סימן מובהק לסטרס, ומולץ לתרגל 5 נשימות ארוכות לצורך הרגעה מקומית, כמה פעמים ביום.
2. פעילות גופנית
פעילות גופנית היא דרך בריאה וטבעית לפרק ולפנות מהגוף שאריות, ולווסת כמות של הורמון האדרנלין (הורמון המופרש בעיקר במצבי מתח) שהצטבר בגוף. פעילות אירובית, גם אם נעשית בבית, עשויה להוריד את רמות הסטרס ולהעלות רמות של אנדורפינים. תוכלו להיעזר במאות סרטוני הדרכה הקיימים ברשת לפעילות אירובית בבית וגם להנות מחוויה ספורטיבית משפחתית ומגבשת.
3. תזונה
מזונות המכילים ויטמין B מסייעים להפחתת מתח וחרדה, ביניהם שיבולת שועל, קטניות, עלים ירוקים כמו תרד, עלי סלק ואפילו חסה. חצי כוס של תרד מבושל תספק לכם כמות נאותה של חומצה פולית. מומלץ להכניס אותן לתפריט היומי בתקופה הקרובה.
4. צמחי מרפא
פסיפלורה
צמח הפסיפלורה מגיע מאמריקה, בעברית נקרא ״שעונית״ (על שם פריחתו המזכירה מחוגי שעון), והכינוי הבינלאומי שקיבל הוא פרי התשוקה. ברפואה המסורתית האירופאית משתמשים בפרחי הצמח למטרות הרגעה במצבי לחץ וחוסר שקט. פירותיו של צמח הפסיפלורה עשירים בויטמינים A ו-C ובקרטנואידים, סידן ואשלגן. ברפואה הטבעית משתמשים בשורש הצמח, בעלים שלו, בפירות ובזרעים. ניתן לצרוך אותו בחליטות, אכילת הפרי עצמו, תמציות נוזליות או בכמוסות. הפיספלורה יכול גם לסייע למתקשים לישון ומומלץ לצריכה לפני השינה.
קמומיל
חלקנו מכירים את הקמומיל בשם בבונג, ברפואת הצמחים הקמומיל נחשב יעיל לטיפול בבעיות רפואיות רבות. הוא בעל השפעות אנטי דלקתיות ומרגיעות, ספציפית למערכת העיכול ולמצבי נדודי שינה קלים. הוא עוזר בהרפיה כללית של הגוף, מפחית מתח לא רצוני בשרירים, תומך במערכת העצבים ומרגיע את מערכת העיכול. הדרך הפופולרית ביותר לצרוך אותו היא בחליטות, ומומלץ לשתות אותו כחצי שעה לפני השינה.
שומר
אחת התופעות הידועות בתקופות של לחץ, מתח וחרדה היא בעיות עיכול, ולשם כך מומלץ לצרוך זרעי שומר. השומר נחשב לאחד הצמחים היעילים להסדרת תהליכי עיכול, במקרים של גזים כלואים ונפיחויות, עוויתות, מעי רגיז, נטייה לעצירות, עייפות וכבדות לאחר הארוחה, ובמיוחד במצבי סטרס ועומס.
אשווגנדה וויתניה משכרת
שורשיו של צמח הוויתניה משכרת, המכונה גם ג’ינסנג הודי (צמח מחזק), נמצא בשימוש ברפואה המסורתית ההודית להרגעה וחיזוק מזה אלפי שנים, ונחקר רבות בימינו. לאשווגנדה השפעה מחזקת ומאזנת על כל מנגנוני הגוף, ומספר רכיבים היכולים לסייע בהפחתת רמות הקורטיזול, ובכך לשפר את יכולת ההתמודדות עם סטרס והפחתת השפעותיו הרגשיות והגופניות, כגון חרדה, קשיי שינה, דיכאון וקושי בתפקוד היומי. את הצמח ניתן לצרוך בקפסולות, באבקה או במיצוי.
זעפרן
זעפרן נחשב לצמח התבלין היקר בעולם. מחקרים רבים מראים את השפעת הזעפרן בהפחתת מתח וחרדה. הזעפרן מופק מצלקות (מינוח בוטני המתייחס למקום מורחב בראש עמוד העלי, המשמש לקליטת תאי המין הזכריים) מיובשות של הצמח כרכום הגינה. לכל פרח מפרחיו של הזעפרן יש שלוש צלקות בלבד, כך שכדי להפיק קילוגרם אחד של זעפרן נדרשים בין 100 אלף ל-170 אלף פרחים. הזעפרן ידוע ברפואה העתיקה כתבלין בעל השפעה מרגיעה ומשפרת מצב רוח. בשנים האחרונות, ניתן לזה ביסוס מדעי במספר מחקרים וכיום הוא משמש לטיפול בדיכאון וחרדה קלים.
איציק ברדה הוא נטורופת N.D , סמנכ"ל חברת נייצ׳רס פרו, המתמחה בייצור תוספי תזונה מבוססי מחקר ומדע
